Page 115 - MOSAD BIYALIK-zochalim.MOSAD BIYALIK-zochalim.1A
P. 115
Pg: 115 - 8-Back 21-06-15
שקשאיםק :הרדס 115
לא נמצא באזורי טרשים או סלעים .יומי ,חובב שמש וטורף אורב בעל פרופורציות "בינוניות" .הראש והגוף קצת משוטחים.
[ .]196אם מאיימים עליו בטמפרטורה נמוכה שבה אינו מיטיב לברוח ,הוא "כיס הגרון" מפותח היטב ,בייחוד בזכרים.
מתגונן בתוקפנות [ .]765בקיץ המוקדם בחולות נחל סכר נראו החרדונים
במשך כל שעות היום .רבים היו בגובה 100-10ס"מ על שיחים; ואז הגפיים ,יחסית לרו"ג ,קצרים במקצת מבשאר מיני הסוג השימושי
לעיתים קרובות בפניהם אל השמש (כלומר במזער שטח גופם .איור .)127 חרדון בישראל [ .]836כל הקשקשים דומים זה לזה ,מרועפים ,בעלי קרינים
טמפרטורת הגוף הממוצעת הייתה 37.9מ"צ ,והמרב 42.6מ"צ — המרב בולטים (גם הגחוניים ,שהם קטנים יותר) .בגב פזורים לפעמים קשקשים
בכל המחקר שהוזכר מעלה על שבע אוכלוסיות חרדונים .לפי ארבל []8
חרדון החולות הוא טריטוריאלי; אך נקבה שנכנסת לטריטוריית זכר מוגדלים במקצת אך אי אפשר להגדירם כשונים.
הצבע הכללי צהבהב עם מערכת כתמים מרובעים בגוונים של חום
בעונת הרבייה נשארת שם במשך חודשים.
וצהוב; הרווחים ביניהם לפעמים תכולים.
רבייה :ידיעותינו דלות .שתי נקבות באורכי רו"ג של 63ו־ 78מ"מ הכילו
באובידוקטים ,בהתאמה ,שלוש וחמש ביצים [ .]576במדגם אחר שלוש דו־צורתיות זוויגית :הזכר קצת גדול מהנקבה .במדגם של 57פרטים
נקבות הכילו 9-2ביצים ,בממוצע .]656i[ 6.3הצעירים מופיעים באוגוסט. מחולות נחל סכר ,גודל הזכר הגדול ביותר היה 105מ"מ רו"ג ,והנקבה
הגדולה ביותר 90מ"מ רו"ג .אין נקבים פֵראנליים .באוכלוסיית הנגב
סוג :חרדון–צב Merrem, Genus Uromastyx, וסיני ,בכשני שלישים של הזכרים ,יש לפני הביב שורה (במקרים חריגים
1820 שתיים) של קשקשים בלוטיים בגודל קשקשי הגחון ,מופרדים מפתח
הביב על ידי שורה או שורות של קשקשים זעירים .בסיס הזנב של הזכר
אפיון :לטאות גדולות ,עבות מבנה ,בעלות ראש כמעט כדורי; בבוגרים עבה מזה של הנקבה .בעונת הרבייה "כיס הגרון" בזכר — שבו הוא עמוק
השיניים החותכות האמצעיות בלסת העליונה מוחלפות על ידי שלוחה יותר — כחול כהה (לפחות במצב המשומר ,לפעמים גם צידי הגחון כהים),
חותכת של עצם הפרמקסילה .עור התוף ניכר .אין כיס גרון אך יש קפל
עור רוחבי גרוני; צוואר ברור; גוף משוטח ,עוטה קשקשים קטנים אחידים ובנקבה הוא צהוב משויש בשחור (איור .)126
(בכמה מינים נוכריים מעורבים בהם קשקשים גדולים יותר); ברוב המינים
יש נקבים פראנליים ופמורליים .גפיים חסונים; זנב עבה וקצר עם דורי הערה לנומנקלטורה :תסבוכת היסטורית בדבר זהות המתאר של המין
קשקשים קוציים ,אינו אוטוטומי אלא משמש בהתגוננות .החרדוני–צב נחקרה והובהרה [ ,]1482aאבל מתוך מינוי אב־טיפוס למפרע ()neotype
צמחוניים בעיקרם [.]196 ,130 בלי לומר מה הזוויג של הפרט.
מינים בסוג.]1655[ 15 : תפוצה בעולם :מצומצמת למצרים שממזרח לנילוס לרבות סיני ,ודרום
ישראל.
תפוצה :מהאזור הסהרי של צפון אפריקה ,והאזורים הצחיחים של אתיופיה
וסומליה ,מזרחה דרך חצי האי ערב עד לרצועת החוף הדרום־מערבי תפוצה בארץ :חולות חלוצה וחולות הנגב המערבי .בעבר נטען כאילו
של איראן .בעבר התפוצה נחשבה כוללת את כל דרום־מערב אסיה עד פרטים אחדים נמצאו בעבר בחולות חולון (באוניברסיטת תל אביב ,מס'
לצפון־מערב הודו ,אבל לאחרונה הופרדו המינים המזרחיים לסוג נפרד, )TAU-R 1233אך העניין אינו ברור .אינו מגיע לחולות מישורי ימין
.]1655[ Saara ורותם או לעמק הערבה [.]1555a
מינים בארץ :שניים ,המובחנים כדלקמן [.]196 אורח חיים :שוכן קרקע בחולות ,מעדיף אזורים עם שיחים.
לעיתים אפשר להבחין שכל זוג מבוגר מאכלס שקערורית
מצמיחת דשאים שבין תלוליות החול.
1.בזנב ,בשלושת רבעיו הקדמיים ,כל פרק מכוסה מלמטה בשתי שורות
רוחב ,או יותר ,של קשקשים .בקשקשים הגריסיים של הגב ,בצדי
הגוף ,משובצים קשקשים גבשושיים קוצניים קטנים . . .חרדון–צב
מצוי Uromastyx aegyptia
.--בזנב ,בשלושת רבעיו הקדמיים ,כל פרק מכוסה מלמטה בשורת רוחב
יחידה של קשקשים ארוכים .הגב כולו מכוסה בקשקשים גריסיים
בלי מעורבות קשקשים שונים . . . . . . . . . . . . . .חרדון–צב הדור
Uromastyx ornata
Uromastyx aegyptia חרדון–צב מצו י
)(Forskal, 1775 איורים 129 ,128
תיאור :חרדון גדול מאוד ,משקלו עד 2,000ג' [ .]1027במצרים מפת ממצאים :חרדון חולות
שכיחים פרטים באורך כולל מעל 600מ"מ ופרט גדול נמדד
כרו"ג 375והזנב 287מ"מ ,סה"כ 662מ"מ [ .]555הגוף שטוח
ומסורבל .הראש עגלגל ונישא על צוואר ברור .הגפיים חזקים
וקצרים יחסית .הגב מכוסה קשקשי גריסים זעירים .בצד הגוף
שורה מפוזרת של קשקשים גבשושיים; אלה לפעמים קטנים
ובלתי בולטים .הזנב קוצני מאוד הודות לדורי קשקשים קוצניים
(אך בצידו התחתון כל דור מיוצג בשתי טבעות קשקשים).
הקוצים חדים באופן מיוחד בפרטים צעירים.
השיניים משתנות עם הגיל :לצעירים ארבע חותכות בכל לסת