Page 134 - MOSAD BIYALIK-zochalim.MOSAD BIYALIK-zochalim.1A

‫‪Pg: 134 - 9-Back 21-06-15‬‬ ‫‪134‬‬
‫הזוחלים של ארץ ישראל‬

‫‪ .)37 ,35‬לסוג יש אוצר ביטויים קוליים עשיר‪ ,‬שמתקשרים‬
‫למצבים חברתיים שונים‪ .‬שומעים בטבע בעיקר את קריאות‬
‫הזכרים אך גם הנקבות קולניות‪ .‬הפרטים הפיזיקליים־מוזיקליים‬
‫שונים בין המינים כך שאפשר לזהותם לפי הקריאות [‪.]565a‬‬
‫זהו הסוג היחיד בארץ המדביק את הביצים אל המצע‪ :‬בדרך‬
‫כלל דופן של סדק בסלע‪ ,‬או תקרה של כוך סלע‪ ,‬של מערה‪,‬‬

‫או של מבנה האדם‪ .‬בתטולה שתי ביצים‪.‬‬

‫ההטלה אורכת עשר שניות בלבד [‪ .]1506‬בתום תקופת ההדגרה יבקעו‬
‫הצעירים בהפרש זמנים מתאים‪ .‬נקבות מספר מטילות באותו מקום‪,‬‬
‫אולי משום ששם הן בעצמן נולדו‪ ,‬כלומר המקום עמד במבחן בתור‬
‫בטוח מסכנות‪ .‬הן חוזרות להטיל שם כמה פעמים במשך העונה החמה‪,‬‬
‫כך שנוצר מקבץ ביצים ובמשך השנים נצברות על קיר הסלע קליפות‬
‫ביצים רבות למשטח הטלה [‪ .]1550‬לפחות ביחס למניפנית המצויה יש‬
‫עדות שהנקבה‪ ,‬בבואה למשטח ההטלה‪ ,‬מכרסמת שברי קליפה ישנים‬
‫ואוכלת אותם‪ ,‬כנראה לשם תגבור אספקת הסידן‪ .‬בתצלומי המשטחים‬
‫(איור ‪ )152‬רואים שהקליפות הישנות כמו מגולחות‪ .‬ביחס למין הקטן‬
‫בצפון־מערב אפריקה‪ ,P. oudrii ,‬נטען שמתקיימת תופעה ייחודית של‬
‫טיפול הורי בביצים‪ ,‬שמתבטא בנוכחותם במקום‪ ,‬בחיכוך גופם בביצים‬
‫ובליקוק הביצים בלשון [‪ .]996‬עם זאת‪ ,‬הדוח לא לווה בשום תיעוד צילומי‪.‬‬

