Page 116 - MOSAD BIYALIK-zochalim.MOSAD BIYALIK-zochalim.1A
P. 116

‫‪Pg: 116 - 8-Front 21-06-15‬‬                                           ‫‪116‬‬
  ‫הזוחלים של ארץ ישראל‬

‫המחילות נחפרות בחול או גם בקרקע קשה‪ .‬באזור חצבה בערבה נראית‬          ‫עליונה ותחתונה‪ .‬בלסת העליונה את הזוג האמצעי מחליפה בליטה של‬
‫העדפה למיקום המחילה במישור (בניגוד למדרון) ובקרבת עצי שיטת‬           ‫הפרמקסילה‪ ,‬כעין שן חותכת אמצעית גדולה‪ .‬החותכות הצדדיות צמודות‬
‫הסוכך‪ ,‬ובנקודה טופוגרפית שממנה יש שדה ראייה אל הסביבה‪ ,‬בניגוד‬        ‫זו לזו‪ ,‬אך עלולות להיעלם בחיה זקנה‪ .‬בלסת התחתונה החותכות של כל‬
‫לשטח "מת" שממנו יכול להגיח לפתע טורף‪ .‬הכיוון של פתח המחילה‬           ‫צד מתלכדות כך שנוצר זוג רכסים גוזרים‪ .‬אין ניבים‪ .‬הטוחנות הקדמיות‬
‫היה אקראי‪ .‬כשהמחילות מקובצות בריכוז חברתי דליל‪ ,‬כגון בחצבה‪,‬‬
‫למרות ההשקעה בחפירתן הן אינן מתפקדות כאישיות‪ ,‬ויש תחלופת‬                                                     ‫משתפשפות עד ליצירת פניון‪.‬‬
‫דיירים‪ .‬ככלל‪ ,‬החרדון–צב המצוי נוטה לחיות כבודד [‪.]1027 ,320 ,13‬‬      ‫הצבע אפור־צהבהב‪ ,‬משתנה עם התנאים‪ ,‬בעיקר הטמפרטורה‪ .‬אפשר‬
                                                                     ‫להבחין בפרטים מסוימים בדגם עדין מאוד של נקודות תכולות‪ ,‬צהובות‬
‫יומי וחובב שמש‪ .‬יושב (שרוע) בשמש‪ ,‬בדרך כלל סמוך‬
‫לפתח המחילה או לא רחוק ממנה‪ ,‬וממהר לברוח לתוכה בהתקרב‬                                                ‫ואחרות המסודרות בעיגולים־עיגולים‪.‬‬
‫אדם‪ .‬מתוך ‪ 42‬מדידות של טמפרטורות גוף‪ ,‬הרוב היו בזמן‬                  ‫דו־פרצופיות זוויגית‪ :‬נקבים פמורליים מפותחים היטב בזכר אך נמצאים‬
‫הישיבה סמוך לפתח‪ ,‬שם הממוצע היה ‪ 38‬מ"צ (‪ .)42-31‬אצל‬
‫החרדוני–צב שהתחממו במידה מספקת ויצאו לסיור אכילה‬                                                                                 ‫גם בנקבה‪.‬‬
                                                                     ‫תפוצה בעולם‪ :‬מצרים מזרחה לנילוס‪ ,‬כולל סיני‪ ,‬דרום ישראל וירדן‪,‬‬
                                  ‫בשטח נמדדו ‪ 42-41‬מ"צ‪.‬‬
                                                                                                       ‫חצי האי ערב‪ ,‬עיראק וסוריה [‪.]987b‬‬
‫בטמפרטורה זו התפקוד הפיזיולוגי של החרדון–צב בתנועה יעיל ביותר‬        ‫תפוצה בארץ‪ :‬בערבה‪ ,‬בנגב הדרומי והמרכזי ובכיכר ים המלח (צפונה‬
‫[‪ .]13‬בחודשים החמים‪ ,‬יוני‪-‬ספטמבר‪ ,‬החרדוני–צב שרועים ליד המחילות רק‬
‫בשעות הבוקר ולפעמים גם מאוחר אחרי הצוהריים‪ ,‬ואילו בשעות ‪-11:00‬‬                                                         ‫עד סביבות עין גדי)‪.‬‬
‫‪ 16:00‬הם במחילות‪ .‬סדר יום זה נצפה גם בחצי האי ערב [‪ .]439‬לעומת‬
‫זאת בחודשים הקרירים‪ ,‬אוקטובר עד מארס‪ ,‬הם פעילים ונראים רק בשעות‬                               ‫מפת ממצאים‪ :‬חרדון–צב מצוי‬
‫החמות‪ .‬ההבדל הזה בין העונות התאשר גם בחצי האי ערב; בחודשים‬
‫הקרירים התרכזה הפעילות שם בשעות אחר הצוהריים החמות‪ .‬גם משקל‬          ‫תת־מינים‪ :‬כל האוכלוסיות שמזרחה לעמק הערבה שונות במקצת‪,‬‬
‫הגוף השתנה עונתית לפי זמינות המזון [‪ .]1463a‬לפעמים החרדוני–צב‬        ‫בייחוד בהיעדר קשקשים גבשושיים בצידי הגוף‪ .‬הן נחשבות לתת־מין‬
‫עולים על שיחים או אבנים בתנוחות שעשויות לקדם את התחממותם או‬          ‫נפרד‪ ,U. a. microlepis :‬ויש החושבים אותו למין נפרד [‪ .]469‬לפיכך‬
‫לעכב אותה‪ ,‬או נשענים עליהם כמו להשגת תנוחה נכונה ביחס לשמש‪.‬‬          ‫בישראל‪ ,‬סיני ומצרים נמצא "תת־המין הטיפוסי" ‪.U. a. aegyptia‬‬
‫שינויי טמפרטורת הגוף מלווים בשינויי צבע‪ :‬בבוקר החרדונים כהים‬         ‫יש סיבוך‪ ,‬הפתוח לפרשנות ומזמין למחקר‪ ,‬שבמקרים נדירים מוצאים‬
‫ובהמשך היום הם מבהירים‪ .‬בשעות החמות‪ ,‬מטמפרטורת גוף ‪ 42‬מ"צ‪,‬‬           ‫בנגב ובסיני פרטים חסרי קשקשים גבשושיים‪ .‬זהו כנראה הבסיס לדיווח‬
‫הם לפעמים פעורי פה‪ ,‬מלחיתים [‪ .]1927 ,13‬כשאינו יכול להתחמק יותר‪,‬‬     ‫שהופיע פעם אחת בספרות‪ ,‬מדרום סיני‪ ,‬על המין האפריקני הדומה‬
                                                                     ‫)‪ ,Uromastyx acanthinurus (Bell, 1825‬שניכר בחוסר קשקשים‬
          ‫החרדון–צב מתגונן בנשיכות ובמכות הצידה של זנבו הקוצני‪.‬‬
‫הבוגרים צמחוניים‪ .‬הם אוכלים מגוון מיני צמחים בעיקר לפי המצאי‬                                                        ‫גבשושיים בצידי הגוף‪.‬‬
‫ומגוון חלקי הצמח‪ .‬באזור חצבה בערבה נאכלו צמחים מ־‪ 38‬מינים‬
‫[‪ .]322‬בעונה היבשה עצי שיטת הסוכך הופכים מקור מזון עיקרי‪ ,‬ובייחוד‬    ‫אורח חיים‪ :‬שוכן קרקע במדבר באזורים מישוריים ובוואדיות‪,‬‬
‫פירותיהם שעל הקרקע‪ .‬החרדונים אף מטפסים על העצים‪ .‬את פרחי‬                                             ‫באזורים עם צומח למחייתו‪.‬‬
‫השיטה הם אוכלים בזריזות מיוחדת‪ .‬הם אינם לועסים את המזון והחתיכות‬
‫שנקטפו מגיעות לקיבתם [‪ .]13‬עיכול חומר צמחי בעייתי בזוחלים מחמת‬       ‫כמות המשקעים השנתית הממוצעת מתחת ל־‪ 150‬מ"מ ולרוב מתחת‬
‫היעדר אנזימים שמפרקים תאית‪ .‬סברה רווחת וסבירה היא שכמו ביונקים‬       ‫ל־‪ 80‬מ"מ [‪ .]1027‬חופר מחילות ארוכות‪ ,‬עד עשרה מטר‪ ,‬ועמוקות עד‬
‫צמחוניים‪ ,‬כך חיידקים‪ ,‬חד־תאיים או שניהם‪ ,‬השוכנים במעי העיוור‬         ‫קרוב לשני מטרים‪ .‬לעיתים קרובות פתחן הרחב והנמוך מתחת לוח סלע‪.‬‬
‫המורחב ביותר של החרדון–צב‪ ,‬הם שמפרקים את התאית [‪ .]830‬מחקר‬
‫מעבדתי הראה שניצול חומרי המזון והאנרגיה שבמזון הצמחי במערכת‬
‫העיכול של החרדון–צב המצוי יעיל למדי [‪ .]556‬ברם כנראה שעדיין לא‬
‫אותר וזוהה מיקרואורגניזם כלשהו‪ ,‬שמתאים לתפקוד הזה‪ ,‬ממערכת‬

