Page 301 - MOTIV-YEMY HSOFTIM.MOTIV-YEMY HSOFTIM.1A
P. 301

‫‪Pg: 301 - 10-Front 21-10-20‬‬

‫ימי השופטים‬

                    ‫פרק לב‬

           ‫לחי החמור‬

‫"שמשון! אדון שמשון!"‪ ,‬קול הקריאה הפתיע את שמשון היושב‬
                          ‫במערה קטנה הנמצאת למרגלות העיר ִּת ְמ ָנה‪.‬‬

‫שמשון יצא מהמערה וראה מולו כשלושת אלפים חיילים‪" .‬כן‬
‫ידידיי היקרים"‪ ,‬סח שמשון בהביטו בהשתאות בקהל לוחמי שבט‬

                                                ‫יהודה‪" ,‬חיפשתם אותי?"‪.‬‬
‫ראש שבט יהודה התקדם אל עבר שמשון ביראת כבוד ואמר‪:‬‬
‫"אדוני‪ ,‬אינני מבין מדוע אתה פועל בדרך שאתה פועל‪ ,‬אבל לוחמי‬
‫פלישתים עלו על שבטנו ורצו להשמיד אותנו‪ .‬כששאלנו מדוע הם‬
‫באים עלינו למלחמה‪ ,‬הם אמרו ששרפת את שדותיהם והרגת את‬
‫שרי העיר ִּת ְמ ָנה וחייליה‪ .‬הם איימו שאם לא נביא אותך אליהם‪ ,‬הם‬
‫יהרגו את כל אנשי שבט יהודה מפני שאימך היא בת שבטנו‪ .‬למה‬
‫עשית את זה?"‪ ,‬שאל האיש בכאב‪ ,‬מצטער על שחייב הוא להסגיר‬

                                            ‫איש מישראל ליד אויבי העם‪.‬‬
          ‫שמשון חייך‪" ,‬כאשר הם עשו לי‪ ,‬כך עשיתי להם"‪ ,‬ענה‪.‬‬
‫"אנחנו חייבים להסגיר אותך לידם‪ ,‬אדוני‪ .‬אין בנו כוח להילחם‬
‫בהם ואין לנו שום רצון להילחם בך‪ ,‬אדוני"‪ ,‬אמר האיש ופניו העידו‬
‫על צערו העמוק‪ ,‬פנים נפולות המעידות שבעבר היו עזות‪ ,‬אך העוז‬

                                                                 ‫נשכח מזמן‪.‬‬
‫"אני מעדיף למות ולא לפגוע באיש מישראל"‪ ,‬חשב שמשון‬
‫בכאב‪ ,‬מצטער על חלישות ורפיסות הרוח שפשתה בעם‪" .‬תישבעו‬

                                  ‫לי שלא תפגעו בי"‪ ,‬סח לראש השבט‪.‬‬

‫‪301‬‬
   296   297   298   299   300   301   302   303   304   305   306