Page 373 - MOTIV-YEMY HSOFTIM.MOTIV-YEMY HSOFTIM.1A
P. 373

‫‪Pg: 373 - 13-Front 21-10-20‬‬

‫ימי השופטים‬

‫חזהו של גוליית ההמום‪ .‬גוליית עף לאחוריו מפאת המכה האדירה‪,‬‬
‫נופל על הקרקע בעיניים פעורות מזעם‪ .‬האיש אוחז בשני הלוחות‬
‫בידיו‪ ,‬חש כאילו הם נושאים את עצמם‪ ,‬מתרצים לו‪ .‬קול צרחות‬
‫זעם של לוחמים החל לעלות מפיות הלוחמים שעמדו במרחק‬
‫מגוליית‪ .‬האיש החל לברוח מהלוחמים הרודפים אחריו‪ ,‬חש את‬
‫רגליו כרגלי איילה קלה‪ ,‬מרגיש כי גבורת אריה עוטה את גופו‪ .‬הוא‬
‫רץ במהירות‪ ,‬שומע היטב את שריקת החיצים החולפים סביבותיו‪,‬‬
‫ואת הקללות והגידופים שמופנים כלפיו‪ .‬הוא גומע מרחקים‬
‫במהירות על טבעית‪ ,‬עד ששער העיר שילה נגלה לעיניו‪ .‬השומרים‬
‫שעל החומות פתחו את השער לאיש המופלא האוחז בידיו את שני‬

                                ‫לוחות הברית‪ ,‬מביטים אחריו בתמיהה‪.‬‬
                            ‫"מי זה?"‪ ,‬שאל אחד השומרים את חברו‪.‬‬
‫"אני חושב שזה שאול בן קיש משבט בנימין"‪ ,‬ענה השומר‪" ,‬לא‬

                                                ‫חשבתי שהוא כזה אמיץ"‪.‬‬
‫שאול מיהר לכיוון המשכן‪ ,‬חפץ להשיב לפחות את הלוחות אל‬
‫מקומם‪ .‬קולות בכי החלו לעלות בעיר כשהאנשים הבינו כי ארון‬
‫הברית נלקח בשבי ורק הלוחות ניצלו‪ .‬שאול התקרב אל המשכן‪,‬‬
‫עיניו מצועפות מבכי‪ ,‬בגדיו קרועים ואדמה על ראשו‪ .‬עלי הכוהן‬

 ‫הגדול היושב על כיסאו בפתח המשכן‪ ,‬נראה לעיני שאול הבוכה‪.‬‬
‫"מה קול ההמון הזה?"‪ ,‬שאל עלי את כלתו ההרה שעמדה על ידו‪,‬‬

         ‫מזומנת לשרת את חמיה הסומא בן התשעים ושמונה שנים‪.‬‬
‫"אני לא יודעת‪ ,‬אבל מתקרב אלינו איש שנראה לי שהוא נושא‬
‫בידו את שני לוחות הברית‪ ,"...‬סחה בפליאה כאינה מאמינה למראה‬

                                                                        ‫עיניה‪.‬‬
‫שאול התקרב לעלי‪ ,‬ליבו דווה על שחייב הוא להיות המביא את‬
‫הבשורות הרעות משדה המערכה‪" .‬אדוני‪ ,‬באתי מהמערכה כשבאנו‬
‫לקחת את ארון הברית‪ ,‬ונסתי מהמערכה היום‪ ,"...‬סח שאול בכאב‪.‬‬
‫"מה היה הדבר‪ ,‬בני?"‪ ,‬שאל עלי‪ ,‬שהשמועות על המתרחש‬

                                                ‫בקרבות לא הגיעו לאוזניו‪.‬‬

‫‪373‬‬
   368   369   370   371   372   373   374   375   376   377   378