Page 303 - MOTIV-YEMY HSOFTIM.MOTIV-YEMY HSOFTIM.1A
P. 303

‫‪Pg: 303 - 10-Back 21-10-20‬‬

‫ימי השופטים‬

‫בלוחמים העומדים לידו בזחיחות הדעת‪ .‬ידיו הקשורות בחבל‬
‫העב נמתחות לצדדים‪ ,‬העבותות נקרעים כחוט דק העולה באש‪.‬‬
‫קול השתאות ופחד עולה מפי הלוחמים בראותם את אויבם‬
‫ניתק מאיסורו‪ ,‬הם נסוגים לאחוריהם באימה מפני האיש שהיכה‬
‫בחבריהם מכה ניצחת‪ .‬שמשון גוחן‪ ,‬מרים בידו את לחי החמור‬
‫ומחל להכות באויביו‪ .‬לוחמים המתקרבים אליו מוכים כהרף עין‬
‫אחד אחר חברו‪ .‬שמשון חש את ידיו כנפעלות מאליהם בידי רוח ה'‬
‫הנסוכה בו‪ .‬קולות צעקות זעם עולים מהפלישתים המעודדים אחד‬
‫את חברו לגשת ולהכות באויב עמם‪ .‬שמשון מסתחרר סביב עצמו‪,‬‬
‫מכה באויביו כשחיוך הנאה מהרוח שבו נסוך על פניו‪ .‬שעה ארוכה‬
‫ארך הקרב‪ .‬שמשון מתבונן סביבו כדי לראות אם איש מאויביו חי‬

              ‫עדיין‪ ,‬אלף גוויות מוטלות על הארץ חסרות רוח חיים‪.‬‬
‫"בלחי החמור‪ ,‬חמור חמורתיים‪ ,‬בלחי החמור היכיתי אלף איש"‪,‬‬
‫סח לעצמו בפליאה‪ .‬הוא חש את ידיו כבדות‪ ,‬לחי החמור נשמטת‬
‫מידו בעודו צונח לארץ כחסר רוח חיים‪ .‬מרגיש את פיו יבש‪ ,‬מבין‬
‫כי אם לא ישתה בזמן הקרוב ימות בצמא‪ .‬הידיעה כי בוודאי בין‬
‫אלף הגוויות המוטלות סביבו נמצא נאד מים‪ ,‬מכריחה אותו לנסות‬
‫להניע את אבריו על מנת שיוכל להחיות את נפשו‪ .‬האברים ממאנים‬
‫לנוע‪ ,‬יודע הוא כי אפילו אם יראה נאד מים במרחק נגיעה לא יוכל‬
‫לקחתו עקב תשישותו‪ .‬עיני שמשון נישאות מעלה‪ ,‬מבין כי מרמזים‬
‫לו כי לא בכוחו היכה בפלישתים‪ ,‬אלא בכוח השם‪ .‬שפתיו הנושקות‬
‫לעפר מרחשות תפילה חרישית לה'‪" :‬נתת ביד עבדך את התשועה‬

           ‫הגדולה הזאת‪ ,‬ועתה אמות בצמא ונפלתי ביד הערלים?"‪.‬‬
‫שמשון חש את האדמה רועדת תחת פניו‪ ,‬סדק גדול נראה לעיניו‬
‫באדמה‪ ,‬פרץ מים צוננים נבע מהאדמה אל תוך פיו‪ ,‬והוא החל‬
‫לשתות בשקיקה‪ .‬הוא חש את רוחו שבה אליו‪ ,‬מרגיש את החיות‬
‫החוזרת לפעם בעורקיו‪'" .‬עין הקורא' ייקרא המעיין‪' ,‬רמת לחי' יהיה‬

   ‫שם המקום"‪ ,‬לחש על מנת להזכיר לעצמו את הניסים שנעשו לו‪.‬‬

‫‪303‬‬
   298   299   300   301   302   303   304   305   306   307   308