Page 110 - MOSAD BIYALIK-zochalim.MOSAD BIYALIK-zochalim.1A

‫‪Pg: 110 - 7-Back 21-06-15‬‬ ‫‪110‬‬
‫הזוחלים של ארץ ישראל‬

‫בשעות היום (‪ ,)18:00-06:00‬ועוד ‪ 2.6-1.8‬שעות בלילה; ואילו בחורף‬ ‫בסיכום‪ ,‬אף על פי שתוארו שבעה תת־מינים ברורים של החרדון‬
‫הוא פעיל שלוש שעות ביום ועוד ‪ 3.9‬שעות בלילה‪ .‬בבדיקה השוואתית‬
‫בקיץ התברר שתנועתו מרבית בתנאים של תאורה מתמדת וטמפרטורה‬ ‫המצוי‪ ,‬המחקרים האלה לא נגעו לאוכלוסיות שבמרכז תפוצת המין‪ ,‬בין‬
‫מחזורית — ‪ 30‬מ"צ ביום ו־‪ 18‬מ"צ בלילה [‪ .]509a‬בבדיקות השוואתיות‬
‫בין חורף לקיץ‪ ,‬במצרים‪ ,‬נמצא שבחורף הדם מכיל פחות גלוקוזה אבל‬ ‫צפון סוריה ובין אזור באר שבע‪ .‬בשטח זה השונות המורפולוגית ניכרת‬
‫הכבד מכיל יותר גליקוגן‪ .‬צירוף תוצאות אלה עם אחרות הביא למסקנה‬
‫שבחורף מקור האנרגיה הוא בשומן (ולא במזון הדל) [‪ .]106‬אף שידוע‬ ‫למדי‪ ,‬ודרוש כאן מאמץ מחקרי ניכר להבהרת הסיסטמטיקה התוך־מינית‬
‫מבדיקות במעבדה שבהתחממו החרדון מבהיר [‪ ,]1‬לעיתים קרובות רואים‬
‫את הזכרים ניצבים על סלעים בחום הצוהריים כשצבעם שחור‪ .‬הסיבה‬ ‫של החרדון המצוי‪ .‬התת־מינים שבישראל מובחנים מורפולוגית כדלקמן‬
‫כנראה בתפקוד התקשורתי של הצבע השחור [‪ ,]1693‬במקרה זה — הכרזת‬
‫טריטוריה‪ .‬מחקר השוואתי מפורט שנערך בקיץ המוקדם במעלה החרמון‬ ‫(פרופורציות נכונות רק לבוגרים) [‪ .]1533 ,912 ,836 ,374‬מעניין שמחקר‬
‫ברומים של ‪ 920 ,170‬ו־‪ 1,500‬מ'‪ ,‬העלה שבשלוש התחנות הגיעו החרדונים‬
‫לטמפרטורה מרבית של כ־‪ 39‬מ"צ אך הממוצע המדגמי ירד עם עליית‬ ‫השוואתי באלקטרופורזה של חלבונים מצא שונות רבה בתחום המין אך‬
‫הרום‪ 34 ,36 :‬ו־‪ 33‬מ"צ בהתאמה (ובממוצע כללי ‪ 34.4‬מ"צ)‪ .‬התנהגותם‬
‫הייתה שונה לפי הרום‪ :‬רק בתחנה הנמוכה קיימו הפסקת צוהריים ממושכת‬ ‫לא הראה הבדל ניכר בין האוכלוסיות שמשויכות היום לשני התת־מינים‬
‫שבה כלל לא נראו‪ ,‬ואילו בתחנה הגבוהה נצפו כשגבם אל השמש ב־‪80%‬‬
‫מהתצפיות‪ ,‬הרבה יותר מבתחנות האחרות (ראו איור ‪ .)62‬מדגם גדול‬ ‫‪ L. s. brachydactyla‬ו–‪.]1093[ L. s. salehi‬‬
‫ליד עבדת בדק את החרדון המצוי הדרומי‪ ,‬והראה שממוצע טמפרטורת‬
‫הגוף עמד על ‪ 34.4‬מ"צ [‪ .]767‬מעניין שבדיקת כושר הריצה (זינוק)‬ ‫להלן מגדיר לתת־מינים של החרדון המצוי בשראל‪:‬‬
‫ותלותו בטמפרטורת הגוף לא מצאה הבדל בין החרדונים משלוש תחנות‬
‫הרום‪ ,‬חרף ההבדלים בטמפרטורת הגוף הממוצעת בטבע [‪ .]766‬נראה‬ ‫‪ .1‬כף הרגל (כולל האצבע הרביעית) הלחוצה אל השוק אינה ארוכה‬
‫סביר שהטמפרטורה המרבית המשותפת משקפת טמפרטורה אופטימלית‬
‫(שאליה מכוילות פעולות הגוף)‪ ,‬כלומר את ה"רצוי"‪ ,‬בעוד הממוצעים‬ ‫ממנו‪ .‬מספר הלמלות תחת האצבע הרביעית בגף האחורי בממוצע‬

‫משקפים את ה"מצוי" בתוקף התנאים וחרף מאמצים‪.‬‬ ‫‪ .)22-15( 17.5‬אורך הזנב בזכרים בממוצע ‪ )143-105( 127%‬ובנקבות‬

