Page 132 - MOSAD BIYALIK-zochalim.MOSAD BIYALIK-zochalim.1A

‫‪Pg: 132 - 9-Front 21-06-15‬‬ ‫‪132‬‬
‫הזוחלים של ארץ ישראל‬

‫שממית עצים‪ .‬זכר מסביבות אשקלון (‪)HUJ-R 13975‬‬ ‫דו־פרצופיות זוויגית‪ :‬הזכר קטן מן הנקבה‪.‬‬

‫מגיע ל־‪ 44‬מ"מ בניגוד ל־‪ 48‬מ"מ בנקבות (מתוך כשמונים פרטים‬ ‫תפוצה בעולם‪ :‬המין ידוע רק מהר חרמון‪ ,‬שם גילו אותו יעקב ח‪ .‬הופיין‬
‫שבדקנו)‪ .‬לזכרים ‪ 5-3‬נקבים פראנליים‪ .‬לפי מחקר אחד‪ ,‬בתת־מין‬ ‫וחבריו ב־‪.]795a[ 1967‬‬
‫אחר‪ ,‬מספר הנקבים עולה בזמן שהזכרים הצעירים גדלים [‪ .]258c‬סביבת‬
‫תפוצה בארץ‪ :‬רק בחרמון‪ ,‬החל מגובה של כ־‪ 1,500‬מטר ומעלה‪ ,‬לפחות‬
‫הביב‪ ,‬בעיקר אצל הזכרים בעונת הרבייה‪ ,‬כתומה‪.‬‬ ‫עד לפסגה הישראלית (‪ 2,224‬מטר)‪ .‬בסלעים וטרשים באזורי צומח נמוך‪.‬‬

‫תפוצה בעולם [‪ :]1248c ,258b‬אירופה הדרומית־מזרחית (מדרום איטליה‬ ‫אורח חיים‪ :‬שממית יומית‪ ,‬כנראה לחלוטין‪ .‬זריזה וקשה ללכידה‪ .‬מסתתרת‬
‫במערב ומזרחה) ואסיה הדרומית־מערבית‪ ,‬עד איראן ועד ישראל; מירדן‬ ‫בסדקי סלע ותחת אבנים המונחות על הקרקע‪( .‬טרם ידוע דבר על קולות‪,‬‬
‫יש ממצאים אחדים מצפון המדינה ומערבה [‪ .]913b ,471‬נוכחות שממית‬ ‫תגובות אישון העין ושאר נושאים שנחקרו בשממיות ישראליות אחרות‪).‬‬
‫העצים בעיראק אינה ברורה [‪ .]94a‬תוארו עשרות תת־מינים‪ ,‬בייחוד מאיי‬
‫הים האגאי‪ .‬בתורכיה ידועים תשעה תת־מינים [‪ .]208‬נטען שהתפצלות‬ ‫רבייה‪ :‬לפי תצפיותינו המעטות‪ ,‬מטילה ביצה אחת בתטולה‪ ,‬סגלגלה‪,‬‬
‫המין הזה לתת־מינים החלה כבר לפני עשרה מיליון שנים [‪ .]376b‬בארץ‬ ‫באורך כ־‪ 8‬מ"מ‪ .‬אורך האבקוע ‪ 17‬מ"מ (רו"ג) בקירוב‪ .‬מספר התטולות‬
‫נמצא ‪ .M. k. orientalis‬מסוריה תואר ‪ M. k. syriacus‬שנבדל מהצורה‬ ‫בשנה אינו ידוע‪ .‬ביצה אחת הוטלה ב־‪ 25‬או ‪ 26‬ביוני ‪ 1973‬ובקעה בין‬
‫שלנו בתכונות קשקשים שונות (למשל — קשקשים גבשושיים צרים יותר‬ ‫הימים ‪ 12-10‬באוגוסט (כ־‪ 46‬ימי אינקובציה)‪ ,‬בטמפרטורה ‪ 30-28‬מ"צ)‪.‬‬
‫וארוכים‪ ,‬עם קרין ארוך לא בולט; לרוחב הבטן ‪ 26-24‬קשקשים במקום‬
‫יש גם עדות להטלת שתי ביצים כתופעה נדירה או חריגה‪.‬‬
‫‪ 30-26‬וכן גרון עם כתמי חלודה)‪.‬‬
‫הערה‪ :‬שוררת מבוכה בדבר שנת הפרסום של תיאור המין‪ 1967 ,‬או ‪,1968‬‬
‫תפוצה בארץ‪ :‬באזור הים תיכוני (דרומה עד סביבות אשקלון); כמעט‬ ‫שנובעת מזה שהחוברת נדפסה ביוני ‪ ,1968‬אבל מטעמי תקצוב סומנה‬
‫רק על גבי עצים [‪.]1565 ,1521‬‬ ‫כאילו הופיעה בשנת ‪( 1967‬אפילו עם קופירייט מ־‪ .)1967‬לגבי זכויות‬

