Page 127 - MOSAD BIYALIK-zochalim.MOSAD BIYALIK-zochalim.1A

‫‪Pg: 127 - 8-Back 21-06-15‬‬

‫שקשאיםק ‪:‬הרדס ‪127‬‬

‫הכיפוף ניכר באצבעות הרגליים (האחוריות) יותר מאשר באצבעות‬ ‫החום‪ ,‬בין בתוך המחילה טרם הגיחה‪ ,‬ובין בשהותה בפתח המחילה‬
‫ה"ידיים"‪ .‬יש מגיני תת־סנטר (‪ )postmentals‬והשניים הראשונים נפגשים‬ ‫באוויר החם הנושב מתוכה [‪ .]157a‬באפגניסטן דווחו בשממיות פעילות‬
‫מאחורי מגן הסנטר‪ .‬על הגב קשקשים גבשושיים גדולים‪ ,‬גדולים מן‬ ‫טמפרטורות גוף של ‪ 34-26‬מ"צ בעוד בפרטים שנחפרו מתוך מחילות‬
‫הרווחים שביניהם‪ ,‬כל אחד בצורת משולש ובעל קרין; מסודרים בטורי‬ ‫נמדדו ‪ 37-33.4‬מ"צ (ברם‪ ,‬המקור לנתונים אלה [‪ ]1408‬מסתמך על מחקר‬
‫אורך ובשורות רוחב (שנראות כמעט כטבעות)‪ .‬ביניהם קשקשי גריסים‬ ‫קודם שלמעשה כלל אינו כולל מידע זה)‪ .‬בפקיסטן [‪ ]1053‬השממית‬
‫דווחה כשופעת בשדות חול יחד עם מיני שממיות פסמופיליים אבל‬
‫זעירים‪ .‬הקשקשים הגבשושיים של הזנב הם קוצים קהים בטבעות‪.‬‬ ‫נמצאה גם בהרים בגובה ‪ 2,000‬מ' בין שיחים ובין סלעים‪ .‬גם שם היא‬
‫הצבע חום־אפור בהיר‪ ,‬עם כתמים שחומים בגדלים שונים‪ .‬הכתמים‬
‫השחומים הגדולים ביותר ערוכים בשלושה טורי אורך סדירים פחות או‬ ‫שוכנת קרקע ולילית‪.‬‬
‫יותר‪ .‬רבים מהקשקשים הגבשושיים בהירים בקצותיהם‪ .‬על הזנב פסי‬ ‫המזון נבדק רק במקרים מעטים (בבדיקת תוכן קיבות) וכלל מגוון‬

‫רוחב כהים‪.‬‬ ‫של פרוקי רגליים [‪.]1408 ,130‬‬

‫רבייה‪ :‬הנקבה מטילה שתי ביצים גדולות למדי‪ ,‬שצורתן‬
‫מוארכת יותר מבשאר השממיות הישראליות‪.‬‬

‫מדדנו ביצה אחת מהשתיים שהטילה נקבה ישראלית באורך רו"ג‬
‫‪ 53‬מ"מ‪ 8.7 × 13 :‬מ"מ [‪ .]1558‬הצעיר הקטן ביותר שנצפה באיראן היה‬

