Page 178 - MOTIV-YEMY HSOFTIM.MOTIV-YEMY HSOFTIM.1A
P. 178
Pg: 178 - 6-Back 21-10-20
האוצרות האבודים
דבורה עצמה עיניה ,רטט חזק אחז את גופה ,היא חשה כי הנבואה
המגיעה אליה איננה רגילה .דקות ארוכות יושבת דבורה כשגופה
רועד .ראובן ושמעון מביטים ביראה באישה שמתנבאת מולם מבעד
לערימת הבדים שעליה .הרטט חדל ,דבורה הסדירה את נשימתה,
נשמה עמוקות" :לא תצטרכו לחלוק בשנה הבאה בשדה שמעון.
ראובן ישוב לשדהו ותחזרו לשותפות כשהייתה".
ראובן ושמעון הביטו אחד בחברו בשמחה ,מתחבקים באהבה
לשמע בשורת הנבואה המשמחת.
"האוכל לבקש מכם דבר מה?" ,שאלה דבורה בענווה" ,רק אם זה
באמת לא קשה לכם".
"בשמחה גברת דבורה ,כל מה שתבקשי" ,אמרו כאחד.
"אני צריכה מישהו שילך לקדש נפתלי כדי לקרוא לבעלי ברק בן
אבינעם ,ולבקש ממנו שיבוא לכאן" ,אמרה כשהיא חשה את החיוך
עולה על שפתיה מדבר הנבואה" ,באמת ,רק אם זה לא טרחה גדולה
מדי".
"מה פתאום טרחה? בשמחה רבה גברתי! זה אפילו בכיוון
שאנחנו צריכים ללכת!" ,אמרו ראובן ושמעון כשהם שמחים
לעשות דבר מה למען הנביאה הקדושה.
שעות ספורות חלפו ,ברק הגיעה לעבר אשתו שקמה לכבודו
וניגשה לקדם את פניו .ראובן ושמעון הגיעו עם ברק ,מלווים
בשמחה את בעל האישה הכבודה.
דבורה חייכה לבעלה בשמחה ,יודעת היא את מעלת האיש שלו
נישאה" .אמרתם שהדרך לקדש נפתלי היא הדרך לביתכם" ,אמרה
לראובן ושמעון.
"כן ...נכון ...אבל כל כך נהנינו ללוות את אדון ברק עד שלא
שמנו לב שחזרנו איתו עד כאן" ,אמר ראובן בבושה" ,לא שמנו לב
לזמן ולדרך בכלל."...
178