‫אורח חיים‪ :‬שממית העצים שוכנת בעיקר על עצים זקנים‪ ,‬שתחת קליפתם‬ ‫קדימות בסיסטמטיקה קובע תאריך ההדפסה למעשה‪.‬‬
‫המשתחררת היא נדחקת ומסתתרת‪ .‬בדרום תורכיה ובקפריסין‪ ,‬שם יש‬
‫תת־מינים אחרים‪ ,‬שממיות העצים חיות בעיקר בחורבות ותחת אבנים‪.‬‬ ‫‪Mediodactylus kotschyi‬‬ ‫שממית עצי ם‬
‫תת־מינים שונים באיי הים האגאי נמצאים בשעות היום רק תחת אבנים‬ ‫‪orientalis Stepánek, 1937‬‬ ‫ איורים ‪145-144 ,16‬‬
‫[‪ .]1635b‬זו שממית לילית הפעילה גם ביום (לפחות בשעות לפני הצוהריים)‬
‫ו"משתזפת" בשמש‪ ,‬בייחוד באביב ובסתיו‪ .‬ניזונה מחרקים‪ ,‬עכבישים‪,‬‬ ‫שממית העצים נחשבה נדירה‪ ,‬קשה מאוד לגילוי‪ ,‬כי נחשבה‬
‫למוגבלת לעצים עתיקים בעלי קליפה עבה ומחוספסת‪ ,‬כגון‬
‫טחביות וכיו"ב‪.‬‬ ‫אורנים ואלונים‪ .‬אבל ב־‪ 21‬בפברואר ‪ 1953‬גילינו אותה מיכאל‬
‫הן הזכרים הן הנקבות משמיעים מגוון של קריאות‪ ,‬לרבות קריאות‬ ‫ורבורג ואני על עצי שקמה באזור אשקלון‪ .‬כך למדנו שצריך‬
‫חברתיות מרובות־קליקים‪ .‬בשביה ניתן לשומעם כל השנה‪ ,‬גם ברדת‬ ‫לחפשה על עצים שקליפתם נפרדת ומספקת מחסה ושהיא‬
‫הטמפרטורה ל־‪ 10‬מ"צ‪ .‬פעמיים נצפה שזכר אוחז בנקבה סרבנית המגיבה‬ ‫זמינה ממש על עצי איקליפטוס‪ .‬לאמיתו של דבר כולנו לא‬
‫בקריאה ממושכת עם קליקים שעיקר עוצמתם ב־‪ 5.5-4.5‬קה"צ המושמעים‬ ‫שמנו לב שכבר מרגולין [‪71‬א] ציין שהיא נמצאת גם בשרון‪,‬‬
‫בקצב של ‪ 2.5‬לשנייה‪ .‬כל זכר הגיב בסדרת קליקים ב־‪ 5.0-4.5‬קה"צ‬ ‫וחיה גם על עצי איקליפטוס‪ .‬בשנה ההיא ובכמה שנים עוקבות‬
‫ובקצב מהיר יותר‪ 13-7 ,‬קליקים בשנייה‪ .‬בהיותן מותקפות או מאוימות‬ ‫אוכלוסייתה בסביבות אשקלון כמו התפוצצה‪ ,‬והשממית נמצאה‬
‫שממיות העצים מסוגלות להגיב במגוון של קריאות מצוקה ובייחוד קריאה‬ ‫גם על חומות‪ ,‬כלונסאות גדר ועמודי חשמל [הופיין‪ ,‬בעל פה]‪.‬‬
