Page 249 - MOTIV-MALCHUT SHLOMO.MOTIV-MALCHUT SHLOMO.1A
P. 249
Pg: 249 - 8-Front 21-10-20
מלכות שלמה
פרק ל
פקפוק
קצת יותר מארבעה שבועות חלפו מצאת שלמה ומואז'ן מחרן .הדרך
התמשכה מפאת בקשתו של שלמה ממואז'ן כי ישבתו ביום השבת.
מואז'ן ,שהיה אסיר תודה בכל ליבו ונפשו לשלמה ,הסכים לכל
בקשותיו .הוא בחן את שלמה בכל עת .היה מתבונן במעשיו המוזרים,
למלמל לעצמו דבר בטרם אוכלו ואף לאחר מכן .שלוש פעמים ביום
נעמד שלמה בודד וממלמל לעצמו ,כשגופו מתנועע כקנה סוף ברוח
חרישית .חוטי הלבן והתכלת המשתלשלים מהבגד המוזר שעל גופו,
נראים כרוקדים עימו .השיחות הארוכות שנערכו בין השניים הבהירו
למואז'ן כי נמצא לפניו איש גדול מאוד בחוכמה ובידע .מהדיבורים
המועטים על תולדות חייו של שלמה ,העמיקה מחשבת מואז'ן כי,
כנראה ,רוב חוכמתו של האיש גרמה לו לשיגעון מסוים לחשוב כי
הוא מלך ירושלים .ברחמים מוצפנים הביט על הגאון המשוגע ,אך
היה ברור לו כי אין בשיגעונו כדי להזיק או לפגוע במישהו .הסיפורים
הנפלאים על תולדות עם ישראל ,על אברהם אבי האומה ,שחי באור
כשדים קרוב לעירו של מואז'ן ,הנעימו את הדרך הארוכה .מואז'ן
סיפר לשלמה כי בביקורו באור כשדים ראה את כור הכבשן העצום
אותו ,אומרת האגדה ,הכין נמרוד המלך להשליך לתוכו איש שכפר
באלהותו .האגדה מספרת ,כך אמר מואז'ן ,כי הכופר נשרף בטרם הגיע
לאש וכל העולם הבינו כי נמרוד הוא האלוה היחיד.
שלמה צחק למשמע האגדה ,וסיפר למואז'ן את הגרסה האמיתית של
סיפור חייו של אברהם" .אני מצאצאי צאצאיו" ,אמר שלמה בחדווה.
249
