Page 126 - MOSAD BIYALIK-zochalim.MOSAD BIYALIK-zochalim.1A

‫‪Pg: 126 - 8-Back 21-06-15‬‬ ‫‪126‬‬
‫הזוחלים של ארץ ישראל‬

‫הצבע אפור־חום בארץ‪ ,‬או אפור־כתום במקומות אחרים‪,‬‬ ‫‪ 7.‬בקצה כל אצבע מצויה התרחבות בצורת זוג מניפות‪. . . . .‬מניפנית‬
‫עם פסי רוחב כהים חומים רחבים‪.‬‬
‫‪Ptyodactylus‬‬ ‫ ‬
‫דו־פרצופיות זוויגית‪ :‬באסיה הזכרים מגיעים לאורך ראש וגוף של ‪54‬‬
‫מ"מ (מתוך ‪ 54‬זכרים) והנקבות ל־‪ 56‬מ"מ (מתוך ‪ 59‬נקבות) רק לזכרים‬ ‫‪ -. -‬ההרחבה בכריות ההצמדה היא לאורך רובה של האצבע ‪8. . . . . . .‬‬

‫נקבים פראנליים [‪.]1408‬‬ ‫‪ .8‬ההרחבה היא לאורך קטע פרוקסימלי של האצבע‪ ,‬ומתחתיה שני טורי‬

‫תפוצה בעולם‪ :‬ישראל‪ ,‬ירדן [‪ ]1563 ,119‬סוריה‪ ,‬עיראק‪ ,‬איראן‪ ,‬פקיסטן‬ ‫כריות ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬שממית בתים ‪Hemidactylus‬‬
‫[‪ ,]1053‬דרום ומזרח אפגניסטן‪ ,‬דרום טורקמניסטן‪ ,‬ורחבי ערב‪ .‬הפרטים‬
‫מישראל וירדן ופרטים רבים מחצי האי ערב הם דקי גזרה וארוכי גפיים‬ ‫‪ -. -‬ההרחבה היא לאורך כל האצבע‪ ,‬ומתחתיה טור אחד של דפדפים‪. .‬‬
‫יותר מהמקובל באיראן ובאפגניסטן (שם הם יותר מגושמים)‪ ,‬ותוארו‬
‫כמין נפרד‪( Bunopus blanfordii Strauch, 1877 :‬המין הזה תואר‬ ‫‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬שממית–חומות ‪Tarentola‬‬
‫מפרטים שנאמר עליהם‪ ,‬אולי בטעות‪ ,‬כי נאספו במצרים‪ .‬מאז לא נמצא‬
‫מין זה במצרים)‪ .‬נטען כי השונות המורפולוגית נרחבת ביותר בשני‬ ‫* כולל גם את הקבוצות ‪.]605[ Sphaerodactylidae, Eublepharidae‬‬
‫המינים ושיש לראות את ‪ Bunopus blanfordii‬כשם נרדף ל־‪Bunopus‬‬
‫‪ tuberculatus‬הוותיק יותר [‪ .]1408 ,157a‬לעומת זאת דיווח נרחב על‬ ‫‪Genus Bunopus‬‬ ‫סוג שימושי עברי‪ :‬שממית ‬
‫השונות המורפולוגית והסיסטמטיקה [‪ ]130‬מראים ש"מיזוג המינים" הזה‬ ‫‪Blanford, 1874‬‬ ‫ ‬
‫לא הוכח בניתוח מחקרי כיאות‪ ,‬אך אינו סותר אותו בצורה מפורשת‪.‬‬
‫השאלה טעונה כנראה מחקר נוסף [‪ .]1279‬את נוכחות המין הזה בממלכת‬ ‫אפיון הסוג המדעי‪ :‬האצבעות ישרות‪ ,‬אינן מורחבות בכריות הצמדה‬
‫(בניגוד‪ ,‬למשל‪ ,‬לשממית הבתים)‪ ,‬ואינן מזוותות בשום מפרק (בניגוד‪,‬‬
‫ירדן (בערבה) תיעדנו לראשונה אנחנו [‪.]1563‬‬ ‫למשל‪ ,‬לשממית העצים)‪ ,‬מסתיימות בטופר‪ ,‬עם למלות תת־אצבע לרוחב‬
‫האצבע המחוספסות בבליטות יבלתיות או שפה משוננת‪ ,‬לפחות בבסיס‬
‫תפוצה בארץ‪ :‬בערבה מסביבות אילת עד סביבות חצבה‪.‬‬ ‫האצבע‪ .‬בגב קשקשים קטנים רציפים וביניהם פזורים קשקשים גבשושיים‬
‫גדולים‪ ,‬לפעמים משולשים‪ ,‬ובדרך כלל בעלי קרין‪ .‬הזנב פרוק‪ .‬אחרי‬
‫כל ‪ 3-2‬טבעות קשקשים יש טבעת של קשקשים גבשושיים הצמודים זה‬

