Page 121 - MOSAD BIYALIK-zochalim.MOSAD BIYALIK-zochalim.1A
P. 121

‫‪Pg: 121 - 8-Front 21-06-15‬‬

‫שקשאיםק ‪:‬הרדס ‪121‬‬

‫בדגם הצבעים‪ .‬כשהזיקית הים תיכונית עוטה לבוש הכולל כתמים לבנים‬           ‫[‪ ;]522‬אסיה הקטנה‪ ,‬ואיים בים התיכון כגון קפריסין [‪ ,]652 ,290‬כרתים‪,‬‬
‫בשורות אורך‪ ,‬בדרך כלל הם ערוכים בשתי שורות‪ .‬אבל בזיקית סיני‪,‬‬                                                            ‫סיציליה ומלטה [‪.]893‬‬
‫בלבוש המקביל‪ ,‬יש בדרך כלל שלוש שורות של כתמים לבנים (איור‬
‫‪ .)136‬כשפוגשים זיקיות סיני בטבע‪ ,‬נדמה שהמלתחה שלהן אינה כוללת‬           ‫תפוצה בארץ ותת־מינים‪ :‬ליניאוס (‪ )1758‬תיאר במקור את הזיקית בתור‬
‫את הצבע הירוק‪ .‬אך בשהותן בתנאי מעבדה‪ ,‬לאחר חודשים באקלים ים‬             ‫מין‪ ,‬קרא לה ‪ Lacerta chamaeleon‬וציין את שוכנה באפריקה ובאסיה‪.‬‬
‫תיכוני‪ ,‬יש מביניהן מיעוט שמוריק מעט בהדרגה [ורנר תצפית]‪ .‬רבות מן‬        ‫אחר כך צומצמה מולדתה הטיפוסית הרשמית לצפון אפריקה [‪.]1036c‬‬
‫הזיקיות של חולות חלוצה נראות כצורות מעבר בין תת־מין זה לתת־המין‬         ‫בארץ היא חיה כמעט בכל האזור הים תיכוני; בנגב ידועה בעיקר בחולות‬
‫הים תיכוני‪ .‬המצב הסיסטמטי בלתי ברור ושרוי במחלוקת‪ .‬יש הרואים‬            ‫חלוצה‪ .‬לפי הסיסטמטיקה המקובלת בעשורים האחרונים אובחנו במין‬
‫בשני הטיפוסים האלה מינים עצמאיים‪ ,‬ויש החולקים אפילו על ההפרדה‬           ‫רחב התפוצה הזה תת־מינים אחדים‪ ,‬מהם שניים בישראל [‪ .]794‬בחלקים‬
‫לתת־מינים‪ .‬לאחרונה אישר מחקר נסמך דנ"א הבדל בין שני התת־מינים‬           ‫הים תיכוניים של ישראל וגם של ירדן מצוי התת־מין זיקית ים–תיכונית‬
‫אבל בנוסף לזה גילה בתחום הזיקית הים תיכונית הבדל ברור בדנ"א‬
 ‫מיטוכונדריאלי בין אלה שמצפון לעמק יזרעאל לאלה שמדרומו [‪]152‬‬                                           ‫(‪.)C. c. recticrista Boettger, 1880‬‬

‫אורח חיים‪ :‬הזיקית שוכנת עצים ושיחים‪ ,‬אך המין הזה נמצא‬                   ‫בנגב המערבי ובסיני מופיע התת־מין זיקית סיני (‪C. c.‬‬
‫על פני הקרקע לעיתים קרובות יותר מאשר כמעט כל יתר בני‬                    ‫‪ )musae Steindachner, 1900‬שבתפוצתו חוצץ בין התת־מין‬
                                                                        ‫הים תיכוני שלנו ובין התת־מין הצפון אפריקני (לרבות מצרים)‪.‬‬
                                            ‫המשפחה [‪.]1513‬‬              ‫זה נחשב ל"תת־מין הטיפוסי" ‪ .C. c. chamaeleon‬הגבול בין‬

‫במחקר בספרד בהעדפת בית הגידול‪ ,‬נמצאה מעדיפה מדרונות‬                                   ‫שני תת־מינים אלה במצרים הוא הנילוס [‪.]196‬‬
‫הפונים לדרום ודרום־מערב אך לא העדיפה חורש טבעי על מטעים‬
‫חקלאיים (בעיקר זית ושקד) [‪ .]785‬היא יומית‪ ,‬חובבת חום מתון ולחות‪.‬‬        ‫בירדן‪ ,‬שם תפוצתה ים־תיכונית עם חדירות לספר המדבר בדומה‬
‫במפל טמפרטורות קרקע מעבדתי‪ ,‬זיקיות ממין זה מדרום־מערב ערב‬               ‫לישראל‪ ,‬נתגלתה אוכלוסייה (לא מוגדרת לתת־מין) מנותקת בתחום‬
‫העדיפו טמפרטורות גוף ממוצעות של כ־‪ 31-30‬מ"צ [‪ .]108a‬בתצפיות‬             ‫שמורת ואדי רם‪ ,‬ומפרשים אותה בתור רליקטית מתקופה לחה יותר‬
‫בשדה בדרום יוון טמפרטורת הגוף הייתה ‪ 31-23.5‬בתלות בעונה; במפל‬
‫טמפרטורה מעבדתי טמפרטורת הגוף המועדפת נעה בטווח ‪ 36-26‬מ"צ‪,‬‬                                                                           ‫[‪.]475 ,90‬‬

