Page 218 - MOTIV-MALCHUT SHLOMO.MOTIV-MALCHUT SHLOMO.1A
P. 218

‫‪Pg: 218 - 7-Back 21-10-20‬‬

                                                                ‫האוצרות האבודים‬

‫בעוד העגלה יוצאת מהכפר‪" .‬לאחד קראו אליפז התימני‪ ,‬הוא היה‬
‫מזרעו של עשיו‪ ,‬אח יעקב‪ .‬השני היה בלדד השוחי‪ ,‬שעל פי הנראה‬
‫היה מזרע של קטורה‪ ,‬אשת אברהם‪ .‬והשלישי צופר הנעמתי‪ ,‬שאין‬
‫לי מושג מאיזו משפחה הוא‪ .‬כשאני אומר חברים טובים‪ ,‬אני מתכוון‬
‫לחברים בלב ונפש‪ .‬אף על פי שהם היו גרים במרחק גדול אחד מהשני‪,‬‬
‫כאלף קילומטרים זה מזה‪ ,‬הם תמיד היו קשורים אחד לשני וידעו מה‬

                                                   ‫קורה עם חבריהם"‪.‬‬
‫"הם היו שולחים יונות דואר?"‪ ,‬שאל מואז'ן‪ ,‬נראה מופתע ממאמץ‬

                      ‫החברים לדעת מה קורה עם חבריהם שבמרחק‪.‬‬
‫שלמה צחק וענה‪" :‬הם לא היו צריכים לכך‪ .‬ארבעתם היו חכמים‬
‫מאוד ונבונים‪ ,‬לכן במקום יונות דואר הם עשו לעצמם כתרים‪ .‬לכל‬
‫אחד היה כתר שבו היו חקוקות תמונות של שלושת החברים‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫כל אחד מהם נטע שלושה עצים‪ ,‬אחד כנגד כל חבר‪ .‬כשאחד החברים‬
‫היה בצרה ראו את זה על הפנים שבכתרים אצל החברים‪ ,‬והעץ שנטעו‬

       ‫בשביל החבר שבצרה החל לכמוש אצלם על פי גודל הצרה"‪.‬‬
‫"נשמע מעניין‪ .‬מן הסתם‪ ,‬הם היו חכמים מאוד אם הם הצליחו לעשות‬

                                   ‫דברים כאלו"‪ ,‬סח מואז'ן בהערכה‪.‬‬
          ‫שלמה הנהן בראשו ואמר‪" :‬חכמים בצורה בלתי רגילה"‪.‬‬
‫"אז אני מבין שכל אחד משלושת חברי איוב ראה על הכתר שלו‬

                     ‫ועל העץ שאיוב בצרה"‪ ,‬אמר מואז'ן בחיוך קל‪.‬‬
‫שלמה‪" :‬בדיוק‪ .‬ולכן‪ ,‬כל אחד מהם‪ ,‬בתור חבר אמיתי‪ ,‬עלה על סוסו‬
‫ובא לבדוק מה קורה עם חברו‪ .‬הם הגיעו יחדיו לפתח ביתו של איוב‪.‬‬
‫הפגישה שהייתה אמורה להיות פגישת חברים מלבבת לאחר שלא ראו‬
‫זה את זה שנים‪ ,‬לא הייתה באמת כך‪ .‬הפרצופים שעל הכתרים הביעו‬
‫סבל וייסורים אדירים וכן העצים כמעט נבלו לגמרי‪ ,‬כך שהכאב על‬

                                             ‫החבר העיב על הפגישה‪.‬‬
‫'לפני כשלושה שבועות ראיתי פתאום את הפרצוף של איוב כמו שלא‬
‫ראיתי אותו מימיי‪ .‬רצתי לראות את העץ והעץ כמעט נבל לגמרי'‪,‬‬

                          ‫אמר בכאב אליפז התימני כשפניו עצובות‪.‬‬

                                                                      ‫‪218‬‬
   213   214   215   216   217   218   219   220   221   222   223