Page 125 - MOSAD BIYALIK-zochalim.MOSAD BIYALIK-zochalim.1A

‫‪Pg: 125 - 8-Front 21-06-15‬‬

‫שקשאיםק ‪:‬הרדס ‪125‬‬

‫מודעים לזה שהן טורפות חרקים טורדניים‪ ,‬ובראשם תיקנים ויתושים‪.‬‬

‫יתרה מזאת — בארצות מסוימות‪ ,‬ובייחוד בדרום־מזרח אסיה‪ ,‬הן נחשבות‬

‫למביאות מזל‪ .‬בית חדש אינו נחשב ל"ממוזל" עד שנשמעות בו קריאות‬
‫השממית (בעיקר גקו ענק‪ )Gekko gecko ,‬שהשתכנה בו סוף־סוף‪ ,‬וגם‬
‫לידת תינוק מתברכת בקריאה [‪ .]959‬גם במרוקו‪ ,‬למשל‪ ,‬היחס אליהן‬
‫חיובי‪ .‬לעומת זאת בארצות אחרות היחס כלפיהן שלילי והשממיות‬
‫נחשבות ארסיות‪ ,‬רעילות או מפיצות מחלות‪ .‬באמריקה הדרומית בטוחים‬

‫שהשממית עוקצת בזנבה כמו עקרב‪ ,‬כי מינים אחדים נושאים את זנבם‬

‫כפוף למעלה וקדימה מעל גבם‪ .‬השם הפלסטיני (ּבּוְר ָס ָא או אּום ּ ְבֵריס)‬ ‫איור ‪ .67‬תצלום רנטגן של נקבת ישימונית מצויה (‪Stenodactylus‬‬
‫נגזר משם מחלת הצרעת‪ּ" ,‬בָָרס'"‪ ,‬אולי כי הצירוף של דגם כתמים ותופעת‬ ‫‪ )sthenodactylus‬בהיריון‪ ,‬ובצוואר ניכרים שקי הסידן‪.‬‬
‫הנשל משרה רושם של מחלת עור‪ .‬במשלחת מחקר בדרום־מערב חצי האי‬
‫סיני בשנת ‪ 1969‬נוכחתי בכך‪ ,‬כשהגענו לשבט בדואי וביקשנו לשכור‬ ‫איור ‪ .68‬נפח התטולה כפונקציה של גודל הגוף בין מינים מקומיים של‬
‫עוזר "גיבור שאינו חושש מחיות"‪ .‬הגיבור התייצב‪ .‬הראינו לו מניפנית‬ ‫שממיתיים‪ .‬ממוצעים של המינים‪ .‬עיגולים‪ :‬תטולות בנות שתי ביצים‪ .‬מעוינים‪:‬‬
‫אילתית על קיר סלע‪ ,‬וביקשנו שיתפוס אותה‪ .‬הגיבור חלץ את סנדלו‬
‫תטולות בנות ביצה יחידה [‪.]1568 ,1558‬‬
‫והניפו בתנועה למחוץ אותה‪ .‬עצרתי בעדו‪ ,‬תפסתיה ביד‪ ,‬הראיתי לו‬
‫יש מינים קטנים שבהם גודל התטולה הוא ‪ 2-1‬ביצים; בארץ בעיקר‬
‫שהיא נושכת את אצבעי‪ ,‬והסברתי‪" :‬אין רעל‪ ".‬מבטו המשתאה שידר‬ ‫ישימוניות [‪( ]372‬ראו גם למטה על ישימונית תמנע וישימונית מצויה)‪.‬‬
‫מסר ברור‪" :‬זה אולי טוב לאידיוט כמוך‪ ,‬אבל אני לא קונה את זה‪".‬‬ ‫סביר שזה במסגרת תופעה שכיחה בלטאות שתטולות מאוחרות בעונה‬
‫קטנות יותר‪ ,‬ולפעמים הוברר שהביצים בהן גדולות יותר [‪ .]1103a‬רק‬
‫נאמר שבגלל היות השממיות ליליות‪ ,‬ומשום כך אינן בולטות לעיני‬ ‫במינים הזעירים ביותר מוטלת ביצה יחידה בתטולה (ראו גם למעלה על‬
‫חובב הטבע המטייל‪ ,‬מיעטו לחקור את אורחותיהן וכך נותרו חייהן בלתי‬ ‫רביית הלטאות בכלל) [‪ .]1558‬בארץ‪ ,‬מדובר בשממית הזוטית‪ .‬הפעילות‬
‫ידועים יחסית לאלה של לטאות אחרות [‪ .]196‬אבל כמה וכמה חוקרים‬ ‫באשכים (‪ )spermatogenesis‬בארץ היא בחורף ובאביב המוקדם‪ ,‬לפחות‬
‫בשבעה משמונת המינים שבדקתי‪ .‬ההזדווגות באביב והטלת הביצים‬
‫הקדישו להן את מיטב‪ ,‬ואפילו את מרב מאמציהם‪ ,‬כגון לוברידג' [‪,]960‬‬ ‫במשך הקיץ‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬כנראה‪ ,‬מטילה נקבה יותר מתטולה אחת בשנה‪.‬‬
‫הבקיעה לרוב אחרי ‪ 3-2‬חודשים‪ .‬כשהביצה מוטלת העובר נמצא בשלב‬
‫קלוגה [‪ ,]897‬באואר [‪ ,]2013‬ורמות [‪ ,]1502‬רוסלר [‪ ,]1248a‬אנדרסון [‪,]130‬‬
‫ואחרים ובהם אני הקטן‪ .‬מלבד אלה קיים כתב עת מדעי (בלתי סדיר)‬ ‫מפותח יחסית וכבר בעל עיניים‪.‬‬

