Page 307 - MOTIV-YEMY HSOFTIM.MOTIV-YEMY HSOFTIM.1A
P. 307

‫‪Pg: 307 - 10-Back 21-10-20‬‬

‫ימי השופטים‬

‫מאוד כאן"‪" .‬נו‪ ...‬נו‪ ...‬מה קורה עם המוסיקה?!"‪ ,‬אמרה בקול נוזף‬
‫אל עבר הנגנים הדוממים‪ .‬הנגנים החלו לנגן‪ ,‬משיבים את האווירה‬

                                                                   ‫לקדמותה‪.‬‬
‫"יש כאן פינה שקטה"‪ ,‬לחשה לשמשון‪" ,‬אלך לדאוג לך למאכל‬

                                              ‫ומשקה ואחר כך נתקדם‪."...‬‬
‫"בבקשה‪ ,‬רק פירות‪ ,‬ירקות ומים"‪ ,‬אמר שמשון לאישה המזדרזת‬

                                                                       ‫לדרכה‪.‬‬
‫שמשון יושב בפינה האפלה‪ ,‬מנסה לאטום את אוזניו למשמע‬
‫הניגונים ואת אפו מריחות הבשמים החריפים‪ .‬ראשו משוטט‬
‫במחשבות‪ ,‬מנסה לרכז את דעתו למטרה שבשבילה הגיע לעזה‪.‬‬
‫"אני חייב להבהיר להם שכל הפעולות שלי הן גחמות פרטיות‬
‫שאין להן קשר לכלל ישראל‪ .‬לגרום להם לחשוב שכל עסקי מגיע‬
‫משיגעון‪ ,‬ובד בבד‪ ,‬להראות לכלל ישראל שברצון ה'‪ ,‬אפילו יחיד‬
‫יכול לנצח אומה שלמה‪ ,‬ולהרים את רוחם השפלה כנגד האספסוף‬

                                                ‫הרודה בהם עשרים שנה"‪.‬‬
‫האישה חזרה‪ ,‬מוליכה אחריה שלוש נשים המובילות פירות‪,‬‬
‫ירקות ומים‪" .‬אתה בטוח שאין אתה רוצה נתח בשר עסיסי? אני‬
‫לא מגישה בשר לא טרי מהרוכלים בשוק‪ ,‬אצלי הכול טרי מהיום"‪,‬‬

                             ‫אמרה בעודה מנסה להתיישב ליד שמשון‪.‬‬
‫"כן‪ ,‬אני בטוח"‪ ,‬צחק שמשון‪" ,‬ואם אפשר בבקשה להחזיר את‬
‫הענבים‪ ,‬אני אלרגי אליהם"‪ .‬וויאן הקישה באצבעותיה‪ ,‬הנשים‬
‫הניחו את המאכלים על השולחן והסתלקו מהמקום‪ ,‬לוקחות עימן‬

                                          ‫את אשכולות הענבים הגדולים‪.‬‬
‫שמשון אכל מהפירות והירקות‪ ,‬מנסה לאטום אוזניו משיחתה‬
‫הקלילה של האישה המנסה לפתותו‪" .‬סליחה גברת‪ ,‬אבל אני עייף‬
‫מאוד‪ ...‬אני חייב לישון כמה שעות ורק אחר כך אוכל לתפקד‪...‬‬
‫אם תוכלי להעיר אותי בעוד שש או שבע שעות‪ ,‬ואז אשמח מאוד‬
‫לחברתך המשובבת"‪ .‬שמשון פיהק בקול‪ ,‬משפשף את עינו ולוחש‪:‬‬

‫‪307‬‬
   302   303   304   305   306   307   308   309   310   311   312