‫לזה‪ .‬האישון מאונך (באור)‪ .‬לזכר נקבים ּפְֵר ָאנָלִיים [‪.]130‬‬

‫מינים בסוג‪ :‬שלושה או ארבעה מינים‪.‬‬

‫תפוצה‪ :‬ישראל‪ ,‬ירדן‪ ,‬צפון חצי האי ערב ומזרחו‪ ,‬איראן‪ ,‬פקיסטן‪ ,‬אפגניסטן‬
‫והשוליים הדרומיים של טורקמניסטן [‪.]130‬‬

‫מינים בארץ‪ ,B. tuberculatus :‬שממית הערבה‪.‬‬

‫‪Bunopus tuberculatus‬‬ ‫שממית הערב ה‬
‫‪Blanford, 1874‬‬ ‫ איור ‪129‬‬

‫תיאור‪ :‬אורך רו"ג לפחות עד כ־‪ 56‬מ"מ‪ .‬אורך הזנב בממוצע‬
‫‪ 120%‬מהרו"ג [‪ .]1408‬דומה במקצת לשממית בתים‪ ,‬אלא‬
‫שהאצבעות צרות; וכן לשממית עצים‪ ,‬אלא שפסי הרוחב פשוטים‬
‫ואינם מזוותים כבזאת‪ ,‬וחסרים מגיני תת־סנטר (מאחורי מגן‬
‫הסנטר)‪ .‬על הגב קשקשי גריסים וביניהם קשקשים גבשושיים‬
‫בטורי אורך‪ .‬בזנב אלה קוצניים ומסודרים בדורים; הדורים‬
‫ניכרים גם בצד הוונטרלי אך כאן הקשקשים כמעט אחידים‪,‬‬

‫מקורנים‪ ,‬ואינם ממש קוצניים‪.‬‬

‫מפת ממצאים‪ :‬שממית הערבה‬ ‫שממית ערבה‪ .‬זכר‪ ,‬מערבת עברונה (‪)HUJ-R 2856‬‬

‫אורח חיים‪ :‬בקרקעות חוליות במגוון דרגות של יציבות‪ .‬פעילה‬
‫בערב ובלילה‪ ,‬על פני הקרקע ולעיתים (כנראה בעיקר בעונת‬

‫שיטפונות החורף) על עצים‪.‬‬

‫רצה על פני הקרקע בזריזות רבה‪ .‬חוסה תחת עצמים כגון אבנים‬
‫וגרוטאות ולפחות באזורים מסוימים בעולם גם במחילות מכרסמים‪.‬‬
‫בנסיכויות המאוחדות (בחצי האי ערב) בזמן הפעילות הלילית לעיתים‬
‫קרובות טמפרטורת הגוף (למשל בחמישה פרטים ‪ 34-28.5‬מ"צ) עולה‬
‫במידה ניכרת על טמפרטורת הקרקע החשופה (שהייתה במקביל ‪-23.5‬‬
‫‪ )26‬ומסתבר שהשממית מתחממת משכבות החול העמוקות יותר‪ ,‬אוגרות‬