Page 154 - CARMEL-PNY YANUS NEW.1A
P. 154
Pg: 154 - 5-Back 21-05-11
154פ נ י י א נ ו ס
אפוליון ,מלאך השאול ואדון העולם הזה ,אינו אלא אפולו ,אל השמש הארי
ונושא האור! יואכים מפי ֹו ֵרה ,הנזיר המתבודד מ ַק ַל ְבּריה ,טען כי הפרק התשיעי
בחזון יוחנן – זה המתאר את פריצתו של האר ֵבּה מתהומות השאול והשתלטותו
על הארץ – מדבר למעשה על הקתרים .הקתרים ,הוא ממשיך וטוען ,הם חיילי
האנטיכריסטוס ,ומלכם – כך כותב יוחנן עצמו – הוא מלאך התהום ,אפּ ֹולי ֹון.
אבל אם נתעלם לרגע מתוכחות הזעם של הנזיר ,שנחשב תמהוני אפילו בקרב
אנשי מסדרו ,יכולים אנו ללמוד כי הקתרים עבדו את אפולו ,הוא אל השמש
והאהבה ,ובמילים אחרות – לוציפר ,מביא האור".
"אם כן ,דיוקן האל המקורנן שראיתי במרתף הטירה ,ושנמצא לדבריך גם
במערות של טרואה־פרר ,הוא דיוקנו של לוציפר?"
"הוא ולא אחר!" הוא הביט בי כמנצח .השבתי לו מבט יבש.
"והגביע?"
"הקתרים האמינו כי הגביע הוא אבן שנשמטה מכתרו של לוציפר בעת
נפילתו מן השמיים אל השאול ,וראה זה פלא – בניב המקדוני פירוש השם
אפּולון הוא אבן".
"אכן פלא ...אבל אם ה ְגראל הוא אבן ,כיצד ניתן לשתות ממנו?" הקנטתי
אותו ,וכבר התחלתי מתעייף מהשיחה.
"הלמוט ידידי" ,השיב בלי להתבלבל" ,אתה שוב נגרר לניתוח פשטני של
הדברים .אל תשכח שאנו מדברים כאן בשפת המשוררים ,היא שפת הסמל
והאלגוריה .מובן כי אין הכוונה לשיקוי פלא המעניק לכל השותה ממנו חיי
אלמוות ,אלא לתורת סוד ,לחוכמה קמאית ונסתרת המסומלת על ידי ה ְגראל
ובכוחה להשיב לעמנו את הטוהר הגזעי ולהבטיח את חוסנו ונצחיותו של
הפולק לעולמי עד".
"מרשים מאוד .למסקנה הזאת הגעת לבדך?"
"לדברים אלה ,קנוכן ,נותרו אך סימוכין היסטוריים מועטים ,אבל אנו
באננרבה למדנו ללקט את שברי ההיסטוריה ולצרפם יחדיו לכלל תמונה בהירה,
החושפת את האמיתות שהוסתרו מאיתנו עד כה .באמצעות איסוף קפדני
וממושך של החידות והרמזים שהושארו מאחור ,הצלבתם עם הידע העומד
לרשותנו ,ובתוספת קורטוב של שכל ישר ודמיון בריא ,הצלחנו להרכיב מחדש
את התצרף הגדול של ההיסטוריה הגרמאנית ולמלא את החלל שנפער בעברנו.
כיום אנו יכולים לקבוע בוודאות ומעל לכל ספק כי הקתריוּת הייתה דת
ארית־סולארית שהאמינה באפוליון ,הוא לוציפר ,אל האור והאהבה ,וניהלה את
חייה על פי חוקי ה ִמי ֵנה ,היא האהבה האידילית ,השמימית .חוקי האהבה הללו
לא נחקקו בידי פוליטיקאים או עסקני חצר צרי מוחין אלא חוברו והושרו בידי
משוררים נודדים ,טרובדורים ,מרביתם טמפלרים ,שהפכו את לנגד ֹוק ,ואף את
