Page 103 - MOTIV-MALCHUT SHLOMO.MOTIV-MALCHUT SHLOMO.1A
P. 103
Pg: 103 - 4-Back 21-10-20
מלכות שלמה
החריפה ,חש כי לא יוכל לענות כרגע על הדברים הנכוחים הנאמרים
לו בפניו.
ירבעם חייך חיוך קר ואמר לשלמה" :אינך עונה ,משמע שאתה
מודה שאני צודק!" .ירבעם נסב על מקומו ,מפנה גבו אל המלך בבוז,
מסמן בידו ליושבי בית המדרש לצאת אחריו מהמקום .כל הגברים
יצאו אחריו מההיכל ,מותירים את המלך ,כשהוא אוחז בטליתו ,לבדו.
המלך הביט באחרון היוצאים ,חש כי רגליו אינן יכולות לשאת את
משקל המועקה הגדול הרובץ על ליבו .הוא צנח על כיסאו שנית כשידיו
מכסות עם טליתו את פניו ,פורץ בבכי עמוק מלב שבור לרסיסים,
מרטיב בדמעותיו את הטלית .שעה ארוכה נמשכה הבכייה ,ואף אדם
לא נכנס אל בית המדרש והפריע למלך בבכייתו .המלך לא ידע כי
ירבעם ציווה על השומרים לבלתי להניח לאיש להיכנס לבית המדרש,
כביכול במצוות המלך.
לאחר שעה ארוכה של בכייה ושברון לב ,קם שלמה בכבדות ממקומו.
הוא התעטף בטליתו ,התעטר בתפיליו והתפלל בבכייה עוד שעה ארוכה.
בניהו הביט במלך כשהוא מגולל לפניו את אשר התרחש ועיניו ,כעיני
המלך ,מתמלאות דמעות .בזעזוע עמוק הקשיב לדברי המלך ,הנראה
מדוכא ומושפל עד עפר .נשימותיו נעשו קצרות ועמוקות כהר געש
העומד לפני התפרצותו ,עיניו יורות זיקי אש ולהבות כמבקשות לשרוף
את האיש שביזה את מלך ישראל.
"מחילה ,אדוני המלך ,אבל עליי לומר דבר מה .אתה צודק בנוגע
להרגשתך הרעה על אשר איחרת לקום היום ,ושבגלל זה נגרמו כמה
קלקולים .אדם צריך להודות כשהוא טעה .אבל ,מכאן ועד שמישהו
ירשה לעצמו לבזות את הטועה ,ועוד בפרהסיה ,הדרך ארוכה .אין
לשום אדם לבזות את חברו בפני אנשים ולשפוך את דמו כאילו היה
מים! בטוחני כי דברי ירבעם לא נבעו מתוך לב שלם לאלוקיו אלא
מתוך רצון לשררה! העלייה המהירה שלו סחררה ,כנראה ,את ראשו
הרוחש מזימות .במקום להודות להשם ולמלך על שזיכו אותו למעלות
103