                                               ‫ממוצע ‪ 31.6‬מ"צ [‪.]464‬‬                         ‫מפת ממצאים‪ :‬זיקית‪ ,‬שני התת־מינים‬
‫מצפון סיני דווח שהזיקית פעילה ביום‪ ,‬באביב ובקיץ‪ ,‬עם פסגה‬
‫במאי‪ ,‬ובעיקר בשעות ‪ .11:00-09:00‬מבלה את הלילה על עצים ולפעמים‬           ‫זיקית סיני מצטיינת (בהשוואה לתת־מין הים תיכוני ולתת־‬
‫הצעירים בגובה רב מן הבוגרים‪ .‬שוחרת לטרף בשילוב שתי השיטות‪ ,‬מארב‬         ‫מין הצפון אפריקני) בראש מאורך יותר וב"קובע" נמוך יותר‪.‬‬
‫וחיפוש‪ ,‬ובנוסף למגוון חסרי החוליות אוכלת גם קצת אוכל צמחי [‪.]818d‬‬       ‫גם האונות העורפיות שמאחורי ה"קובע" רחבות יותר בזיקית‬
‫הזיקית משחרת לטרף בשיטת ה"מארב"‪ .‬אם היא מתקרבת לטרפה‬                    ‫סיני (במדידה לאורך ציר האורך של הראש) (איור ‪ .)136‬ברם‪,‬‬
‫באורח פעיל‪ ,‬תנועתה נעשית תוך כדי הנדת הגוף קדימה ואחורה‪ :‬ייתכן‬          ‫בעת ההשוואה יש להביא בחשבון שבשני התת־מינים הרוחב‬
‫שזה מסווה את התקדמותה [‪ .]522‬בשבי מתגלה כבעלת תיאבון רב‪ .‬זיקית‬          ‫היחסי של האונה (יחסית לאורך הפה) הולך ועולה עם גדילת‬
‫רעבה עלולה לנסות לצוד בלשונה טרף גדול וחזק יותר מדי (רפרף גדול‬
‫או לטאה)‪ :‬הלשון נדבקת בטרף הבורח‪ ,‬והוא מושך אותה אם שוב אין‬                          ‫הזיקית‪ ,‬כלומר באלומטריה חיובית [‪.]771 ,770‬‬
‫הזיקית יכולה להחזירה‪ .‬אף שהזיקית רגילה לאכול טרף הניצוד בלשון‪,‬‬
‫ניתן להאכילה באורח מלאכותי בהכנסת מזון אל בין לסתותיה‪ .‬לפי‬              ‫הקשקשים על הראש גדולים יותר והטרוגניים יותר [‪ .]196‬יש גם הבדל‬
‫מחקר אחד הזיקית היא קניבלית במידה ניכרת‪ :‬הבוגרים אוכלים את‬
‫האבקועים‪ ,‬ונראה שזאת הסיבה שהצעירים אינם חיים על שיחים ועצים‬

                                  ‫עם הבוגרים‪ ,‬אלא חיים בעשב [‪.]884‬‬
‫הזיקית שותה מים לעיתים קרובות‪ :‬יש פרטים המשקיעים פיהם‬
‫וראשם (עד מעבר לעיניים) בכלי מים ושואבים בגרונם‪ ,‬ויש פרטים‬

                         ‫המעדיפים ללקק מים בלשונם מברז מטפטף‪.‬‬
‫הזיקית מתגוננת בהפניית הצד הרחב של הגוף כלפי האויב‪ ,‬בתנודות‬
‫גוף מאיימות קדימה ואחורה‪ ,‬פעירת הפה כלפיו ונשיפות קולניות‪ .‬את‬
‫האיום החזותי מגביר ניפוח שקי האוויר שבהמשך לריאות‪ ,‬שאינו מגדיל‬
‫את עובי הגוף אלא את גובהו ואת שטח הצד [‪ .]522‬נשיכתה חזקה‪ ,‬אך‬
‫בניגוד ללטאות אחרות היא מרפה מיד‪ .‬לפעמים נוגחת הזיקית את האויב‬
‫בראשה כשפיה סגור (נזכור שבאפריקה‪ ,‬במינים אחדים של זיקיות‪ ,‬לזכרים‬

                                           ‫יש קרניים הפונות קדימה)‪.‬‬
‫אסטרטגיית ההתגוננות והבריחה של הזיקית מסתמכת על כושר‬
‫ההסוואה שלה‪ .‬בניסויים מבוקרים (בספרד) נמצא שזיקיות שיושבות‬
‫בשיח צפוף עלווה מאפשרות לאויב להתקרב יותר‪ ,‬מאשר זיקיות שיושבות‬
‫בשיח דליל‪ ,‬טרם נקיטת התגוננות‪ .‬שיטות ההתגוננות הן בריחה‪ ,‬פעירת‬
‫פה — ששכיחה יותר במבוגרים וצעירים מאשר באבקועים; או "צניחה‬
‫חופשית" מהשיח לקרקע — ששכיחה יותר באבקועים מאשר במבוגרים‬

                                                        ‫וצעירים [‪.]436‬‬
   116   117   118   119   120   121   122   123   124   125   126