Page 212 - MOTIV-MALCHUT SHLOMO.MOTIV-MALCHUT SHLOMO.1A
P. 212

‫‪Pg: 212 - 7-Front 21-10-20‬‬

                                                                ‫האוצרות האבודים‬

‫מואז'ן קם בעצלתיים‪ ,‬אוסף את שמיכתו‪ ,‬זורקה אל תוך העגלה‬
‫ואומר‪" :‬יאללה‪ ,‬נאכל משהו בדרך‪ .‬עוד כמה שעות נגיע לכפר קטן‪,‬‬

                                         ‫שם נוכל להצטייד להמשך"‪.‬‬
‫העגלה החלה לנוע‪ .‬שלמה לקח את ספרו בידו‪ ,‬קורא מעט ומהרהר‬
‫לעצמו‪ .‬מואז'ן זרק מדי כמה דקות מבט על שלמה‪ ,‬העסוק בענייניו‪.‬‬

                    ‫"אז מה ההמשך?"‪ ,‬שאל מואז'ן לאחר שעה קלה‪.‬‬
‫שלמה צחק‪" ,‬עזוב אותך‪ ,‬זה כבד עליך יותר מדי‪ .‬אתה כנראה אדם‬

                                           ‫יותר רגיש מאשר חשבת"‪.‬‬
‫מואז'ן לא הרפה‪" :‬נו! יאללה! תפסיק למתוח אותי‪ ,‬אני רוצה לשמוע‬

                                                     ‫את הסוף כבר!"‪.‬‬
‫"והם חיים באושר ועושר עד עצם היום הזה"‪ ,‬אמר שלמה כשהוא‬

                    ‫מתגלגל מצחוק‪ ,‬רואה את פני מואז'ן מתרתחות‪.‬‬
‫מואז'ן היכה בידו על כתף שלמה בכעס ואמר‪" :‬תפסיק לשגע אותי!‬
‫הבנתי! אני רוצה לשמוע את המשך הסיפור לא את סופו! איפה אנחנו‬

                                                          ‫נמצאים?!"‪.‬‬
‫שלמה חייך למואז'ן‪ ,‬מניח יד חברית על כתפו ואומר‪" :‬אתה צריך‬
‫להבין שבסך הכול חלפו מספר שעות מתחילת הסיפור‪ .‬כל מה שסיפרתי‬

                                  ‫לך קרה באותו היום‪ ,‬בראש השנה"‪.‬‬
‫"כל זה באותו היום?‪ ,"...‬מואז'ן כיווץ את גביני עיניו כשקוע‬

                          ‫במחשבה‪" .‬איזה יום נאחס!"‪ ,‬אמר חרישית‪.‬‬
‫"לאחר שעשה לאיוב את כל המעללים הללו‪ ,‬שוב הופיע השטן לפני‬

  ‫השם‪ .‬השם הביט בשטן‪ ,‬שנראה מאוכזב"‪ ,‬המשיך שלמה בסיפורו‪.‬‬
              ‫"אי מזה תבוא?"‪ ,‬שאל השם את השטן הרוטן בכעס‪.‬‬

‫"משוט בארץ ומהתהלך בה"‪ ,‬ענה השטן‪ ,‬יודע שהשם מודע תמיד‬
                                                   ‫לכל מה שמתרחש‪.‬‬

‫"האם שמת ליבך לעבדי איוב?! כי אין כמוהו בארץ‪ ,‬איש תם וישר‬
‫ירא אלוקים וסר מרע"‪ ,‬קול נזיפה נשמע מהשם‪" .‬לאחר שעשית לו‬
‫מה שעשית‪ ,‬הוא עודנו מחזיק בתומתו‪ .‬ותסיתני בו להזיק לו חינם!"‪.‬‬
‫השטן גיחך‪" ,‬איוב יודע שהוא חוטא‪ ,‬לכן הצדיק עליו את הדין!‬

                                                                      ‫‪212‬‬
   207   208   209   210   211   212   213   214   215   216   217