Page 369 - MOTIV-YEMY HSOFTIM.MOTIV-YEMY HSOFTIM.1A
P. 369

‫‪Pg: 369 - 13-Front 21-10-20‬‬

‫ימי השופטים‬

‫כנגדם‪ .‬מרכבות דורסות בגלגליהן את האיכרים שהחלו לפוץ לכל‬
‫רוח‪ ,‬והפרשים דורסים ברגלי סוסיהם את הנסים‪ .‬גוליית רץ בראש‬

          ‫הלוחמים‪ ,‬מכה בחרבו את הנמלטים מהכרכרות והפרשים‪.‬‬
‫לוחמי ישראל שהצליחו להימלט מהמוות נסו אל מחנה ישראל‪,‬‬
‫מותירים אחריהם כארבעת אלפים חללים‪ .‬לוחמי הפלישתים סידרו‬
‫את שורותיהם‪ ,‬לועגים לעם הנס מפניהם‪ ,‬מצפים בכיליון עיניים‬

                                                             ‫למערכה הבאה‪.‬‬

‫"ה'‪ ,‬למה ניגפנו היום לפני פלישתים?"‪ ,‬זעקו הלוחמים הפצועים‬
‫והדוויים ונפלו על ברכיהם לפני זקני המחנה‪ ,‬מתאוננים על הצרה‬
‫שפקדה אותם‪ .‬הלבבות השבורים הבינו כי יצא הקצף עליהם‬
‫מפני אלוקיהם‪ .‬ההכרה כי בכוח הזרוע לא יוכלו לנצח את הצבא‬
‫המאומן‪ ,‬חדרה אל ליבותיהם‪ .‬הידיעה כי הסיכויים לזכות לניצחון‬
‫בקרב הבא אפסיים‪ ,‬חיזקה את תחושת הייאוש‪ .‬העתיד נראה שחור‬
‫משחור מתוקף ההבנה כי בקרוב יהיו כל העם תחת שלטונם הרודני‬

                                                   ‫והעריץ של הפלישתים‪.‬‬
‫"ה'‪ ,‬למה ניגפנו היום ביד פלשתים?!"‪ ,‬שאל אחד הזקנים‬
‫בתוקף‪ ,‬והשיב‪" :‬מפני שאין ה' בקרבנו! כשהיינו במדבר היה ארון‬
‫ה' יוצא לפני צבאות ישראל‪ְ .‬יה ֹו ֻׁש ַע ביריחו לקח את ארון הברית‬
‫ובזכותו ניצח את אנשי יריחו‪ .‬אף אנו צריכים לקחת עימנו את ארון‬
‫ה' למלחמה‪ ,‬רק כך נוכל לנצח את האויב הפלישתי!"‪ .‬הזקן העביר‬
‫מבטו על פני הלוחמים ושאר הזקנים‪ ,‬זיק קלוש של תקווה נראה‬
‫בעיניהם מדבריו‪ .‬גבר גבוה בעל זקן שחור כפחם הניד בראשו‬

                        ‫בשלילה‪ ,‬מביט בזקן כאומר‪" :‬לא הבנת דבר"‪.‬‬
‫"למה אנחנו מחכים? בואו נעלה לשילה עתה ונביא את ארון‬
‫הברית אשר ילך לפנינו!"‪ ,‬קרא אחד הלוחמים וקם על רגליו‬
‫לעשות מעשה‪ .‬שאר הלוחמים והזקנים מיהרו אחריו להביא את‬
‫ארון הברית משילה‪ ,‬למען תהיה להם ישועה‪ .‬הגבר הגבוה הצטרף‬

                                 ‫באנחה למשלחת היוצאת לעבר שילה‪.‬‬

‫‪369‬‬
   364   365   366   367   368   369   370   371   372   373   374