Page 159 - CARMEL-PNY YANUS NEW.1A
P. 159
Pg: 159 - 5-Back 21-05-11
א ל ב ד ו 159
באופן בלתי־מוסבר ,חשתי – אפילו כעת אוחז הרעד בידי הכותבת – כאילו
היו עולמו של הקצין הנאצי ועולמי שלי קרבים והולכים ,כשני קטביו המגנטיים
של אותו שדה ,נמשכים זה אל זה מכוח מציאות פיזיקלית סמויה מעין החושפת
עצמה רק בשעה שהיא פועלת את פעולתה .היה זה כאילו הפכו אותיות הדיו
היבשות על הנייר לאותות של גורל ,המבשרים על פורענות הממשמשת ובאה.
מחשבה זו זרעה בלבי פלצות של ממש ,ולשווא ניסיתי לסלקה מראשי .אבוי!
הנה היא שבה ועולה מתוך ערפילי זיכרוני המקוטע; עולה מתחתיות הנפש
הכחושה; הנה היא ,האימה הרדומה ,התהום נטולת התחתית! כאותה חיה
קדמונית החוגגת את ניצחונה ,כאותו צלם משוקץ בחלום הלילה ,שב זרע השטן
שנזרע בבטני באותו ליל ַולפּוּר ִגיס רחוק להנביט ניצנים זבי רעל בגופי הרצוץ,
הניצב כבר על ִספו של המוות .אך ראוי לומר כי כבר אז ,בעודי כפות אל מיטת
חוליי ,נרעדתי באימה לשמע צלצול פעמוני הגורל .אמת ,טרם ידעתי אז את
שיודע אני היום – הו ,דעת ארורה! – ועוד עמדה לי מחשבה מנחמת אחת ,מזור
אחרון לחרדותיי הכוססות .אט־אט ,כמתוך חלום ,קמה ונתהוותה לנגד עיניי
דמותה השגיבה של אמינה ,ותווי גופה ,לוהטים כפלדה מותכת ,מוססו כלאחר
יד את אימת הרגע והשיבו חום אל דמי הקפוא .ערגה שאין לבטאה במילים
הציפה אותי ושטפה מעליי את תעוקתי .מקץ רגע באה השינה אל עפעפיי.
אך אשר חמקתי מפניו ב ֵערוּתי ,שב לארוב לי בחלומי ,וכך גם בשנתי לא זכיתי
למנוחה .בלילה ההוא שוב פקדו אותי סיוטים :נמלטתי חסר נשימה במורד
מנהרה צרה ,גופי נחבל ללא הרף בקירותיה המשוננים ,זרועותיי מדממות ורגליי
כושלות פעם אחר פעם על קרקע בוגדנית .באופן מוזר ,חרף היותי שרוי בעלטה
גמורה יכולתי לראות את דרכי בבירור .אך מה הייתה הסיבה למנוסתי? לא
יכולתי לומר .אימה ללא שם היא שדרבנה אותי ,וידעתי כי אני נמלט על חיי.
השלכתי את יהבי על נביעת אור ,נביעה זעירה וקלושה שדימיתי לראות מלפניי,
בעוד קול טפיפת רגליים – רגליו של רודפי! – הולך ומתגבר מאחורי גבי; אינני
מעז להסיט את מבטי ולהביט לאחור ,מה גם שברור לי כי את פניו לא אראה,
שכן הן מוצללות תחת מגבעת גדולה .מנוסתי נמשכת ביתר עוז ועמה מצטמצם
והולך המרחק ביני לבין רודפי .קול הטפיפות מתגבר ,נעשה מחריש אוזניים;
עתה מתחוור לי כי אין זה צליל המופק מרגליו של בן אנוש! לא ולא! שאון כזה
עשויות להקים רק פרסותיו של סוס אדיר ממדים .אך רודפי אינו סוס ,אף לא כל
בהמה מפריסת פרסה העשויה להימצא על פני הארץ! סוף סוף אני מרהיב עוז
להפנות את ראשי ולהביט בו ,והנה מתוך האפלה מגיחה דמות אדירת מידות
ש ִמתארה חורג מגבולות קירותיה הצרים של המנהרה באופן שאינו מתקבל על
הדעת .זהו יציר ביעותים ,דמון מפלצתי שעלה מתהומותיה המסויטים של
תודעתי; חיה מקורננת ,מכוסה כולה שיער מדובלל ,שנסוג לפרקים בקרחות