‫מיוחד לנושא השממיתיים [‪.]1248b‬‬ ‫התפשטות‪ :‬משפחת השממיתיים היא אולי משפחת הזוחלים‬
‫השממיות הן משפחת הלטאות שבה מתמקד המספר הגדול ביותר של‬ ‫השיאנית בכושר ההתפשטות הגיאוגרפית וההתנחלות במקומות‬
‫חובבים שמגדלים אותן בבתיהם‪ ,‬עם רבייה וגידול במשך דורות‪ .‬נוסף על‬ ‫חדשים‪ ,‬איים ואחרים‪ ,‬שמשיגים אותה כמה מינים‪ ,‬ב"עזרת"‬

‫היותן מעניינות‪ ,‬למשל בשל הקולניות שלהן‪ ,‬הן מתאימות לתחביב יותר‬ ‫האדם ובלעדיו‪ .‬ראו למשל להלן על שממית הבתים‪.‬‬

‫מלטאות אחרות הודות לכמה גורמים‪ :‬זמינותן בכל היבשות; גודל גוף‬ ‫מגוון התכונות שמכשיר מינים לזה כולל בן היתר רביית בתולים ושמירת‬
‫קטן; לשממיות בתים הטרריום אינו שונה בהרבה מן ה"טבע"; אריכות‬ ‫זרע שהופכות פרט יחיד למתנחל פורה (ראו פרק ‪ .)2.6.3‬קליפת הביצה‬
‫ימים; והדגרת ביצים קשות קליפה שאינה מצריכה ניטור לחות משוכלל‪.‬‬ ‫הקשה המשפרת נדידת ביצים על פני הים בעץ סחף [‪ ]623‬והתאמה גמישה‬
‫יתרה מכך‪ ,‬ישנם ספרים בתחום‪ ,‬ארגונים של חובבי שממיות שמנהלים‬ ‫של המחזור היממתי לטמפרטורה [‪ ]567a‬ולמיקום גיאוגרפי חדש [‪.]573‬‬
‫השממיות והאדם‪ :‬לשממיות מעמד מיוחד בקרב הזוחלים מבחינת יחסו‬
‫כתבי עת‪ ,‬כנסים וכמובן אתרי אינטרנט‪.‬‬ ‫של האדם אליהן‪ ,‬כנראה בגלל שמינים שונים‪ ,‬בכל רחבי תפוצת המשפחה‪,‬‬
‫השתכנו מקדמת דנא ביישובי האדם וממש בתוך בתיו‪ְ " .‬ש ָמ ִמית בְיָ ַדיִם‬
‫סוגים בארץ (ובסיני)‪ :‬המשפחה מונה מעל ‪ 100‬סוגים* [‪.]897‬‬ ‫ְת ַת ֵפׂש וְ ִהיא ְב ֵהיכְלֵי ֶמלְֶך" (משלי ל‪ ,‬כח)‪ .‬יש מהשממיות שנחשבות‬
‫מלוות־אדם ( ְסמּוכָנּיֹות‪ ,‬קומנסליות) ומכונות שממיות בתים‪ .‬בארצות‬
‫באזורנו שמונה סוגים (במינוח המדעי)‪ ,‬המובחנים כדלקמן‪:‬‬ ‫החמות שבהן השממיות שכיחות בבתים אין האדם אדיש לגביהן‪ .‬רבים‬

‫‪ 1.‬האצבעות פשוטות בלי שום הרחבה ‪2. . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪ -. -‬האצבעות בעלות אזור מורחב בכריות הצמדה‪7. . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪ .2‬האצבעות כפופות‪ ,‬עם זווית פתוחה כלפי מעלה בין קטע דיסטלי‬
‫וקטע בסיסי ‪3. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪ .--‬האצבעות ישרות ‪5. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬

‫‪ .3‬בגב שורות של קשקשים גבשושיים ‪4. . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬

‫‪ .--‬הגב בלי קשקשים גבשושיים ‪. . . . . . . . . . . . . . .‬שממית החרמון‬

‫‪Mediodactylus‬‬ ‫ ‬

‫‪ 4.‬בזנב הקשקשים הגבשושיים אינם נוגעים בשכניהם לפרק‪ .‬בסנטר‪,‬‬

‫אם יש תפר בין בני הזוג הקדמי של מגיני תת־סנטר‪ ,‬אורכו בדרך‬

‫כלל אינו עולה על מחצית אורך מגן הסנטר ‪. . . . . . .‬שממית עצים‬

‫‪Mediodactylus‬‬ ‫ ‬

‫‪ --‬בזנב הקשקשים הגבשושיים נוגעים בשכניהם לפרק‪ .‬בסנטר‪ ,‬התפר בין‬

‫בני הזוג הקדמי של מגיני תת־סנטר‪ ,‬בדרך כלל ארוך יותר ממחצית‬
‫אורך מגן הסנטר ‪. . . . . . . . . . .‬שממית מחוספסת ‪Cyrtopodion‬‬
‫‪ 5.‬בגב טורים של קשקשים גבשושיים‪. . . .‬שממית הערבה ‪Bunopus‬‬
‫‪ -. -‬הגב בלי קשקשיים גבשושיים ‪6. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪ 6.‬בסנטר יש מגיני תת־סנטר‪ .‬קשקשי הגב מרועפים ‪. .‬שממית–זוטית‬

‫‪Tropiocolotes‬‬ ‫ ‬

‫‪ .--‬בסנטר אין מגיני תת־סנטר‪ .‬קשקשי הגב רצופים ‪ . . . . . .‬ישימונית‬

‫‪Stenodactylus‬‬ ‫ ‬