                       ‫העיכול של החרדון–צב (ראו גם סעיף ‪.)2.3.5.1‬‬
‫בסקר מפורט יחסית של תזונת תת־המין הערבי בנסיכות אבו דאבי‬
‫(הנסיכויות המאוחדות)‪ ,‬שנערך בעיקר בתצפיות ישירות בשנה בלא גשם‬
‫ובלא צמחייה חד־שנתית‪ ,‬נמצא שמבין הצמחים הרב־שנתיים העדיפו‬
‫החרדוני–צב את הדגניים זיפנוצה מדוקרן (‪)Pennisetum divisum‬‬
‫ומלענן מנוצה (‪ )Stipagrostis plumosa‬דווקא‪ .‬רב־שנתיים אחרים‬
‫שנאכלו נמנו עם המשפחות אסקלפיים‪ ,‬דלועיים‪ ,‬זיפניים‪ ,‬ירבוזיים‪,‬‬
‫מרבי החלב‪ ,‬סלקיים ופרפרניים‪ .‬נבדקו גם ‪ 170‬גללים טריים של בוגרים‪,‬‬
‫מהקיץ ומהחורף‪ ,‬ורק במקרה יחיד נמצא שריד של חרק — חיפושית‬

                                            ‫מהשחרוריות [‪.]440a ,439‬‬
‫באשר לשיחור למזון‪ ,‬נמצא שהחרדון–צב המצוי (מחצי האי ערב)‬
‫מבחין בחישה כימית ומעדיף (כמבוטא בתדירות שליפת לשון או נשיכות)‬
‫תמציות של פרחי מורכבים או צרצרים על תמציות גזר או מים טהורים‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬הוא מצויד לשיחור מזון פעיל‪ ,‬כפי שדרוש לצמחוני‪ ,‬למרות‬

       ‫מוצאו מאוכלי חרקים בשיטת המארב‪ ,‬שאינם נוהגים כך [‪.]408‬‬
   111   112   113   114   115   116   117   118   119   120   121