Page 359 - MOTIV-YEMY HSOFTIM.MOTIV-YEMY HSOFTIM.1A
P. 359

‫‪Pg: 359 - 12-Front 21-10-20‬‬

‫ימי השופטים‬

‫אביו‪ ,‬רוצה לנשק את ידיו‪ .‬אלקנה חיבק את בנו באהבה‪" :‬התגעגעתי‬
     ‫אליך בני היקר"‪ ,‬סח אלקנה מבלי לרצות להיפרד מחיבוק בנו‪.‬‬
               ‫"גם אני התגעגעתי מאוד‪ ,‬אבא יקר"‪ ,‬השיב שמואל‪.‬‬

‫אלקנה הכריח את עצמו לנתק את חיבוקו מבנו האהוב‪ ,‬מחייך‬
‫באהבה אל חנה העומדת נפעמת מול בנה‪" .‬ברוך השם‪ ,‬נראה לי‬
‫שהמעיל שהכנתי לך יהיה מתאים לך בדיוק"‪ ,‬אמרה חנה וניגשה‬

                                                              ‫לחבק את בנה‪.‬‬
‫שמואל חייך לאימו‪ ,‬יודע את הדברים העתידים להיאמר‪:‬‬
‫"המעיל שהכנת לי בשנה שעברה עדיין חדש"‪ ,‬צחק כמספר בדיחה‬

                                                                  ‫משפחתית‪.‬‬
‫"מותר לאימא זקנה לפנק קצת את בנה הקטן"‪ ,‬ענתה בחיוך אוהב‬

                                     ‫לבנה‪ .‬כל המשפחה צחקה בחדווה‪.‬‬
‫"בואו‪ ,‬נלך לאכול ולשתות משהו‪ ,‬אתם בוודאי עייפים מהדרך‬
‫הרחוקה"‪ ,‬סח שמואל‪ ,‬והוביל את משפחתו אל האכסניה שהכין‬

                                                            ‫להם מבעוד יום‪.‬‬
‫הלילה ירד‪ .‬קול צרצור הצרצרים ניסר באוויר‪ ,‬מתמזג בקול‬
‫נשימותיהם של הילדים והנשים הישנים‪ .‬אלקנה ושמואל ישבו על‬
‫יד שולחן עץ קטן‪ ,‬אור הנר ריצד על פניהם‪ .‬אלקנה הביט בבנו‪,‬‬
‫מנסה לחשוב כיצד להעלות את הנושא הכאוב‪" .‬אז מה חדש‬

                                          ‫במשכן?‪ ,"...‬שאל כבדרך אגב‪.‬‬
‫שמואל השפיל מבטו‪ ,‬חש צורך לשתף מישהו בצער האופף אותו‪,‬‬

                                          ‫מפחד שמא ייכשל בלשון הרע‪.‬‬
‫אלקנה הביט בבנו בכאב ואמר‪" :‬השמועות פורשות כנפיים‪ .‬יותר‬
‫ויותר אנשים מספרים במשטמה על החוויה הלא נעימה שעברו‬
‫כשהגיעו להקריב קורבן‪ .‬החדווה שמילאה את העם כשהגיעו לכאן‪,‬‬

                        ‫הפכה להיות תוגה"‪ .‬אלקנה נאנח מעומק הלב‪.‬‬
‫עיני שמואל החלו לזלוג דמעות על המצב‪ ,‬יודע כי אביו הנביא‬
‫מודע למתרחש‪ ,‬אך חייב לפרוק את העול הרובץ על ליבו‪ .‬שמואל‬

‫‪359‬‬
   354   355   356   357   358   359   360   361   362   363   364