Page 299 - MOTIV-YEMY HSOFTIM.MOTIV-YEMY HSOFTIM.1A
P. 299

‫‪Pg: 299 - 10-Back 21-10-20‬‬

‫ימי השופטים‬

‫לעצמו‪ .‬הוא אמר לי להגיד לכם שמפני שאבא של כלתו מסר את‬
                            ‫אשתו למישהו אחר הוא שרף את השדות"‪.‬‬

‫"הכול בגללו! הוא שכנע אותנו להסכים שהבת הסוררת שלו‬
‫תתחתן עם ישראלי‪ ,‬ועכשיו הישראלי שורף לנו את כל השדות!‬
‫לשרוף אותם!!!"‪ ,‬צרח אחד משרי העיר אל הקהל שהתאסף‬
‫למרגלות החומה‪ .‬האנשים רצו לעשות את דבר השר‪ ,‬שמחים‬
‫לכלות את זעמם על מישהו‪ .‬בית אבי הכלה נשרף כליל על יושביו‪.‬‬

‫הבוקר אור‪ .‬אור האש הבוערת התחלף באור החמה‪ ,‬ענני העשן‬
‫הכבדים החלו להתפוגג‪ .‬משלחת גדולה של שרי העיר הרוכבים על‬
‫סוסים ומלווים בחיילים‪ ,‬יצאה לנסות להפיס את דעתו של שמשון‬

                      ‫בטרם יחליט כי רוצה הוא להמשיך ולהרע להם‪.‬‬
‫שמשון יושב במקומו על הסלע כמצפה למשלחת שתגיע‪.‬‬
‫חיוך זחוח מקדם את פני המשלחת הקודרנית‪" .‬כן??? מה אתם‬

                ‫מבקשים?"‪ ,‬אמר בנסותו לשוות לפניו ארשת רצינית‪.‬‬
  ‫"אנחנו מבקשים את סליחתך‪ ,‬אדון שמשון"‪ ,‬אמר ראש הקהל‪.‬‬

                             ‫"סליחתי על מה?"‪ ,‬שאל במבט מופתע‪.‬‬
‫ראש הקהל השיב‪" :‬אהה‪ ...‬על כלתך‪ ...‬אני מתכוון על שהאבא‬

                         ‫הרשע של כלתך נתן את כלתך לאיש אחר‪."...‬‬
               ‫"אני מבין‪ ,‬ואתם לא ידעתם על כך?"‪ ,‬חקר שמשון‪.‬‬
‫"בערך‪ ...‬אתה מבין‪ ,‬אנחנו לא נוהגים לחקור יותר מדי בעניינים‬
‫הפרטיים של התושבים"‪ ,‬שיקר השר ביודעו כי שמשון יודע שהוא‬

                                                                       ‫משקר‪.‬‬
‫"לא חקרתם‪ ...‬אני מבין‪ ...‬ומה עתה?"‪ ,‬שאל שמשון וחיכך בזקנו‬

                                                         ‫כחושב על העתיד‪.‬‬
‫"אל תדאג! אנחנו כבר מיצינו איתם את הדין! שרפנו את בית‬
‫האיש על יושביו! לא נשאר מהרשעים הללו זכר!"‪ ,‬אמר השר‬

                                                               ‫בנימת ניצחון‪.‬‬

‫‪299‬‬
   294   295   296   297   298   299   300   301   302   303   304