Page 94 - MOTIV-YEMY HSOFTIM.MOTIV-YEMY HSOFTIM.1A
P. 94

‫‪Pg: 94 - 3-Back 21-10-20‬‬

                                                                  ‫האוצרות האבודים‬

‫ובפשע של חלק מהעם כולנו נתפסים! אם הארץ אשר אתם יושבים‬
‫בה כל כך טמאה שגורמת לכם לעשות חטא עבודה זרה‪ ,‬עזבו אותה‬
‫ושובו אל גבולות ארץ כנען ותנחלו איתנו‪ ,‬ובה' אל תמרודו‪ .‬הלוא‬
‫עכן מעל בחרם ועל כל עדת ישראל יצא הקצף‪ .‬כולנו ערבים זה‬

                                          ‫לזה‪ ,‬ובעוונכם ניתפס כולנו!"‪.‬‬
‫בני שניים וחצי השבטים השפילו עיניהם‪ ,‬דמעותיהם ניגרו על‬
‫הארץ‪ ,‬מלחלחים את האדמה‪ .‬קול בכי עמוק וכואב נשמע מפי‬
‫הגברים הלוחמים אשר יצאו חלוצים לכיבוש את הארץ בעבור‬

                                                                      ‫אחיהם‪.‬‬
‫"חלילה לנו מלפנות מה' אלוקינו"‪ ,‬אמר נשיא שבט ראובן‬
‫לפינחס בבכייה‪" .‬לא בשביל להעלות קורבנות בנינו את המזבח‬
‫הזה אלא מחשש שמא יבוא יום ויאמרו בניכם לבנינו כי אין לנו‬
‫חלק באלוקי ישראל‪ .‬שמא יאמרו בניכם לבנינו שהירדן הוא הגבול‬
‫בין עם ישראל לבין בנינו‪ .‬לכן חשבנו לבנות מזבח‪ ,‬מעין מצבת‬
‫זיכרון שתזכיר לדורות הבאים כי עם אחד אנחנו‪ .‬מצבת זיכרון‬

      ‫שתאחד בין שני חלקי העם‪ .‬חלילה לנו למרוד בה' אלוקינו"‪.‬‬
‫פינחס הביט בנשיא הבוכה כנגדו‪ ,‬חש צער ומבוכה על הדופי‬
‫שהטילו באחיהם‪ .‬ידיו נפרשו לחבק את האח הפצוע בליבו בגין‬
‫החשד שהופנה כלפיו‪ .‬שני האחים התחבקו בפיוס ובאהבה‪" .‬היום‬
‫הבנו כי ה' בתוכנו שהרי לא מיהרנו להילחם בכם ובאנו לדבר‪.‬‬
‫מבינים אנחנו את אשר עשיתם‪ ,‬וטוב הוא הדבר למען ישמרו‬

            ‫הדורות הבאים את דרך השם ואת שלמות העם הקדוש"‪.‬‬
‫השליחים חזרו למחנה‪ ,‬מסבירים לאחיהם את המעשה האמיתי‬
‫אשר עשו שניים וחצי השבטים‪ .‬העם קיבל בשמחה את הדברים‪,‬‬

                                              ‫מברכים את אחיהם לשלום‪.‬‬

                                                                            ‫‪94‬‬
   89   90   91   92   93   94   95   96   97   98   99