‫באורך רו"ג ‪ 20‬מ"מ [‪.]130‬‬

‫סוג שימושי עברי‪ :‬שממית ‪Genus Cyrtopodion‬‬
‫‪Fitzinger, 1843‬‬ ‫ ‬

‫שממית מחוספסת‪ .‬זכר‪ ,‬מסיני‪ :‬א־טור (‪)HUJ-R 11097‬‬ ‫אפיון הסוג המדעי‪ :‬בדומה לסוג ‪ Mediodactylus‬האצבעות דקות‪,‬‬
‫בעלות טפרים‪ ,‬הפרקים הראשונים (בסיסיים) של כולן כמעט שווי עובי‪,‬‬
‫דו־פרצופיות זוויגית‪ :‬אורך‪ :‬ראש וגוף הזכר עד ‪ 50‬מ"מ (מתוך ‪62‬‬ ‫האצבע הולכת ודקה כלפי הטופר (לפעמים המפרקים מעובים)‪ ,‬מכוסות‬
‫זכרים)‪ ,‬הנקבה עד ‪ 53.2‬מ"מ (מקרב ‪ 52‬נקבות)‪ .‬לזכרים ‪ 7-4‬נקבים‬ ‫מלמטה בטור של למלות רוחביות חלקות‪ .‬האצבעות מזוותות‪ :‬החלק‬
‫הדיסטלי של כל אצבע (‪ 3-2‬פרקים) יוצר זווית פתוחה כלפי מעלה עם‬
‫פראנליים [‪.]1408‬‬ ‫החלק הבסיסי של האצבע‪ .‬קצה האצבע גלילי או פחוס צידים במידה‬
‫מעטה‪ .‬הקשקשים לאורך צידי האצבע חסרי בליטות‪ .‬האישון מאונך ושפת‬
‫תפוצה בעולם‪ :‬אסיה הדרומית־מערבית‪ :‬מסוריה [‪ ]124‬וירדן [‪ ]1563‬מזרחה‪,‬‬ ‫הקשתית חרוקה‪ .‬בדרך כלל באזור המצח אין שקע מוארך או שהשקע‬
‫באזורים יבשים‪ ,‬דרך איראן [‪ ]1220‬עד מחוז רג'סטן בהודו הצפונית־‬ ‫הזה רדוד‪ .‬בדרך כלל לא יותר מ־‪ 30‬קשקשים לרוחב הראש‪ .‬רק לזכרים‬
‫מערבית‪ .‬גם לאורך חוף המפרץ הפרסי של חצי האי ערב‪ .‬כמו כן בחצי‬ ‫נקבים פראנליים שמספרם אינו עולה על עשרה ולעיתים רחוקות יש גם‬
‫האי סיני (חוף מפרץ סואץ)‪ .‬אפריקה הצפונית־מזרחית‪ :‬נמצאה פעמים‬
‫נקבי ירך‪ .‬הזנב פרוק בבירור‪.‬‬
‫אחדות במצרים‪ ,‬סודן ואריתריאה‪ ,‬בעיקר לאורך החוף‪.‬‬ ‫בשונה מהסוג ‪ Mediodactylus‬אורך התפר בין בני הזוג הקדמי‬
‫של מגיני תת־סנטר עולה על מחצית אורך מגן הסנטר‪ .‬צורת הקשקשים‬
‫תפוצה מקומית‪ :‬בסיני נמצאה קודם בערים לאורך מפרץ סואץ‪ :‬ראס‬ ‫הגבשושיים בגב טריאדרית או נוטה למשולש‪ .‬בזנב הקשקשים הגבשושיים‬
‫סודר‪ ,‬אבו רודס‪ ,‬א־טור; ולאו דווקא בחלקים אחרים של סיני שקרובים‬ ‫רחבים והם נוגעים זה בזה בצידיהם‪ ,‬ובקדמת בסיס כל אחד מהם יש‬
‫יותר לחלק העיקרי של אזור התפוצה (זאת אומרת לעבר הירדן)‪ .‬אולי‬ ‫עוד קשקש גבשושי קטן יותר או שניים‪ .‬בצידו התחתון הטור של מגיני‬
‫הגיעה לערי חוף מפרץ סואץ באוניות‪ .‬רק מאוחר יותר נתגלתה בחוף‬ ‫תת־זנב רוחביים (רוחב המגן יותר מכפול מאורכו) אינו מכסה את מלוא‬
‫מפרץ אילת [‪ .]196‬מעניין שהמין הזה תואר תחילה (בשנת ‪ )1827‬מא־‬
‫טור דווקא‪ ,‬שזאת קרוב לוודאי אוכלוסייה משנית‪ ,‬שהתנחלה הודות‬ ‫רוחב הזנב‪.‬‬
‫לספנות‪ .‬בארץ נתגלתה ב־‪ 1992‬או ‪ 1993‬באילת ומאז היא מתפשטת‬
‫בסביבה [‪24‬א‪ .]429a ,‬ביוני ‪ 2007‬צפה בה רועי טלבי במזנון יטבתה‪.‬‬ ‫מינים בסוג‪ :‬שבעה [‪.]897‬‬
‫לפחות עד שנת ‪ 2012‬התפשטותה לא תועדה כהלכה‪ ,‬וטרם נודע על‬
‫החלטה של רשות הטבע והגנים אם מדובר בהתפשטות טבעית של מין‬ ‫תפוצה‪ :‬ממצרים דרומה לאורך חוף הים האדום ועד אתיופיה‪ ,‬חוף המפרץ‬
‫הפרסי של חצי האי ערב; ומזרחה דרך דרום אנטוליה‪ ,‬סוריה‪ ,‬עיראק‪,‬‬
‫מוגן או במין פולש ומזיק‪.‬‬
‫איראן עד לדרום אפגניסטן‪ ,‬פקיסטן‪ ,‬וצפון־מערב הודו‪.‬‬
‫אורח חיים‪ :‬הביוטופ (באיראן‪ ,‬פקיסטן ואפגניסטן) הוא בעיקר באזורי‬
‫טרשים אך גם בשטחים אחרים‪ .‬השממית המחוספסת שכיחה בחומות‬ ‫מינים בארץ‪ :‬רק אחד‪ ,C. scabrum ,‬השממית המחוספסת‪.‬‬
‫וגם בבתים מיושבים‪ ,‬בפקיסטן הדבר נדיר [‪ .]1063‬בסיני מצאנו אותה רק‬
‫בערים לחוף מפרץ סואץ בבתים‪ ,‬בחורבות ובערימות גרוטאות או אשפה‪.‬‬ ‫‪Cyrtopodion scabrum‬‬ ‫שממית מחוספס ת‬
‫מטפסת אך מופיעה גם על הקרקע‪ .‬הפעילות בעיקר לילית (אף שבאיראן‬ ‫)‪(von Heyden, 1827‬‬ ‫ איור ‪139‬‬
‫נצפתה פעילות בשעות אחר הצוהריים המאוחרות)‪ .‬מאזור תעלת סואץ‬
‫דווח ששיא פעילותה בסתיו‪ ,‬ומזערה בחורף‪ ,‬ועיקר הפעילות בשלוש‬ ‫תיאור‪ :‬שממית זו דומה בגודל ובצבע הכללי לשממית הבתים‬
‫ובייחוד לשממית הערבה‪ .‬היא נבדלת משממית הבתים‬
‫באצבעותיה הצרות‪ ,‬ומשממית הערבה בזווית שבכל אצבע‪.‬‬
‫המגינים מתחת לסנטר אינם כבשממית הערבה‪ ,‬אלא כבשממית‬

‫העצים‪.‬‬

‫אורך הרו"ג בדרך כלל עד ‪ 50‬מ"מ והזנב ארוך בממוצע ‪ 132%‬מאורך‬
‫הראש והגוף‪ .‬האצבעות צרות‪ ,‬חסרות כריות‪ .‬כל אצבע פחוסה במקצת‪,‬‬
‫ובאמצע אורכה כפופה בזווית (שחודה כלפי מטה) כמו בשממית העצים‪.‬‬