Page 124 - MOSAD BIYALIK-zochalim.MOSAD BIYALIK-zochalim.1A

‫‪Pg: 124 - 8-Front 21-06-15‬‬ ‫‪124‬‬
‫הזוחלים של ארץ ישראל‬

‫איור ‪ .65‬תצלום רנטגן של נקבת מניפנית מצויה (‪,)Ptyodactylus guttatus‬‬ ‫המינים שוכני קרקע בעלי אצבעות צרות‪ ,‬פחות או יותר גליליות‪,‬‬
‫בהיריון‪ .‬בשלב זה הביצים אינן כדוריות‪.‬‬ ‫חסרות כריות הצמדה‪.‬‬

‫איור ‪ .66‬נקבת מניפנית גלילית (‪ )Ptyodactylus puiseuxi‬מהר חרמון‬ ‫רוב המינים ליליים (בלילה אישון העין מתרחב ונעשה עגול)‪.‬‬
‫(נאספה בעמק מן ב־‪ 25‬במאי ‪ )1987‬מצמידה למצע את הביצה השנייה‬ ‫מינים רבים פותרים את בעיית ויסות טמפרטורת הגוף המיטבית על ידי‬
‫שהטילה; בחזית‪ ,‬התטולה הקודמת (במעבדה בירושלים‪ 21 ,‬ביולי ‪1987‬‬ ‫ניהול חיים כפולים מבחינת מחזור הפעילות היממתי‪ ,‬שכונה ‪diurno-‬‬
‫בשעה ‪.)07:30‬‬ ‫‪ :]1526[ nocturnal‬בלילה השממית משחרת לטרף בטמפרטורת גוף נמוכה‬
‫וצריכת אנרגיה נמוכה [‪ .]179‬בשעות היום היא חוסה במחסה המאפשר‬
‫במינים מסוימים הקליפה מתקשה רק אחרי ההטלה (איור ‪)66 ,65‬‬ ‫ניצול של חום השמש‪ ,‬למשל בסדק סלע הפרוץ לקרני השמש או תחת‬
‫[‪.]1534‬‬ ‫קליפת גזע עץ ה"נצלית" בשמש [‪ .]48‬עתה‪ ,‬בטמפרטורה המיטבית שלה‪,‬‬

‫קליפת הביצה עשויה תשתית של סיבים אורגניים ומרבצים של מלחי‬ ‫היא מעכלת ביעילות את טרפה מהלילה הקודם [‪.]634‬‬
‫סידן‪ .‬בכל זאת העובר המתפתח קולט את המינרלים הדרושים לשלד שלו‬ ‫עוד בהקשר לאופיין הלילי‪ ,‬נמצא שבשממיות מפותחת השמעת‬
‫בעיקר מהחלמון כמקובל בקשקשאים אחרים [‪ .]853‬כך גם מתאפשרת‬ ‫קולות ב"אוצר מילים" של כמה ביטויים קוליים שונים בהקשרים שונים‪.‬‬
‫האבולוציה של השממיות המשריצות בניו זילנד תוך כדי ויתור על קליפת‬ ‫יש מהביטויים הקוליים שמשמשים בוודאי בתקשורת קולית בתוך המין‬
‫הביצה (ראו גם על ביצי לטאות בפרק ‪ .)2.6.4‬הקליפה הקשה שמאפיינת‬ ‫[‪ ,]575‬אלא שבהיעדר מחקר אין לכך ראיות ניסוייות מרובות‪ .‬ראו פרטים‬
‫חלק מתת־משפחות השממיות מועילה כנראה לשימור המים‪ .‬מלאי של‬ ‫בסוגים השונים‪ ,‬בייחוד במניפנית‪ .‬למינים רבים משותף מגוון של לפחות‬
‫סידן שמור בנקבת השממית בזוג כיסים בתוך צידי הצוואר‪ ,‬שהם שלוחות‬ ‫ארבעה אותות קוליים שונים שהשממית עשויה להשמיע‪ ,‬ולפחות אחד‬
‫של מערכת האוזן הפנימית‪ .‬לפעמים קל להבחין בהם מהחוץ [‪( .]222‬ראו‬ ‫מהם בהיותה מאוימת [‪ .]574‬הקולות מושמעים מבית הגרון [‪.]1140‬‬
‫איור ‪ 147‬במניפנית מצויה; ואיור ‪ 67‬המראה את כיסי הסידן בתצלום‬ ‫הזכרים נחשבים לקולניים יותר אך גם נקבות משמיעות קולות‪ ,‬ולפעמים‬

