Page 326 - MOTIV-MALCHUT SHLOMO.MOTIV-MALCHUT SHLOMO.1A

‫‪Pg: 326 - 11-Back 21-10-20‬‬

‫האוצרות האבודים‬

‫כל ימי חיי? כמה כמהה אנוכי לצאת מבור כלאי‪ ,‬להשתחרר מהכלוב‬
‫שנגזר עליי לבלות בו את ימי חיי‪ .‬כל חפצי הוא לפרוש כנפיים ולעוף‬
‫למרחקים‪ ,‬למקום שבו אוכל להיות כשאר האדם‪ ,‬לחוש אהבה וחיבה‪,‬‬

‫שאוכל אף אני להשפיע את האור שלי לאהובי"‪.‬‬
‫דמעותיה הניגרות על לחייה הבהיקו באור השמש‪ ,‬דמעות תפילתה‬
‫הבוקעת ממעמקי נפש אישה צעירה שחשה כי אין תכלית אמיתית‬
‫לחייה‪ .‬שעה ארוכה מפרשת שיחתה‪ ,‬מנסה לשחרר מעט את המועקה‬
‫הפושה בה‪ ,‬להתחבר אל מקור כוח שייתן לה את הכוח להמשיך ולצעוד‬
‫בנתיב שנגזר עליה לצעוד בו‪ .‬חום השמש הקופחת הביא אותה להשיר‬
‫מעליה את המעיל העב שהיה על גופה‪ .‬היא מתענגת מעט מהחום‬
‫שעתיד להיות בעוד דקות ספורות בלתי נסבל‪ ,‬יודעת שקרני השמש‬

‫יוכלו לשרוף את עורה העדין‪.‬‬
‫רעד קל עבר בגופה בהרגישה כי קרני השמש כאילו התכסו וחשכה‬
‫כיסתה את הארץ‪ .‬היא פתחה עיניה במהירות‪ ,‬מביטה באימה אל עבר‬
‫הענן השחור המגיע מצפון ומכסה את זיוו של אלוהיה‪ .‬נחמתה היחידה‬
‫נסתרה מעיניה על ידי האופל הנראה כי מתקרב אליה‪ .‬זעקת שבר‬
‫עלתה מגרונה בעוד ידיה אוחזות בבגדיה וקורעות אותם בצער‪ ,‬היא‬
‫נפלה על ברכיה ממררת בבכי על חורבן אלוהיה המתחולל מול עיניה‪.‬‬
‫המשרתות‪ ,‬ששמעו את צעקתה של מלכתן‪ ,‬יצאו במהירות למרפסת‪,‬‬
‫נופלות על פניהן מפחד הצל הנורא העולה על הארץ‪ ,‬מיבבות בקול‬

‫על האסון הפוקד אותן‪.‬‬
‫ני ָקאּולה נעמדה אט אט על רגליה‪ ,‬מנסה לנסוך לתוכה ביטחון‬
‫שיקרין אל עבר משרתותיה‪ ,‬אך הרעד האוחז בה מיאן להיכנע לרצונה‬
‫להפגין שליטה עצמית‪ .‬רעש עז נשמע מעבר לענן המכסה את אור‬
‫היום‪ .‬במאמץ רב הרימה ראשה להביט באימה המתקרבת‪ ,‬לנסות להבין‬
‫מהו הדבר שהעיב על אלוהיה בעת עלייתו על הארץ‪ .‬מבע האימה הפך‬
‫למבע פליאה‪ .‬הענן המרעיש המתקרב במהירות נגלה כענן עופות‬
‫שונים ומשונים‪ ,‬מיליוני בעלי כנף המתקרבים אל ארמונה כאילו‬
‫יש יד המכוונת אותם‪ .‬הענן האדיר התמקם מעל לארמון‪ ,‬מונע את‬

‫‪326‬‬