Page 140 - YAD VASHEM-rapaport book.YAD VASHEM-rapaport book.1A

‫‪Pg: 140 - 5-Front 21-04-26‬‬

‫לאחור‪ .‬טנקים הצטרפו למערכה‪ ,‬שרשרותיהם חרקו על האדמה‬
‫הקפואה‪ .‬לא הייתה עצירה וכל השתהות לא באה בחשבון‪ .‬ההוראה‬
‫הייתה לזנב בחיילים הגרמנים העייפים ולא לאפשר להם מנוח‪ .‬לאחר‬
‫כחודשיים של הפוגה בקרבות נעו מעתה טנקים לתוך הכפרים ובתוך‬
‫כך ירו פגזים ללא הבחנה ובעקבותיהם נע הגדוד‪ .‬כשנתקלו הלוחמים‬
‫באויב נורה צרור יריות וקרב מקומי התחולל‪ .‬בסיומו נעו הלאה‪ .‬חיילי‬
‫האויב ניסו לעכב את הכוחות הנעים לעברם‪ ,‬לאפשר לעצמם שהות‬
‫ארוכה יותר לברוח‪ ,‬אבל חיילי הצבא האדום שעטו כשיירה שאין לה‬
‫סוף והדפו אותם ללא רחם‪ .‬בדרכם שחררו הכוחות הרוסיים כפרים‬
‫פולניים והתקדמו עד גבול פרוסיה‪ .‬מעשי גבורה היו לשגרת יומו של‬
‫הסמל‪ ,‬ולימים יתגלה שקיבל תעודה ומדליה נוספת על גילוי אומץ‬

‫לב גם בפעילות זו‪.‬‬
‫שלג כיסה את בתי הכפרים והאדמה עטתה לובן‪ .‬הנהר ויסלה‬
‫כוסה קרח‪ ,‬ומעליו צעדו הסמל וחייליו לבושים מעילים צבאיים‬
‫ועליהם בדים לבנים להסוואה‪ .‬בין שלג לקרח נעו הלוחמים הרוסים‪,‬‬
‫וב־‪ 28‬בינואר ‪ 1945‬הגיעו לתוככי שטח פרוסיה והתיישבו על האדמה‬
‫הקפואה‪ .‬כוחות גרמניים עמדו לסגור עליהם מכל עבר‪ ,‬וכעבור זמן‬
‫קצר התקבלה פקודה לצאת לקרב להדיפת המצור‪ .‬מתח הקרב גבר‪.‬‬
‫בתור מפקד הכיתה חשב קוטלר מה נדרש להכין ולקח שני ארגזי‬
‫תחמושת לשלוש מכונות הירייה‪ .‬בדרכו אל חייליו נורו לעברו יריות‪,‬‬
‫ואחת מהן פגעה בזרועו‪ .‬הוא עצר והביט מה אירע לו‪ ,‬וראה דם רב‬
‫ניגר על תכריכי ההסוואה הלבנים‪ .‬קוטלר לא איבד את קור רוחו‪,‬‬
‫חבש את היד בתחבושת אישית והודיע למפקדו על הפציעה‪ .‬הקור‬
‫המקפיא ותחבושת אחת סייעו לעצור את הדם‪ ,‬ו ַחס ֶקל עדיין לא‬
‫חש בכאב‪ ,‬רק תמיהה הייתה בו על הפגיעה הישירה‪ .‬הקצין הממונה‬
‫שהיה בדרגת סרן (קפטן) הורה לסמל הפצוע לצאת משדה הקרב —‬
‫"נוע לאחור"‪ ,‬פקד‪ ,‬והחווה בידו לאן עליו לסגת‪ .‬במרחק קילומטר‬
‫או שניים מהם חנתה עמדת עזרה ראשונה של הגדוד‪ ,‬והקצין הצביע‬
‫על מעבר צר שממנו יוכל הפצוע לעבור אם לא יתמהמה‪ .‬בזרועו של‬

‫‪140‬‬