Page 177 - MOTIV-YEMY HSOFTIM.MOTIV-YEMY HSOFTIM.1A
P. 177
Pg: 177 - 6-Front 21-10-20
ימי השופטים
הדרך לעטרות נמשכה ,שני האנשים מנסים ללכת בצידי השבילים
המפותלים מחשש שמא יפגשו בהם חיילי סיסרא" .הנה ,תיכף
אנחנו מגיעים .אתה רואה את עץ התמר ההוא?" ,שאל שמעון
בהצביעו למרחוק" :שם המקום שהיא יושבת".
תור ארוך השתרע לפני דבורה .דבורה יושבת על כיסא קטן ופשוט,
שומעת את טענות האנשים הבאים לפניה .גופה מכוסה בשמלה
עבה המסתירה אותה ,על פניה רדיד בד עבה ורק שתי עיניה
מגולות .האנשים טוענים ,דבורה עוצמת עיניה ,קולה העמוק חורץ
את הדין .בעלי הדין מודים ומפנים את מקומם לבאים אחריהם,
מקבלים בהכנעה את דבריה ,יודעים כי מפי הגבורה נחרץ הדין.
דקות ספורות נמשך כל דיון והוא מסתיים בדבר נבואה.
ראובן ושמעון הגיעו לפני דבורה ,מתכוננים להרצות את דבריהם.
"גברת דבורה" ,פתח ראובן את דבריו" :לי ולידידי שמעון יש שדה
בשותפות ,אני מתכוון היה שדה ,"...ראובן חש שדבריו מתבלבלים
מגודל המעמד.
"תן לי ,ידידי" ,אמר שמעון לראובן" ,אני אסביר" ,ראובן הנהן
בראשו והרגיש הקלה" .גברת דבורה ,אני וחברי משבט נפתלי .היו
לנו שני שדות סמוכים ,הגענו להסכמה כי נעבד את שדותינו יחדיו
וכך נחסוך בעלויות .לפני שבוע הגיעו חיילי סיסרא והשתלטו על
השדה של ידידי ,ועתה ידידי ראובן חסר כול .אמרתי לו שאנחנו
נחלוק בתבואה שתצא מהשדה שלי השנה וגם בשנים הבאות ,עד
שירחם השם עלינו ויחזיר לו את שדהו .ידידי ראובן אמר כי הוא
מסכים שהדין הוא שנחלוק את תבואת השנה הזאת בינינו ,אבל
מפאת קוטנו של השדה ,בשנים הבאות הוא לא יוכל לקחת מאיתי
דבר מפני שהתבואה לא תספיק למשפחתי .אמרתי לו שנצטרך
להצטמצם עד שירחם המרחם ,אך הוא איננו מסכים לכך".
עיני ראובן התמלאו בדמעות" ,זה מזל הביש שלי! אין הילדים
שלו צריכים לסבול בגללי" ,אמר בבכי.
177
