Page 15 - MOTIV-MALCHUT SHLOMO.MOTIV-MALCHUT SHLOMO.1A
P. 15

‫‪Pg: 15 - 1-Back 21-10-20‬‬

‫מלכות שלמה‬

                    ‫פרק א‬

         ‫המלך שלמה‬

‫שעת אחר הצהריים‪ ,‬קולות בכי מפירים מדי פעם בפעם את הדממה‬
‫השוררת בארמון המיותם‪ .‬הבשורה המרה היכתה את כל יושבי ארמון‬
‫המלכות בהלם‪ .‬המלך דוד השיב את נשמתו לבוראו בצהרי חג השבועות‬
‫שחל ביום השבת‪ .‬שלמה בנו בן השתים עשרה שנים בלבד‪ ,‬שהומלך‬
‫זמן קצר קודם לכן‪ ,‬יושב על כיסא נמוך‪ ,‬משתדל לעצור מפאת השבת‬
‫והחג את הבכי המבקש לפרוץ ממנו‪ .‬אשתו הצעירה נעמה העמונית‬
‫יושבת בפינת החדר‪ ,‬קצת הרחק מבעלה‪ ,‬חוככת בדעתה מה עליה‬
‫לעשות‪ .‬הילד הקטן רחבעם בן השנה מתרפק על אימו הבוכייה‪ ,‬מנסה‬
‫לנחמה אף על פי שאיננו מבין למה עיניה דומעות‪ .‬בכל רחבי הארמון‬
‫מהלכים אנשים דוממים המשתדלים לכבוש את הצער‪ ,‬מתקשים‬
‫להכיל את האובדן הגדול‪ .‬הפנים הזורחות באור יקרות לא יוסיפו‬

                                                    ‫לחייך אליהם עוד‪.‬‬
‫שומר נפוח עיניים מבכי השתופף אל המלך הצעיר‪ ,‬מנסה להתעלות‬
‫על עצמו ולעשות את המוטל עליו‪" .‬אדוני המלך‪ ,‬מחילה על שאני‬
‫מטריד בזמן קשה כזה"‪ .‬המלך הרים את עיניו תוך אנחה‪" .‬הרופאים‬
‫הנמצאים על יד גופת המלך‪ ,"...‬פרץ השומר בבכי באומרו את הדברים‪.‬‬
‫שלמה הניח יד מרגיעה על ידו של השומר הצעיר‪ .‬השומר מחה את‬
‫דמעות עיניו‪ ,‬משתדל להתאושש ולא לצער את המלך‪" .‬הם שואלים‬
‫איך הם אמורים לקחת את הגופה מהגינה לתוך הארמון?"‪ .‬עיניו החלו‬
‫דומעות שוב בהביטו אל המלך הנרעד מעצם המחשבה על השאלה‪.‬‬
‫"ועוד משהו‪ ,‬אדוני המלך‪ .‬אני יודע שזה ממש לא הזמן המתאים‪ ,‬אבל‬

‫‪15‬‬
   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20