Page 17 - MOTIV-YEMY HSOFTIM.MOTIV-YEMY HSOFTIM.1A
P. 17

‫‪Pg: 17 - 1-Front 21-10-20‬‬

‫ימי השופטים‬

‫חש אני את ההבדל שיש בין הגלות לארץ אבותינו‪ .‬אפילו שלעין‬
‫אדם נראה כי ארץ רגילה היא ככל שאר הארצות; אדמה‪ ,‬עצים‪,‬‬
‫נהרות וכיוצא בזה‪ ,‬המציאות הרוחנית שבה שונה בתכלית"‪ ,‬אמר‬

                                                              ‫בגעגוע פנימי‪.‬‬
‫"אני רץ לאסוף את כל שוטרי העם‪ ,‬אדוני"‪ ,‬אמר ָע ְת ִני ֵאל ורץ‬

                                                                       ‫לדרכו‪.‬‬

‫שוטרי העם נעמדו מול מנהיגם החדש‪ְ .‬יה ֹו ֻׁש ַע סקר את האנשים‪,‬‬
‫אשר רובם ככולם היו מוכרים לו מבית מדרשו של משה‪ .‬הספק שמא‬
‫יש בהם יחידים אשר לא ששים לקבל את מרותו התפוגג בראותו את‬

           ‫הפנים המעידות על מוכנות לקבל את כל אשר יורה להם‪.‬‬
‫"ידידיי היקרים"‪ ,‬פנה ְיה ֹו ֻׁש ַע לקהל הגדול העומד מולו‪" .‬בעוד‬
‫שלושת ימים אנחנו עוברים אל הארץ המובטחת‪ .‬עברו בקרב‬
‫המחנה‪ ,‬אמרו לגברים כי יכינו את כלי נשקם לקראת המלחמה‪,‬‬
‫ולנשים כי יכינו מזון וצידה למספר ימים‪ .‬אני יודע כי המן שבכלים‬
‫נשאר כביום שבו נסתלק מאיתנו משה רבנו‪ ,‬אולם מהמזון שקנו‬
‫האנשים מתגרי האומות הנמצאים סביבותינו יכינו את אשר ירצו‪ ,‬כי‬

                 ‫הננו נכנסים אל ארץ כנען ועוזבים את המקום הזה"‪.‬‬
‫האנשים הנהנו בחיוב בראשיהם ופניהם מהורהרות‪ ,‬חשש מה‬
‫נראה בעיניהם ביודעם כי לפניהם מלחמות ארוכות וקשות‪ .‬הרגשת‬

  ‫חסרונו של משה‪ ,‬שנלקח מאיתם בזמן כה גורלי‪ ,‬הכתה בלבבות‪.‬‬
‫ְיה ֹו ֻׁש ַע פנה אל שוטרי ראובן‪ ,‬גד וחצי שבט מנשה במבט חודר‪.‬‬
‫"זכרו את אשר הבטחתם למשה רבנו!"‪ ,‬אמר בסבר פנים קשות‪,‬‬
‫"נשיכם‪ ,‬טפכם ומקניכם ישבו פה ואילו אתם תעברו חלוצים לפני‬
‫כל גיבורי החיל ונלחמתם את מלחמתם‪ ,‬עד אשר יניח השם לאחיכם‬
‫ככם‪ ,‬וירשו גם המה את הארץ אשר השם אלוקיכם נותן להם‪ ,‬ורק‬

     ‫אז תשובו אל הארץ אשר הנחיל לכם משה רבנו בעבר הירדן"‪.‬‬
‫נשיא שבט ראובן הביט ב ְיה ֹו ֻׁש ַע במבט תקיף אך כנוע‪" ,‬כל אשר‬
‫תאמר לנו נעשה‪ ,‬ולכל מקום אשר תשלח אותנו נלך‪ .‬כמו שצייתנו‬

‫‪17‬‬
   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22