Page 357 - MOTIV-YEMY HSOFTIM.MOTIV-YEMY HSOFTIM.1A
P. 357
Pg: 357 - 12-Front 21-10-20
ימי השופטים
אם לא תרצי ,"...הוא משך בכתפיו כאומר" :לא מעניין אותי מה
תעשי".
"אבל בעלי יכעס עליי ,"...התחננה האישה.
צחוקו של הבחור הפך למתגלגל והוא השיב לה" :אז שיעבוד
על המידות שלו .אסור לכעוס ."...הבחור הלך לדרכו ,מותיר את
האישה אוחזת בשני בני היונה בידיה ועיניה זולגות דמעות.
שמואל נעמד בפתח העיר 'שילה' ,מצפה בכיליון עיניים לפגוש
את הוריו ואחיו הצעירים .כעשרים שנה חלפו מאז הגיע לראשונה
למשכן ,עשרים שנות לימוד והתעלות בתורה ויראת שמיים .עיניו
מביטות אל המרחק ,רואה את השיירה המלווה את אביו ,אימו
ואחיו ,מתקרבת .שני בנים ושתי בנות נולדו להוריו לאחר לידתו,
כולם נולדו בזכות ברכותיו של עלי הכוהן .הוריו היו רגילים לומר:
"ברכות שהרעיף עלי על אלקנה מאהבתו לשמואל".
השיירה העליזה החישה את פעמיה .בקצה השיירה נראתה פנינה
נסרכת בעצבות בעקבות בעלה ומשפחתו .שמואל נזכר בדברי אימו
שסיפרה לו בעצב על הטרגדיות הגדולות שתקפו את אשתו השנייה
של בעלה ,פנינה" .כשאתה נולדת היו לפנינה עשרה ילדים .ימים
ספורים לאחר הולדתך ,נפטרו שניים מילדי פנינה בפתאומיות.
כשנולד אחיך ,נפטרו עוד שניים מבני פנינה .בתחילה חשבנו
שמקרה הוא ,אך לאחר שנולדה אחותך ונפטרו עוד שניים מבני
פנינה ,הבנו שיש קשר בין הדברים .לאחר שילדתי את אחותך
השנייה ,נפטרו עוד שניים מבני פנינה ,כך שנותרו לה רק שני בנים
מתוך עשרה שהיו לה .כשהריתי שוב ,באה אליי פנינה בלב שבור
ונדכא ,וביקשה ממני שאתפלל על בניה שלא ימותו גם הם .האישה
האומללה ...היא ביקשה את סליחתי על שבמשך כל השנים שהייתה
נשואה לאביך ,ובזמן שלי לא היו ילדים עדיין ,הייתה מקניטה אותי
השכם והערב .היא הסבירה שמתוקף אהבתה אותי ורצונה כי אזכה
אף אני לפרי בטן ,הייתה עושה את הדברים .היא אמרה שהיא ראתה
357