‫‪Ptyodactylus guttatus‬‬ ‫מניפנית מצוי ה‬

‫‪Heyden, 1827‬‬ ‫ איורים ‪156 ,153-146 ,54 ,51‬‬

‫תיאור‪ :‬אורך הראש בממוצע ‪ 25.6%‬מאורך הרו"ג והוא יחסית גבוה‪,‬‬ ‫איור ‪68‬א‪ .‬מחזורי פעילות יממתית ממוצעת (במעבדה) של המניפניות‬
‫‪ .13%‬הנחיר מוגבה במידה משתנה‪ .‬העין גדולה יחסית‪ 7.1 ,‬אחוזי רו"ג‪.‬‬ ‫(‪ )A‬הגלילית (‪ ;Ptyodactylus puiseuxi‬יומית) ו־(‪ )B‬האילתית‬
‫בגוף כמעט תמיד ‪ 27‬חוליות‪ .‬בזנב ‪ 31-26‬חוליות‪ ,‬השכיח ‪( 29‬מתוך ‪60‬‬
‫פרטים) [‪ .]1518‬הקשקשים הגבשושיים בגב בעלי קרין או בצורת טריאדר‪,‬‬ ‫(‪ ;P. hasselquistii‬לילית)‪ .‬בציר ‪ X‬שעות היממה‪ ,‬ולמטה מחזור הטמפרטורה‬
‫ערוכים ב־‪ 16-7‬טורי אורך (בממוצע ‪ .)11‬באמצע הגב כל אחד מהם מוקף‬ ‫ותקופת החשכה‪ ,‬במעבדה; בציר ‪ Y‬מידת הפעילות באחוזים [‪.]568‬‬
‫ב־‪ 12-8‬גריסים‪ .‬גם על הגפיים יש קשקשים גבשושיים‪ :‬מספרם על אמת‬
‫הגף הקדמי ‪( 10-0‬ובמקרה חריג‪ ,)14 ,‬בבסיס הזנב‪ ,‬זוג או שניים של‬ ‫המצויה בעמדת ביניים ובתלות בעונה (ראו שם) (איור ‪68‬א)‪ .‬רק במניפנית‬
‫המצויה נמצא המחזור מתואם עם מחזור הירח [‪.]572‬‬
‫קשקשים גבשושיים מלווי ביב‪.‬‬
‫רגישות חוש הראייה ותלותו בעוצמת התאורה שונים מעט בין המינים‪,‬‬
‫מניפנית מצויה‪ .‬זכר‪ ,‬מירושלים (‪)HUJ-R 7208‬‬ ‫בהתאם למחזור הפעילות‪ :‬ככל שהמין יומי יותר כך העין זקוקה לתאורה‬
‫חזקה יותר [‪ .]570‬לפיכך‪ ,‬בתאורה יומית ממוצעת אחידה אישון המניפנית‬
‫צבע‪ :‬שונה לפי צבע הסביבה — חום‪ ,‬אפור‪ ,‬צהבהב‪ ,‬או לבנבן‪ ,‬עם כתמים‬ ‫הגלילית פתוח למדי; זה של המניפנית המצויה סגור למחצה; וזה של‬
‫ונקודות כהים ובהירים‪ ,‬לעיתים קרובות טור של זוגות כתמים לבנבנים‬
‫לאורך אמצע הגב‪ .‬צבע הגחון לבנבן‪ .‬כל פרט יכול לכהות או להבהיר‬ ‫המניפנית האילתית סגור‪ ,‬כמוצג באיור ‪.137‬‬
‫ככל שהמין יומי יותר ומרבה להשתזף בשמש‪ ,‬כך התנהגות‬
‫בהתאם לתנאים‪ .‬לפעמים הזכר כהה יותר וקונטרסטי מהנקבה‪.‬‬ ‫התרמורגולציה דומה לזו של לטאות יומיות [‪ .]1607‬הטמפרטורה‬
‫המועדפת‪ ,‬כפי שנמצאה במפל טמפרטורה במעבדה‪ ,‬שונה בין המינים‬
‫דו־פרצופיות זוויגית‪ :‬בזכרים אורך הרו"ג המרבי ‪ 91‬מ"מ‬ ‫בהתאם — ככל שהמין יומי יותר‪ ,‬כך הטמפרטורה המועדפת גבוהה יותר‬

‫[‪ .]145‬מחקר שדה בדגימות בלתי מספיקות נוטה לאשר זאת [‪.]1608‬‬

‫המזון מורכב מחרקים ומחסרי חוליות אחרים‪ ,‬בעיקר‬
‫פרוקי רגליים‪ ,‬לרבות עקרבים‪ ,‬אך הפרטים נחקרו בעיקר לגבי‬

‫המניפנית המצויה (ראו שם‪ ,‬ואיור ‪.)150‬‬

‫במעבדה נבדקה אכילת עקרבים בפרטים של המניפנית המצויה‬
‫והמניפנית הגלילית‪ .‬המניפניות אכלו עקרבים צהובים (‪Leiurus‬‬
‫‪ )quinquestriatus hebraeus‬ותקפו אותם בצורה שממזערת את‬
‫ההסתברות להיעקץ‪ .‬במקרים המעטים שנעקצו‪ ,‬כנראה לא ניזוקו‪.‬‬
‫כשהוזרק למניפניות ארס העקרב במינון מחושב נמצא שהמניפנית‬
‫המצויה עמידה למנת ארס (יחסית למשקל גופה) הגדולה פי ‪ 4,000‬מן‬
‫המנה שקטלנית ל־‪ 50%‬ממדגם של עכברי מעבדה [‪( ]1697‬איור ‪.)155‬‬

‫לעומתה‪ ,‬המניפנית הגלילית לא הייתה עמידה לארס העקרב‪.‬‬

‫רבייה‪ :‬הסוג הזה משמיע את הקולות הרמים ביותר‪ ,‬שנשמעים‬
‫למרחק‪ ,‬מבין השממיות המקומיות (ראו סעיף ‪ 2.4.6‬ואיורים‬

‫‪C‬‬
‫‪Y‬‬