Page 112 - MOSAD BIYALIK-zochalim.MOSAD BIYALIK-zochalim.1A

‫‪Pg: 112 - 7-Front 21-06-15‬‬ ‫‪112‬‬
‫הזוחלים של ארץ ישראל‬

‫אלה נתונים לחילוף צבעים מהיר ביותר‪ ,‬מה שמרמז שהדבר‬ ‫‪Genus‬‬ ‫סוג שימושי עברי‪ :‬חרדו ן‬
‫בשליטה עצבית‪ .‬תצפיות וניסויים מרמזים שחילוף הצבעים‬ ‫‪Pseudotrapelus Fitzinger, 1843‬‬
‫אינו קשור לתרמורגולציה אלא לתקשורת חברתית; בניסוי‪,‬‬
‫בהיתקלות חברתית מבוימת‪ ,‬החרדון מחליף צבעים [‪.]1099‬‬ ‫הסוג הזה נכלל עד ‪ 1980‬בסוג ‪.]1061[ Agama‬‬
‫נקבה שנושאת ביצים מופרות מסומנת בכתמי רוחב‪ ,‬בצבע‬
‫אפיון‪ :‬חרדונים דקי גזרה וארוכי גפיים‪ .‬אוזניים גדולות‪ .‬קשקשי הגב‬
‫חלודה‪ ,‬על הגב [מנדלסון‪ ,‬בע"פ]‪.‬‬ ‫אחידים‪ ,‬קטנים‪ ,‬מקורנים ומרועפים‪ .‬הקשקשים הבלוטיים לפני פתח‬

‫דו־פרצופיות זוויגית‪ :‬במדגם מישראל‪ ,‬מ־‪ 13‬זכרים הרו"ג המרבי היה‬ ‫הביב הם שורה יחידה‪.‬‬
‫‪ 83‬מ"מ‪ ,‬ומ־‪ 10‬נקבות — ‪ 73‬מ"מ [‪ .]656h‬בהשוואה לנקבה‪ ,‬ראש הזכר‬
‫גדול קצת יותר יחסית לרו"ג וזנבו קצת יותר ארוך‪ .‬לזכרים ‪" 8-4‬נקבים"‬ ‫תכולה‪ :‬בעבר הסוג נחשב לחד־מיני [‪ ]1061 ,196‬אבל לאחרונה מכירים‬
‫(קשקשים בלוטיים) ּ ְפֵראנליים; כאלה יכולים להימצא גם בנקבות במספר‬ ‫בו חמישה‒שישה מינים בצפון־מזרח אפריקה ובדרום־מערב אסיה‪.‬‬
‫נמוך יותר ובצורה פחות בולטת [‪ .]580‬הזכרים נוטים כאמור להיות כחולים‬ ‫האוכלוסייה בסיני מקורבת כנראה למינים האפריקנים והאוכלוסייה‬

‫יותר ופרטי הצבע שונים בין האוכלוסיות‪.‬‬ ‫בישראל — לאסיאתים [‪.]1021c ,1021b‬‬

‫תפוצה בעולם‪ :‬מדרום־מזרח לוב מזרחה דרך מצרים (בעיקר ממזרח‬ ‫‪Pseudotrapelus sinaitus‬‬ ‫חרדון סינ י‬
‫לנילוס‪ ,‬ובסיני [‪ ]196‬דרומית ל־‪ ,)30°30'N‬סודן‪ ,‬אריתריאה [‪,]926c‬‬ ‫)‪(Heyden, 1827‬‬
‫דרום ישראל‪ ,‬ירדן וסוריה [‪ ]987b‬ועד לחצי האי ערב‪ ,‬לרבות תימן [‪.]580‬‬ ‫איורים ‪122-120‬‬

‫תפוצה בארץ‪ :‬במקומות סלעיים במדבריות הנגב הדרומי‪ ,‬הערבה (או‬
‫בוואדיות שנפתחים אליה) וכיכר ים המלח‪ .‬הטענה שבישראל חרדון סיני‬