‫ההקשר הסביבתי של המין הזה מוזר‪ :‬כאן‪ ,‬בקצה הדרומי של‬
‫מטיפוס ‪ ,III‬שהיא קריאה מתמשכת רעשית [‪.]574 ,567b‬‬ ‫תפוצתו העולמית‪ ,‬הוא מוגבל לעצים ובמראהו מותאם לכך‬
‫היטב (איור ‪ .)144‬אבל בחלקים צפוניים יותר של תפוצתו‪,‬‬
‫רבייה‪ :‬ההטלה בחודשים מאי‪-‬אוגוסט‪ .‬בתטולה ‪ 2-1‬ביצים‪ .‬הדיווח‬ ‫במקומות שביוטופ העצים מפותח יותר וזמין יותר‪ ,‬המין מאכלס‬
‫כאילו גודל התטולה יכול להגיע לשש ביצים [‪ ]208‬בוודאי שגוי‪ .‬כל נקבה‬
‫יכולה כנראה להטיל ‪ 3-2‬תטולות בשנה (ולפי מנדלסון‪ ,‬בעל פה‪ ,‬עד‬ ‫מצעים אחרים דווקא [‪.]1565 ,1521‬‬
‫‪ .)5‬מידות הביצה ‪ 7 × 8.5‬מ"מ בקירוב (רוחב‪ ;7.3-6.8 :‬אורך‪,)9.4-8 :‬‬
‫הביצים מוטלות מאחורי קליפת עץ‪ ,‬תחת אבן‪ ,‬או בתוך האדמה‪ .‬הבקיעה‬ ‫תיאור‪ :‬שממית קטנה יחסית‪ .‬אורכה רו"ג עד ‪ 48‬מ"מ‪ ,‬והזנב‬
‫אחרי חודש עד ‪ 2.5‬חודשים לפי העונה והטמפרטורה‪ ,‬ואורך הוולד ‪19‬‬ ‫בממוצע ‪ 126%‬מזה‪ .‬בעלת ראש שטוח שאורכו ‪ 25.9%‬מהרו"ג‬
‫ועיניים קטנות באופן יחסי‪ ,‬ושאורכן ‪ 6.8%‬מהרו"ג ו־‪26.2%‬‬
‫מאורך הראש (במדגם של ‪ 16‬פרטים עם רו"ג ממוצע של ‪39.8‬‬
‫מ"מ) [‪ .]1619‬האצבעות צרות‪ ,‬חסרות כריות הצמדה וכפופות‬
‫מעט (מזוותות‪ ,‬כמתואר בסוג)‪ .‬על הגב טורים של קשקשים‬
‫גבשושיים בין קשקשי הגריסים‪ .‬על הזנב קשקשים קוצניים‬
‫ערוכים הן בדורים (לא בצידו הוונטרלי) הן בטורי אורך (‪.)6‬‬
‫הצבע היסודי של הגב משתנה (פיזיולוגית) בהתאם לתנאים‬
‫משחום עד אפור־כסוף‪ .‬על הגב בולטים פסי רוחב מזוותים‬
‫ושחרחרים‪ .‬הגחון אפור‪ .‬בזנב פסי רוחב שחרחרים אך בזנב‬

‫המחודש כתמים שחרחרים בלתי סדירים‪.‬‬

‫דו־פרצופיות זוויגית‪ :‬הזכרים קטנים במקצת מהנקבות‪ ,‬ואורכם (רו"ג)‬