‫איור ‪ .62‬ההתנהגות התרמית של החרדון המצוי (‪)Laudakia stellio ssp.‬‬ ‫‪ .)126-103( 120%‬לאורך אמצע הגב הקשקשים מוגדלים‪ ,‬כמו בשורות‬
‫ברומים שונים של החרמון בקיץ המוקדם‪ .‬נעלם להפסקת צוהריים ב־‪ 170‬מ' אך‬
‫הרוחב של קשקשים מוגדלים‪ .‬צבע הגב אפור־צהבהב ולאורכו טור‬
‫לא ב־‪ 1,500‬מ'‪ .‬לפי הרץ ונבו [‪.]767‬‬
‫שדרתי של ‪ 6-4‬כתמים עגלגלים‪ ,‬צהובים או כתומים‪ .‬צבע הגרון‬
‫באיי יוון החרדון פעיל בכל שעות היום ובייחוד בשעות הצוהריים‬
‫[‪ .]1666b‬הוא שוכן בסלעים‪ ,‬חומות עפר או אבן‪ ,‬עצים (למשל זיתים)‪,‬‬ ‫אחיד‪ ,‬או‪ ,‬לרוב‪ ,‬עם כתמים בהירים‪ ,‬לבנבנים ‪. . . . . . .‬חרדון מצוי‬
‫ערימות גרוטאות בניינים וכיו"ב‪ .‬בעת סכנה נמלט במעלה העץ או לנקרה‬
‫דרומי ‪L. s. brachydactyla‬‬ ‫ ‬

‫‪ -. -‬כף הרגל הלחוצה אל השוק ארוכה ממנו (לפחות האצבע הרביעית‬

‫חורגת קדימה מעבר לברך)‪ .‬מספר הלמלות תחת האצבע הרביעית‬

‫בגף האחורי בממוצע ‪( 25-22‬לפי האזור)‪ .‬אורך הזנב בדרך כלל‬

‫גדול מבנ"ל‪ .‬הקשקשים לאורך אמצע הגב אינם מוגדלים‪ ,‬אלא בדרך‬

‫כלל יש שביל שדרתי של קשקשים מוקטנים או זעירים‪ ,‬החוצץ בין‬

‫החצאים הימני והשמאלי של שורות הרוחב של קשקשים מוגדלים‬

‫‪2. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬

‫‪ .2‬מספר הלמלות תחת האצבע הרביעית בגף האחורי בזכרים בממוצע‬

‫‪ )20-16( 19‬ובנקבות ‪ .)21.5-17( 20‬אורך הזנב בזכרים בממוצע ‪154%‬‬

‫מהרו"ג (‪ )163-145‬ובנקבות ‪ .)147-123( 138%‬צבע הגב אפור ולאורכו‬

‫טור שדרתי של ‪ 6-4‬או יותר כתמים צהובים או כתומים בצורת פסי‬

‫רוחב או חלקיהם‪ .‬בין התווים הצהובים העוקבים מצויות לעיתים‬

‫קרובות שורות רוחב של קשקשים בצבע תכול־מתכתי‪ .‬הגרון‪ ,‬אם‬

‫אין צבעו אחיד‪ ,‬הוא בדרך כלל עם כתמים כהים‪( .‬הרי אילת ודרום‬

‫סיני) ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬חרדון מצוי אילתי* ‪L. s. salehi‬‬

‫‪ .--‬מספר הלמלות תחת האצבע הרביעית בגף האחורי יכול להגיע ל־‪25‬‬

‫ואף יותר‪ .‬הגב צבעו אפור או חום‪ ,‬ולאורכו טור שדרתי של ‪ 6-4‬או‬

‫יותר כתמים בהירים בצורת עיגולים או ריבועים ולפעמים תווי אורך‬

‫(מן הנגב הצפוני וצפונה)‪ .‬צבעי הגרון שונים בין האוכלוסיות וגם‬

‫בקרבן ‪. . . . . . . . . . . .‬חרדון מצוי צפוני ‪Laudakia stellio ssp.‬‬

‫אורח חיים‪ :‬יומי וחובב שמש‪ .‬אפשר לצפות‪ ,‬אפילו תוך כדי נסיעה‬
‫בכבישים‪ ,‬בהתנהגות התרמורגולציה שלו על סלעים שבצד הכביש‪.‬‬
‫בבוקר החרדון מפנה אל השמש את רוחב גבו אך בשעות החמות הוא‬
‫מפנה אליה את חוטמו וממזער את שטח הגוף הסופג קרינה‪ .‬במצרים‪,‬‬
‫באזור אלכסנדריה‪ ,‬נמצא שבטבע טמפרטורת הגוף נעה בטווח ‪37-31‬‬
‫מ"צ (‪ 50‬פרטים)‪ ,‬הממוצע היה ‪ 34.25‬מ"צ והשכיח היה בטווח ‪36-34‬‬
‫מ"צ (התת־מין המצרי ‪ .]814b[ )Laudakia stellio vulgaris‬מוות נגרם‬
‫ב־‪ 46.5‬מ"צ [‪ .]814c‬עונת הפעילות בטבע הייתה ממארס עד נובמבר‬
‫ושעות הפעילות בעיקר ‪ 17:00-11:00‬ומשנית גם ‪.]814d[ 08:00-05:00‬‬
‫במעבדה‪ ,‬כשהטמפרטורה הייתה גבוהה (‪ 34-30‬מ"צ)‪ ,‬חרדונים ממצרים‬
‫נעשו פעילים בלילה [‪ — ]509b‬תופעה המוכרת גם מזוחלים אחרים‪.‬‬
‫תצפיות מעבדה מבוקרות במצרים אישרו שמבחינת העונות החרדון‬
‫המצוי פעיל (נע) בעיקר באביב ובקיץ ומבחינת המחזור היממתי בעיקר‬
‫בשעות לפני הצוהריים‪ ,‬ושתנועתו מושפעת מן האור יותר מאשר מן‬
‫הטמפרטורה [‪ .]509a‬במעבדה במצרים נמצא שבתנאים אחידים (‪ 25‬מ"צ)‬
‫החרדון המצוי פעיל (נע באקטוגרף) באביב‪ ,‬בקיץ ובסתיו ‪ 5.7-4.6‬שעות‬