Page 315 - MOTIV-MALCHUT SHLOMO.MOTIV-MALCHUT SHLOMO.1A
P. 315
Pg: 315 - 10-Back 21-10-20
מלכות שלמה
כיודעת שהמלך מבין את דבריה" .אל ייחר אף אדוני המלך בכל
הדבורים אלא בי ,כי אנוכי בטעות עקצתי את אדוני המלך".
"ומדוע עשית זאת?" ,שאל המלך בחצי חיוך.
הדבורה התפתלה כמחפשת מענה הגון למלך" .אינני יודעת .משום
מה ,התיישבתי על אף המלך וכשהמלך זז נבהלתי מאוד ,ובלי לחשוב,
עשיתי את מה שאנחנו עושות תמיד כשאנחנו נבהלות ,עקצתי .ברצון
השם ,לא נשאר העוקץ באף המלך ,יען גם אני מלכה במקומי .וכידוע
למלכי ,לשאר אחיותיי ישנו עוקץ משונן ועל כן בהיותן עוקצות אדם,
נשאר העוקץ בגופו ,דבר הגורם לדבורה העוקצת למות .ואילו לי,
ישנו עוקץ חלק ולכן אינו נשאר בגופו של מי שעקצתי אותו ,כי אם
לא כן הייתי מתה בקרוב ,ומלכי היה סובל ייסורי כאב ימים רבים".
"ומדוע באת לומר לי זאת?" ,שאל המלך והביט בשומריו המתבוננים
בו בפליאה על דבריו עם הדבורה החצופה.
"חששתי שמא מלכי יעניש את כל אחיותיי החפות מפשע ,ולכן באתי
למסור את נפשי למען אציל אותן" ,נשמע הזמזום הבוכה.
"אכן מעשה אציל! יודעת את כי בת מוות את?" ,שאל שלמה בעודו
מונע עצמו לפרוץ בצחוק לנוכח מבטיהם של שומריו ,הרוצים להתנפל
על הדבורה בחמת זעם.
"יודעת אני ,אדוני המלך .ואולם אם יחוס עליי המלך ,אולי אוכל
לגמול למלך טובה באיזה יום מן הימים" ,התחננה על נפשה.
המלך פרץ בצחוק" ,וכי איזו טובה תוכלי לגמול לי?" ,שאל בבדיחות
הדעת.
"אינני יודעת ,אדוני המלך ,אבל נסתרות דרכי השם .שמעתי שפעם
הצילו עכבישים את אביו של אדוני המלך" ,ענתה בחוכמה רבה.
המלך חייך בהבנה" ,היטבת לענות .לכי לשלום לאחיותייך ,לא
אגמול לכן רעה".
השומרים פעורי הפה הביטו בדבורה הקדה למלך לאות תודה בטרם
שבה לאחיותיה.
315