‫רנטגן של ישימונית‪).‬‬ ‫יש הבדל בין־זוויגי קל במבנה בית הגרון [‪.]1262‬‬
‫ככלל‪ ,‬בתטולה שתי ביצים בלי קשר לגודל המין; זאת בניגוד למקובל‬ ‫השממיות‪ ,‬כרוב הלטאות‪ ,‬מוגדרות "אוכלות חרקים"‪ .‬למעשה‬
‫ברוב קבוצות הזוחלים שבהן גודל התטולה נמצא במתאם עם גודל המין‬ ‫רוב המינים‪ ,‬וכנראה כל המינים בישראל‪ ,‬אוכלים לפי ההזדמנות‬
‫(ובתוך המין המתאם עם גודל הנקבה)‪ .‬בשממיות גודל הביצים הוא העומד‬ ‫("אופורטוניסטים") כל מיני חסרי חוליות ובעיקר פרוקי רגליים‪ .‬ידועה‬
‫במתאם עם גודל המין (איור ‪ .)68‬דווחו אירועים בודדים של תטולות‬ ‫גם אכילת עקרבים (למשל בשממית–חומות‪ ,‬ובארץ במניפניות‪ ,‬ראו‬
‫בנות שלוש ביצים במינים שבהם מקובלות תטולות בנות שתי ביצים‬ ‫שם)‪ .‬בניסוי מבוקר במניפנית המצויה נתגלה דבר שסביר שהוא נכון‬
‫[‪ ]1003‬אך לא בטוח שכל הדוחות נכונים ואינם פרי טעות בפרשנות‪.‬‬ ‫לגבי שממיות בכלל ואולי גם ללטאות בכלל‪ :‬בתור טורף המניפנית‬
‫נרתעת מטריפת מין חגב (‪ )Pareuprepocnemis syriaca‬שבהיתפסו‬
‫הוא משמיע קולות מצוקה [‪ .]272‬המינים הענקיים (בעולם) אוכלים גם‬
‫חולייתנים קטנים‪ ,‬ולפחות אחד מהם‪,Rhacodactylus auriculatus ,‬‬
‫מעשיר את תפריטו בהרבה חומר מן הצומח ואפשר להגדירו כאומניבור‬
‫[‪ .]1376‬צריכת צוף ולפעמים פירות דווחה גם מכמה שממיות אחרות‪ ,‬בעיקר‬
‫כשמדובר באוכלוסיות צפופות [‪ .]1376‬בארץ הרכב המזון לא נחקר‪ ,‬מלבד‬
‫במניפנית המצויה (ראו שם)‪ .‬במדיניות השיחור לטרף השממיות חריגות‬
‫בין הלטאות‪ .‬קשה לסווג מינים רבים בתור "אורבים" או "משוטטים" כי‬
‫התנהגותם מעורבת; הם מפעילים את שתי השיטות בהזדמנויות שונות‬

‫[‪ .]1615‬בארץ המידע בנידון מועט (ראו בפרק על הלטאות)‪.‬‬
‫השממיות מאריכות חיים יחסית ללטאות קטנות אחרות‪ .‬מינים‬
‫מעטים בעולם מגיעים בטבע אפילו לגיל מרבי של ‪ 20‬שנה אם כי יותר‬
‫שכיחים מרבים של ‪ 10-5‬שנים‪ .‬במעבדה‪ ,‬מתוך ‪ 123‬מינים ותת־מינים‬
‫שגודלו בכמויות שונות‪ ,‬הרוב הגדול הגיעו לגיל מרבי של ‪ 8-2‬שנים‬
‫אך השיאן הגיע ל־‪ 37‬שנים‪ .‬לגבי המינים הישראליים יש רק נתוני‬
‫מעבדה‪ ,‬המפורטים בתיאורי המינים בשער השלישי [‪ .]1604‬יש קושי‬
‫בפרשנות נתונים כאלה‪ .‬מצד אחד‪ ,‬מקובל להתייחס לאריכות הימים‬
‫המרבית שאליה הגיע פרט כלשהו ממין מסוים כמאפיינת את המין‪ ,‬שכן‬
‫הישג זה הוא עובדה וקשה לדעת מדוע פרטים אחרים לא השיגו אותו‪.‬‬
‫מצד שני‪ ,‬זוהי אמיתה סטטיסטית שככל שמדגם מכיל יותר פרטים‪ ,‬כך‬
‫טווח המדידות עולה ואיתו המרב‪ .‬במחקר השוואתי‪ ,‬בין מינים‪ ,‬מצאנו‬
‫שאכן אחד הגורמים שאריכות הימים של המינים עמדה איתם במתאם‪,‬‬
‫היה מספר הפרטים שנכללו במדגם‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬אריכות הימים עומדת‬

‫במתאם עם גודל הגוף המאפיין את המינים [‪.]1604‬‬

‫רבייה‪ :‬השממיות מטילות ביצים (רק שני סוגים בניו זילנד‬
‫משריצים)‪ .‬הביצים של רובן (כל המינים באזורנו)‪ ,‬בניגוד‬
‫למקובל בלטאות‪ ,‬בעלות קליפה קשה‪ .‬הן לא תופחות‬

‫באינקובציה [‪.]900‬‬