Page 251 - MOTIV-MALCHUT SHLOMO.MOTIV-MALCHUT SHLOMO.1A
P. 251

‫‪Pg: 251 - 8-Back 21-10-20‬‬

‫מלכות שלמה‬

‫שלמה חייך בערמומיות ואמר‪" :‬ידידי הנכבד‪ ,‬אתה יוצא למסעות‬
‫ארוכים‪ ,‬לפעמים נעדר מהבית חודשים‪ ,‬איך אתה יכול להיות בטוח?"‪.‬‬
‫מואז'ן קימץ את אגרופיו‪ ,‬נראה היה כי עומד הוא להתנפל על שלמה‬
‫ולהפליא בו את מכותיו‪ .‬מצחו התקמט בזעם‪ ,‬ולאחר שניות ארוכות‬
‫נראתה על פניו ארשת תהייה‪" .‬אני לא יכול להיות בטוח"‪ ,‬הפטיר‬

                        ‫מואז'ן בקול רפה‪ ,‬דמעה בצבצה בזווית עינו‪.‬‬
‫שלמה‪" :‬אתה מבין לאן אני חותר‪ ,‬ידידי? יש מקומות שאסור להיכנס‬
‫לתוכם בחקירות‪ ,‬חוכמה יכולה רק לקלקל‪ .‬סיפרת לי רבות על אשתך‬
‫המסורה והצנועה‪ ,‬הרבית להלל ולשבח אותה וכל דבריך עליה היו‬
‫רצופים אהבה‪ .‬עתה‪ ,‬ברגע קל של שימוש בחוכמה לרעה‪ ,‬הצלחתי‬
‫להכניס לתוכך ספק בנוגע לנאמנותה של אשת נעוריך‪ ,‬ואף לחוש‬
‫דחייה קלה מבתך הנאהבת‪ .‬לכן אמרתי כי יש לדעת היכן להשתמש עם‬
‫החוכמה ואיפה אסור להשתמש בה‪ .‬יש מקומות שבהם צריך להשתמש‬
‫עם האמונה‪ ,‬להשליך את השכל ולדבוק באמונה וברגש"‪ .‬שלמה בחן‬
‫היטב את מואז'ן‪" .‬אמרתי לך בתחילה שעליך להבטיח לי שלאחר‬
‫שאסביר לך את העניין‪ ,‬תשליך את הדבר לגמרי מדעתך‪ .‬עתה‪ ,‬אני‬
‫עומד בתוקף כי תעשה זאת! לא הבאתי לך את הדוגמא הקיצונית‬
‫הזאת אלא בשביל ללמד אותך שיעור חשוב‪ .‬אני סמוך ובטוח כי‬

 ‫אשתך הינה אישה טובה ונאמנה בדיוק כמו שחשבת כל ימי חייך"‪.‬‬
‫מואז'ן היכה בשוטו קלות על הסוס‪ ,‬העגלה המשיכה במסעה‪" .‬תמיד‬
‫אמרו לי שצבע העיניים של בתי הוא בדיוק כמו שלי"‪ ,‬אמר מואז'ן‬

                                  ‫לעצמו‪ ,‬כמחזק את אמונתו באשתו‪.‬‬
‫שלמה חייך בינו לבין עצמו‪" .‬וכי יש בבבל אנשים עם צבע עיניים‬
‫שונה?" חשב בשתיקה‪ .‬השמש החלה להשתפל לכיוון מערב‪ ,‬ומואז'ן‬
‫החל לדחוק בסוסו ולזרזו לטפס לרום הגבעה שהתנוססה לפניהם‪.‬‬
‫מואז'ן‪" :‬אחרי הגבעה הזאת יש ירידה די תלולה‪ ,‬ובסוף הירידה נמצאת‬
‫חרן‪ .‬אני מקווה שנצליח להגיע לשערי העיר לפני שינעלו אותם‪ .‬אני‬
‫משתוקק לאמבט חם וארוחת ערב דשנה‪ ,‬ובמיוחד לשינה טובה על‬
‫גבי מזרן רך"‪ .‬מואז'ן רואה גם על פני שלמה את הרצון העז לנוח‬

‫‪251‬‬
   246   247   248   249   250   251   252   253   254   255   256