Page 297 - MOTIV-YEMY HSOFTIM.MOTIV-YEMY HSOFTIM.1A
P. 297

‫‪Pg: 297 - 10-Front 21-10-20‬‬

‫ימי השופטים‬

                          ‫"היא‪ ...‬היא‪ ...‬התחתנה‪ ,"...‬זרק האב מפיו‪.‬‬
‫שמשון התבונן בעיני האיש המבועת ושאל‪" :‬עם מי? אם מותר‬

                                                               ‫לי לשאול‪."...‬‬
‫"אחד הבחורים שהיו במסיבת החתונה שלכם‪ ,"...‬ענה האיש‬

        ‫והביט בעיני שמשון‪ ,‬מבחין בזיק של חיוך עולה על שפתיו‪.‬‬
‫"שיהיה להם במזל טוב"‪ ,‬סח שמשון בחיוך והסיר את ידו מצוואר‬
‫האב המבולבל‪" ,‬רק תגיד לחברים שלך שהם התעסקו עם האיש‬
‫הלא נכון‪ .‬אתה נתת אותה לאיש בשביל בצע כסף‪ ,‬ואף על פי שהם‬
‫ידעו שהיא אמורה להיות אשתי הם לא מיחו בך ובאיש שלקח אותה‬
‫לאישה‪ .‬עתה‪ ,‬אתם תצטערו על כך מאוד! אתם עומדים להפסיד‬

                                                                ‫המון כסף!"‪.‬‬
‫"באמת‪ ...‬הבת הצעירה שלי‪ ,"...‬ניסה האב להפיס את דעתו של‬

                                                                      ‫שמשון‪.‬‬
‫שמשון פנה לאחוריו‪ ,‬יצא את הבית‪ ,‬לוקח איתו את גדי העיזים‬
‫שהביא‪" ,‬אתה‪ ,‬ידידי‪ ,‬תצטרך לעזור לי במלאכה"‪ ,‬אמר לגדי‬
‫בצחוק קליל‪ .‬שמשון החל לצעוד בזריזות אל עבר הכרם הגדול‬
‫שבפאתי העיר‪" .‬ברוך השם‪ ,‬עדיין לא התחילו הגפנים להוציא‬
‫פירותיהם"‪ ,‬חשב בעת שחייך לעצמו בראותו את בור היין העצום‬
‫המוצב בלב הכרם‪ .‬הוא נעץ ענף גדול וגבוה בלב הבור וקשר עליו‬
‫את גדי העיזים‪" .‬אל תדאג ידידי‪ ,‬שום דבר רע לא יארע לך"‪ ,‬סח‬
‫בחיוך בשומעו את הגדי מחל לפעות בצער‪ .‬הלילה ירד‪ ,‬אור הלבנה‬
‫המבהיקה האיר את הכרם‪ .‬שמשון חייך בשומעו את פסיעותיהם‬
‫השקטות של השועלים המתקרבים אל עבר הגדי הפועה‪ .‬אחד אחרי‬
‫השני החלו השועלים להיכנס אל תוך הבור במטרה לצוד את הגדי‪,‬‬

                        ‫מנסים לקפוץ אל עבר הטרף הרחוק משיניהם‪.‬‬
‫"חיה פיקחית היא השועל‪ ,‬אבל‪ ,‬כנראה‪ ,‬לא מספיק פקחית‪.‬‬
‫שמשון מתבונן אל הבור המלא בשועלים מייללים‪ ,‬משליך את‬
‫הלפידים שהכין והזמורות שקטף אל תוך הבור‪" .‬אל דאגה ידידיי"‪,‬‬
‫קורא בחיוך לשועלים הנרתעים לאחוריהם מפחד האיש‪" ,‬אתם‬

‫‪297‬‬
   292   293   294   295   296   297   298   299   300   301   302