Page 124 - MOSAD BIYALIK-zochalim.MOSAD BIYALIK-zochalim.1A
P. 124

‫‪Pg: 124 - 8-Front 21-06-15‬‬                                                     ‫‪124‬‬
  ‫הזוחלים של ארץ ישראל‬

 ‫איור ‪ .65‬תצלום רנטגן של נקבת מניפנית מצויה (‪,)Ptyodactylus guttatus‬‬           ‫המינים שוכני קרקע בעלי אצבעות צרות‪ ,‬פחות או יותר גליליות‪,‬‬
                                       ‫בהיריון‪ .‬בשלב זה הביצים אינן כדוריות‪.‬‬                                          ‫חסרות כריות הצמדה‪.‬‬

       ‫איור ‪ .66‬נקבת מניפנית גלילית (‪ )Ptyodactylus puiseuxi‬מהר חרמון‬          ‫רוב המינים ליליים (בלילה אישון העין מתרחב ונעשה עגול)‪.‬‬
         ‫(נאספה בעמק מן ב־‪ 25‬במאי ‪ )1987‬מצמידה למצע את הביצה השנייה‬            ‫מינים רבים פותרים את בעיית ויסות טמפרטורת הגוף המיטבית על ידי‬
        ‫שהטילה; בחזית‪ ,‬התטולה הקודמת (במעבדה בירושלים‪ 21 ,‬ביולי ‪1987‬‬           ‫ניהול חיים כפולים מבחינת מחזור הפעילות היממתי‪ ,‬שכונה ‪diurno-‬‬
                                                                 ‫בשעה ‪.)07:30‬‬  ‫‪ :]1526[ nocturnal‬בלילה השממית משחרת לטרף בטמפרטורת גוף נמוכה‬
                                                                               ‫וצריכת אנרגיה נמוכה [‪ .]179‬בשעות היום היא חוסה במחסה המאפשר‬
‫במינים מסוימים הקליפה מתקשה רק אחרי ההטלה (איור ‪)66 ,65‬‬                        ‫ניצול של חום השמש‪ ,‬למשל בסדק סלע הפרוץ לקרני השמש או תחת‬
                                                                ‫[‪.]1534‬‬        ‫קליפת גזע עץ ה"נצלית" בשמש [‪ .]48‬עתה‪ ,‬בטמפרטורה המיטבית שלה‪,‬‬

‫קליפת הביצה עשויה תשתית של סיבים אורגניים ומרבצים של מלחי‬                                       ‫היא מעכלת ביעילות את טרפה מהלילה הקודם [‪.]634‬‬
‫סידן‪ .‬בכל זאת העובר המתפתח קולט את המינרלים הדרושים לשלד שלו‬                   ‫עוד בהקשר לאופיין הלילי‪ ,‬נמצא שבשממיות מפותחת השמעת‬
‫בעיקר מהחלמון כמקובל בקשקשאים אחרים [‪ .]853‬כך גם מתאפשרת‬                       ‫קולות ב"אוצר מילים" של כמה ביטויים קוליים שונים בהקשרים שונים‪.‬‬
‫האבולוציה של השממיות המשריצות בניו זילנד תוך כדי ויתור על קליפת‬                ‫יש מהביטויים הקוליים שמשמשים בוודאי בתקשורת קולית בתוך המין‬
‫הביצה (ראו גם על ביצי לטאות בפרק ‪ .)2.6.4‬הקליפה הקשה שמאפיינת‬                  ‫[‪ ,]575‬אלא שבהיעדר מחקר אין לכך ראיות ניסוייות מרובות‪ .‬ראו פרטים‬
‫חלק מתת־משפחות השממיות מועילה כנראה לשימור המים‪ .‬מלאי של‬                       ‫בסוגים השונים‪ ,‬בייחוד במניפנית‪ .‬למינים רבים משותף מגוון של לפחות‬
‫סידן שמור בנקבת השממית בזוג כיסים בתוך צידי הצוואר‪ ,‬שהם שלוחות‬                 ‫ארבעה אותות קוליים שונים שהשממית עשויה להשמיע‪ ,‬ולפחות אחד‬
‫של מערכת האוזן הפנימית‪ .‬לפעמים קל להבחין בהם מהחוץ [‪( .]222‬ראו‬                 ‫מהם בהיותה מאוימת [‪ .]574‬הקולות מושמעים מבית הגרון [‪.]1140‬‬
‫איור ‪ 147‬במניפנית מצויה; ואיור ‪ 67‬המראה את כיסי הסידן בתצלום‬                   ‫הזכרים נחשבים לקולניים יותר אך גם נקבות משמיעות קולות‪ ,‬ולפעמים‬

