Page 314 - MOTIV-MALCHUT SHLOMO.MOTIV-MALCHUT SHLOMO.1A
P. 314
Pg: 314 - 10-Back 21-10-20
האוצרות האבודים
אחריו כצללים ,מרגיש את אפסיותו עקב הפחדים הממלאים את ימיו
ולילותיו .הפחד מאשמדאי גורם לו להתעורר בלילות מחלומות בלהות
וזוועה .בחלומותיו הוא רואה את אשמדאי מגיע אליו כאחד מאוהביו,
משסעו לגזרים ויושב שוב על כיסאו כמקדם .גם ההכרה כי לא
במקרה הושלך מכיסאו לשלוש שנים אלא בהשגחה פרטית ,והידיעה
כי אם יעלה ברצון השם דבר מה כלום לא יכול להניאו מכך ,אינן
מצליחות להרגיע את פחדיו .הוא מתיישב על ספסל מרופד ,מביט
בקרני השמש האחרונות המנסות עדיין להאיר על הארץ" .גם שישים
השומרים הנמצאים בחדרי בכל לילה לא יוכלו לעזור לי אם ירצה
השם שאטרד שוב ממקומי ,וגם לא שישים ריבוא שומרים" ,הרהר
בעודו מניח ראשו לאחוריו ,חש כי דוק עדין של שינה אופף אותו.
לפתע ,קפץ ממקומו ,חש כי דבר מה עקצו באפו .ארבעת השומרים,
שראו את מלכם קופץ ממקומו ,הקיפו את המלך ,שולפים חרבותיהם
אל עבר האויב הבלתי נראה .המלך חיכך באפו הכואב ,מבין את אשר
קרה" .חרבות לא יעזרו כאן ,ידידיי" ,אמר לשומרים המתוחים המביטים
אל תוך החשיכה" .נראה לי כי דבורה חצופה העזה לעקוץ אותי באפי,
קשה לי להאמין כי תצליחו לפגוע בדבורה עם חרבותיכם".
השומרים הפנו פניהם אל המלך ,רואים את אפו הנפוח ,מבינים כי
לא יוכלו לשפוך את חמתם על כל הדבורים הרועות בגן" .אדוני רוצה
שאבדוק מה קרה?" ,שאל אחד השומרים .המלך הנהן ,השומר התקרב
למלך ,בוחן את אפו" .נראה לי שהעוקץ לא נשאר בבשר ,אני מאמין
שעוד שעות מספר הכאב יחלוף ,אדוני המלך" .המלך התיישב שוב,
מחכך את אפו הכואב .חיוך עולה על פניו עצומות העיניים ,מתוך
מחשבה על ההשגחה השמימית שכאילו הבהירה לו כי שומריו לא
יוכלו לסייעו אם יעלה ברצון השם לפגוע בו .זמזום נשמע באוזנו,
הוא פקח את עיניו וממאן לחוש עוד עקיצה.
דבורה קטנה התמקמה על הספסל ליד המלך ,ראשה נראה כקד
לפניו .המלך הבחין כי גדולה דבורה זאת משאר אחיותיה.
"הריני מבקשת מחילה מאדוני המלך הנכבד" ,זמזמה הדבורה בקול,
314
