Page 21 - MOTIV-YEMY HSOFTIM.MOTIV-YEMY HSOFTIM.1A
P. 21

‫‪Pg: 21 - 1-Front 21-10-20‬‬

‫ימי השופטים‬

‫ָר ָחב חייכה חיוך גדול ל ָח ְמ ִדי‪" ,‬אתה יודע‪ ,‬יקירי‪ ,‬כשאתם‬
‫משתכרים נגמר לי המלאי של הכלים‪ ,‬צריך למלא את המלאי אחרי‬
‫שאתם שוברים את הכול‪ .‬שני הסוחרים המסכנים האלה חרשים אבל‬
‫עושים כלים יפים‪ ,‬אז במקום שאני אצטרך לסחוב את כל הכלים‬
‫אליי הביתה הם מביאים את הכלים אליי‪ .‬אתה יודע‪ָ ,‬ח ְמ ִדי החמוד‪,‬‬

    ‫שאני כבר לא כל כך צעירה וקשה לי לסחוב משאות כבדים‪."...‬‬
‫ָח ְמ ִדי חייך ל ָר ָחב‪" ,‬לא צעירה?! את כמו יין שמשתבח עם‬

                                                                     ‫השנים"‪.‬‬
‫ָר ָחב צחקה בפה מלא‪" ,‬שובב‪ ...‬להתראות‪ָ ."...‬ר ָחב פנתה ללכת‬

                                                     ‫ושני הסוחרים אחריה‪.‬‬

‫ֵּבית ָר ָחב‪ ,‬בית מפואר העומד צמוד לחומת יריחו‪ .‬רהיטי העץ‬
‫הכבדים פרושים בהיכל הגדול בכניסת הבית‪ .‬ספות מרופדות‬
‫בצבעים ססגוניים בפינות נסתרות ועל ידם שולחנות כבדים‬
‫מעוטרים באגרטלים מעוצבים המעוטרים בפרחים רעננים‪ .‬ריח‬
‫כבד של תמרוקי נשים מילא את ההיכל המפואר‪ ,‬שני הסוחרים‬

                                                ‫הביטו סביבותיהם בחשש‪.‬‬
‫"בואו אחריי בבקשה‪ ,‬אל תדאגו‪ ,‬אין אף אחת בבית‪ ,‬כל הבנות‬
‫מגיעות רק בשעות הלילה"‪ ,‬אמרה ָר ָחב בלשון הקודש‪" ,‬אני‬
‫חוששת שמא יעלה בלב שר הצבא חשד עליכם‪ .‬יש לי חדר נסתר‬

                            ‫בעליית הגג‪ ,‬שם תתחבאו עד יעריב היום"‪.‬‬
         ‫שני המרגלים עלו אל עליית הגג הנסתרת ו ָר ָחב אחריהם‪.‬‬
‫"תסלחי לי גברתי"‪ ,‬אמר כלב‪ ,‬לא מצליח לעצור את תמיהתו‪" ,‬מי‬
‫את? מנין לך שאנו מבני ישראל? ואיפה למדת את שפת הקודש?"‪.‬‬
‫ָר ָחב השפילה מבטה לארץ בבושה שלא תאמה את סגנון הדיבור‬
‫שבו דברה עם שר הצבא‪ ,‬הצביעה על כיסאות והזמינה את האנשים‬
‫לשבת‪ָ .‬ר ָחב התיישבה והחלה להבהיר‪" :‬שמי ָר ָחב‪ ,‬ומבנות העיר‬
‫יריחו אנוכי‪ .‬מכירה אני את כל העמים הנמצאים סביבותינו ואתם‬
‫לא דומים לאף אחד משאר העמים‪ ,‬לכן כשראיתי אתכם בשוק עלה‬

‫‪21‬‬
   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26