                                                 ‫רנטגן של ישימונית‪).‬‬                                 ‫יש הבדל בין־זוויגי קל במבנה בית הגרון [‪.]1262‬‬
‫ככלל‪ ,‬בתטולה שתי ביצים בלי קשר לגודל המין; זאת בניגוד למקובל‬                   ‫השממיות‪ ,‬כרוב הלטאות‪ ,‬מוגדרות "אוכלות חרקים"‪ .‬למעשה‬
‫ברוב קבוצות הזוחלים שבהן גודל התטולה נמצא במתאם עם גודל המין‬                   ‫רוב המינים‪ ,‬וכנראה כל המינים בישראל‪ ,‬אוכלים לפי ההזדמנות‬
‫(ובתוך המין המתאם עם גודל הנקבה)‪ .‬בשממיות גודל הביצים הוא העומד‬                ‫("אופורטוניסטים") כל מיני חסרי חוליות ובעיקר פרוקי רגליים‪ .‬ידועה‬
‫במתאם עם גודל המין (איור ‪ .)68‬דווחו אירועים בודדים של תטולות‬                   ‫גם אכילת עקרבים (למשל בשממית–חומות‪ ,‬ובארץ במניפניות‪ ,‬ראו‬
‫בנות שלוש ביצים במינים שבהם מקובלות תטולות בנות שתי ביצים‬                      ‫שם)‪ .‬בניסוי מבוקר במניפנית המצויה נתגלה דבר שסביר שהוא נכון‬
‫[‪ ]1003‬אך לא בטוח שכל הדוחות נכונים ואינם פרי טעות בפרשנות‪.‬‬                    ‫לגבי שממיות בכלל ואולי גם ללטאות בכלל‪ :‬בתור טורף המניפנית‬
                                                                               ‫נרתעת מטריפת מין חגב (‪ )Pareuprepocnemis syriaca‬שבהיתפסו‬
                                                                               ‫הוא משמיע קולות מצוקה [‪ .]272‬המינים הענקיים (בעולם) אוכלים גם‬
                                                                               ‫חולייתנים קטנים‪ ,‬ולפחות אחד מהם‪,Rhacodactylus auriculatus ,‬‬
                                                                               ‫מעשיר את תפריטו בהרבה חומר מן הצומח ואפשר להגדירו כאומניבור‬
                                                                               ‫[‪ .]1376‬צריכת צוף ולפעמים פירות דווחה גם מכמה שממיות אחרות‪ ,‬בעיקר‬
                                                                               ‫כשמדובר באוכלוסיות צפופות [‪ .]1376‬בארץ הרכב המזון לא נחקר‪ ,‬מלבד‬
                                                                               ‫במניפנית המצויה (ראו שם)‪ .‬במדיניות השיחור לטרף השממיות חריגות‬
                                                                               ‫בין הלטאות‪ .‬קשה לסווג מינים רבים בתור "אורבים" או "משוטטים" כי‬
                                                                               ‫התנהגותם מעורבת; הם מפעילים את שתי השיטות בהזדמנויות שונות‬

                                                                                          ‫[‪ .]1615‬בארץ המידע בנידון מועט (ראו בפרק על הלטאות)‪.‬‬
                                                                               ‫השממיות מאריכות חיים יחסית ללטאות קטנות אחרות‪ .‬מינים‬
                                                                               ‫מעטים בעולם מגיעים בטבע אפילו לגיל מרבי של ‪ 20‬שנה אם כי יותר‬
                                                                               ‫שכיחים מרבים של ‪ 10-5‬שנים‪ .‬במעבדה‪ ,‬מתוך ‪ 123‬מינים ותת־מינים‬
                                                                               ‫שגודלו בכמויות שונות‪ ,‬הרוב הגדול הגיעו לגיל מרבי של ‪ 8-2‬שנים‬
                                                                               ‫אך השיאן הגיע ל־‪ 37‬שנים‪ .‬לגבי המינים הישראליים יש רק נתוני‬
                                                                               ‫מעבדה‪ ,‬המפורטים בתיאורי המינים בשער השלישי [‪ .]1604‬יש קושי‬
                                                                               ‫בפרשנות נתונים כאלה‪ .‬מצד אחד‪ ,‬מקובל להתייחס לאריכות הימים‬
                                                                               ‫המרבית שאליה הגיע פרט כלשהו ממין מסוים כמאפיינת את המין‪ ,‬שכן‬
                                                                               ‫הישג זה הוא עובדה וקשה לדעת מדוע פרטים אחרים לא השיגו אותו‪.‬‬
                                                                               ‫מצד שני‪ ,‬זוהי אמיתה סטטיסטית שככל שמדגם מכיל יותר פרטים‪ ,‬כך‬
                                                                               ‫טווח המדידות עולה ואיתו המרב‪ .‬במחקר השוואתי‪ ,‬בין מינים‪ ,‬מצאנו‬
                                                                               ‫שאכן אחד הגורמים שאריכות הימים של המינים עמדה איתם במתאם‪,‬‬
                                                                               ‫היה מספר הפרטים שנכללו במדגם‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬אריכות הימים עומדת‬

                                                                                                  ‫במתאם עם גודל הגוף המאפיין את המינים [‪.]1604‬‬

                                                                               ‫רבייה‪ :‬השממיות מטילות ביצים (רק שני סוגים בניו זילנד‬
                                                                               ‫משריצים)‪ .‬הביצים של רובן (כל המינים באזורנו)‪ ,‬בניגוד‬
                                                                               ‫למקובל בלטאות‪ ,‬בעלות קליפה קשה‪ .‬הן לא תופחות‬

                                                                                                                         ‫באינקובציה [‪.]900‬‬
   119   120   121   122   123   124   125   126   127   128   129