Page 209 - MOTIV-MALCHUT SHLOMO.MOTIV-MALCHUT SHLOMO.1A
P. 209

‫‪Pg: 209 - 7-Front 21-10-20‬‬

‫מלכות שלמה‬

                   ‫פרק כה‬

          ‫צרות איוב‬

‫צינת הלילה הופגה מעט מחום המדורה שאותה הכין שלמה‪ .‬פצפוץ‬
‫כפסי העץ היה הרחש היחיד שנשמע‪ ,‬ושלמה ומואז'ן היו שקועים כל‬
‫אחד במחשבותיו‪ .‬הם מביטים בלהבות הקטנות המרקדות בחשכת‬
‫הלילה‪ ,‬מדי פעם בפעם נוגסים בחתיכת לחם ובירקות השורש‪ ,‬שהיוו‬
‫את מאכלם לאורך המסע‪" .‬אש יכולה להיות דבר נפלא‪ ,‬ואולם מאידך‬

                   ‫גיסא דבר נורא"‪ ,‬סח מואז'ן את מחשבותיו בקול‪.‬‬
‫שלמה הנהן ואמר‪" :‬כמעט כמו כל דבר אחר בעולם‪ ,‬השאלה היא‬

                              ‫איך משתמשים במה שנתן לנו הבורא"‪.‬‬
‫"אז מה קרה עם הנער שבור הגפיים שהגיע לאיוב?"‪ ,‬שאל מואז'ן‪,‬‬
‫נאנח כיודע את סופו המר של הנער‪" .‬על איזו צרה נוספת יכול היה‬
‫הוא לספר לאיוב? מה כבר יכול להיות יותר גרוע? הוא כבר הפסיד‬

                                                            ‫את הכול"‪.‬‬
‫שלמה המשיך בסיפורו‪" :‬הנער השבור נכנס אל איוב כשפניו נפולות‪.‬‬
‫הוא הביט באיוב‪ ,‬הרצוץ מהשמועות שהגיעו אליו‪ ,‬כשעיניו דומעות‬

                             ‫כשני מבועי מים"‪ ,‬סיפר שלמה חרישית‪.‬‬
‫"אדוני איוב‪ ,‬דבר נורא קרה‪ .‬הייתי משרת את בניך ובנותיך בבית‬
‫בנך הבכור‪ .‬פתאום‪ ,‬הגיעה רוח סערה גדולה מהמדבר‪ ,‬לא ראיתי דבר‬
‫כזה בחיי‪ ,‬הרוח כאילו הסתובבה סביב עצמה והקיפה את הבית ברעש‬
‫חזק"‪ .‬הנער נפל לארץ בכאב‪ ,‬ואיוב אחז בנער המוכה כשפניו מביעות‬
‫אימה‪ .‬ידיו אחוזות בנער‪ ,‬משכיבות אותו על ברכיו של איוב‪ .‬הנער‬
‫המשיך לדבר בקושי רב‪ ,‬נאנק מכאבים‪" .‬הבן שלך שלח אותי לראות‬

‫‪209‬‬
   204   205   206   207   208   209   210   211   212   213   214