‫מצוי בצפון הארץ דווקא [‪ ]1503‬היא כמובן שגויה‪.‬‬

‫תת־מינים‪ :‬אפילו בשטח המצומצם של ישראל וירדן ניכרת שונות‬
‫גיאוגרפית‪ .‬האוכלוסייה של צפון ירדן (הנמשכת בסוריה) מתייחדת‬
‫בקשקשים קטנים יותר‪ ,‬דבר שמתבטא בספירות גבוהות יותר אך גם‬
‫בתכונות אחרות‪ ,‬ותוארה כתת־מין נפרד‪.]1533 ,1065[ P. s. werneri :‬‬
‫מפל דרום־צפון בגודל הקשקשים שכיח למדי בלטאות האזור (ראו בפרק‬

‫‪ 3.4.2‬לטאות)‪.‬‬
‫לאחרונה הוטל ספק על השם המדעי הנכון לחרדון סיני בישראל‪.‬‬
‫מחקר גנומי תיאר מין חדש מעקבה‪ ,‬ירדן ‪Pseudotrapelus aqabensis‬‬
‫‪.]1409d ,1021a[ Melnikov, Nazarov, Ananjeva and Disi, 2012‬‬

‫מפת ממצאים‪ :‬חרדון סיני במובן הרחב‪,‬‬ ‫חרדון סיני זכר מצפון־מזרח סיני (‪)HUJ-R 5586‬‬
‫בלי שים לב לשונות גיאוגרפית ופרטי סיסטמטיקה‬
‫תיאור‪ :‬חרדון בגודל בינוני‪ ,‬אורך רו"ג עד כ־‪ 90‬מ"מ ואורך‬
‫הזנב כ־‪ 190%‬מזה‪ .‬הזנב ארוך מבשאר החרדונים שבארץ‪ .‬הראש‬
‫ספק מעוגל‪ ,‬ספק משולש בצורת לב‪ .‬הגפיים עדינים‪ ,‬ובייחוד‬
‫האחוריים ארוכים מאוד; הגפיים הקדמיים (‪ 58%‬מהרו"ג)‬
‫והאחוריים (‪ )95%‬הם הארוכים ביותר בין החרדונים בארץ‬
‫[‪ .]836‬לרגל האחורית מבנה חריג באשר האצבע השלישית‬
‫היא הארוכה ביותר (איור ‪ ,)120‬גם במונחי למלות תת־אצבע‪:‬‬
‫בממוצע ‪ 22.7‬באצבע השלישית לעומת ‪ 17.5‬ברביעית‪ .‬כך‬
‫בישראל‪ ,‬אבל לפחות בחלק מן האזורים השכנים ההבדל מתון‬
‫יותר (איור ‪ .)121‬יתר על כן‪ ,‬בתיאור המקורי [‪ ]1827‬של המין‬
‫מסיני האצבעות השלישית והרביעית באורך דומה‪ .‬המראה‬
‫הכללי חלק הודות להיעדר קשקשים גבשושיים‪ .‬הקשקשים‬

‫קטנים‪ ,‬מרועפים‪ ,‬ושונים בגודלם באזורי גוף שונים‪.‬‬
‫הצבע חום בהיר‪ ,‬ומשתנה פיזיולוגית בהתאם לתנאים‬
‫מחום־אפור לחום־נחושת‪ .‬על הצוואר‪ ,‬הגפיים והזנב‪ ,‬פסי‬
‫רוחב כהים יותר‪ ,‬בייחוד בצעירים‪ .‬בתקופת ההזדווגות הראש‬
‫מקבל צבע מתכתי כחול או כחול־ירקרק‪ ,‬בעיקר בזכר‪ .‬בירדן‬
‫כל הגוף יכול להיות כחול [‪ ]119‬וכך גם בסיני [‪ .]1099‬צבעים‬