Page 111 - MOSAD BIYALIK-zochalim.MOSAD BIYALIK-zochalim.1A

‫‪Pg: 111 - 7-Back 21-06-15‬‬

‫שקשאיםק ‪:‬הרדס ‪111‬‬

‫התטולה היה ‪ 10-4‬ביצים‪ ,‬ובממוצע ‪ 8.1‬ביצים [‪ .]958‬נמצא שהמטען‬ ‫בתחתיתו‪ ,‬לגג הבניין או לסבך שיחים שלידו — הכול לפי מקום מחבואו‬
‫הכולל של התטולה עומד במתאם עם גודל הנקבה [‪.]951‬‬ ‫הרגיל‪ .‬גם בטמפרטורות נמוכות יחסית‪ ,‬כשריצתו אינה כה מהירה‪ ,‬הוא‬
‫נמלט אל מחבואו בריצה ואינו מתגונן בתוקפנות כפי שעושים חרדון‬
‫בארץ ההזדווגות באביב; ההטלה החל מאפריל ולפחות עד יולי‪.‬‬ ‫החולות וחרדון המדבר בהיותם מאוימים בטמפרטורה שאינה מיטבית‬
‫מספר הביצים בממוצע ‪( 7.7‬מ־‪ 18‬נקבות; טווח ‪ )12-5‬ומשתנה בתלות‬ ‫לריצה [‪ .]765‬ניסויי מעבדה הראו שהחרדון מאיץ במהירות ולזמן קצר‬
‫בגודל הנקבה בעוד גודלן של הביצים קבוע‪ .‬הן סגלגלות וקליפתן‬ ‫יכול לרוץ במהירות גבוהה‪ ,‬שעומדת במתאם עם גודל גופו‪ .‬חרדון גדול‬
‫גלדנית [‪ .]576‬בדיקות משקל יבש ותכולה קלורית (ביוון) אישרו שנקבות‬ ‫יכול להגיע למהירות של ארבעה מטרים בשנייה‪ .‬בריצה במעלה שיפוע‬
‫גדולות יותר מטילות ביצים רבות יותר‪ ,‬אך לא גדולות יותר‪ :‬ושההשקעה‬ ‫(עד ‪ 60‬מעלות) מהירותו פוחתת למחציתה אך השיפוע אינו משפיע על‬
‫ברבייה גדולה יחסית‪ ,‬כראוי לטורף אורב [‪ .]1568 ,951‬ההטלה כרגיל‬
‫בתוך האדמה אך לפעמים בתוך ערימת שקים או כיו"ב‪ .‬אורך הביצה‬ ‫מהירותם של חרדונים צעירים [‪.]809a‬‬
‫‪ 23-20‬ורוחבה ‪ 14-13‬מ"מ‪ .‬האבקועים מופיעים בחודשי יולי‪-‬אוקטובר‪.‬‬ ‫כשמנסים לגרור חרדון מסדק משכנו הוא מתנפח‪ ,‬קוציו נאחזים‬
‫אורך האבקוע כ־‪ 30‬מ"מ רו"ג‪ ,‬ו־‪ 37‬מ"מ זנב‪ .‬בהר דוב ברום ‪ 1,200‬מ'‬ ‫בדפנות ואי אפשר להוציאו‪ .‬אם מושכים אז בזנבו‪ ,‬הוא נקרע באופן פסיבי‪.‬‬
‫הטילה נקבה שבע ביצים ב־‪ 4‬ביוני ‪[ 1996‬ורנר‪ ,‬לא פורסם]‪ .‬לפי הגדלים‬ ‫פרטים שבורי זנב ומחודשי זנב נדירים יחסית‪ .‬שיעורם עולה עם הגיל‬
‫של החרדונים שנראים בשטח בעונות שונות‪ ,‬מתקבל הרושם שנדרשות‬ ‫וביוון הגיע בבוגרים (‪ 130-111‬מ"מ רו"ג) ל־‪ 20.5%‬בזכרים ול־‪18.5%‬‬
‫בנקבות [‪ .]953‬בסקר גיאוגרפי נרחב מצאנו בקרב מאות בוגרים זנבות‬
‫שנתיים עד שמגיעים לגודל של רבייה (איור ‪.)63‬‬ ‫מחודשים רק ב־‪ ,5%‬אבל בשיעור גדול יותר זנבות שבורים טריים‪ ,‬אולי‬

‫איור ‪ .63‬התפלגות גודל הרו"ג בחרדון המצוי (‪)Laudakia stellio ssp.‬‬ ‫מהלכידה [‪.]1278a‬‬
‫(בחומר מוזיאוני)‪ .‬למעלה‪ 29 :‬פרטים שנאספו בחודשים מארס‪-‬אפריל (בשנים‬ ‫מזונו של החרדון המצוי הוא בעיקר חרקים‪ .‬לפעמים רואים חרדון‬
‫יושב ליד שביל נמלים ומלקטן אחת לאחת בלשונו הנשלפת‪ .‬לעיתים‬
‫שונות) בין קווי הרוחב של חיפה וראשון לציון‪ .‬רואים שתי קבוצות גודל‪,‬‬ ‫קרובות למדי הוא אוכל גם שבלולים שונים [‪ .]1043f ,1043 ,498‬לפחות‬
‫כנראה בני שנה ובני שנתיים ומעלה‪ .‬למטה‪ 24 :‬פרטים שנאספו שם בחודשי‬ ‫בשבי אוכל גם לטאות‪ ,‬מניפניות צעירות [‪ ]472‬וחומטים או לפחות את‬
‫זנבותיהם‪ .‬ניזון גם בצמחים — בטבע ובשבי — בעיקר עלי כותרת של‬
‫יולי‪-‬אוגוסט‪ .‬נוספו אבקועים‪.‬‬ ‫פרחים‪ ,‬ועלים רכים‪ ,‬אך גם פטוטרות וגבעולים‪( .‬המעי העיוור שלו‬
‫גדול יחסית‪ ).‬באיי יוון נמצא‪ ,‬מתוך בדיקת תוכן גללים‪ ,‬שרוב המזון‬
‫בתצפיות בשביה בהולנד החרדונים הזדווגו בדרך כלל באפריל‪-‬‬ ‫הוא חרקים קטנים בהרכב מגוון שתלוי‪ ,‬כנראה‪ ,‬במצאי; ורק מעט חומר‬
‫מאי (במקרה אחד ב־‪ 16‬בפברואר) והטילו ביצים ביוני וביולי‪ .‬נקבות‬ ‫צמחי‪ :‬באביב בעיקר זרעי מורכבים ובקיץ פירות של אלה‪ .‬לא נכללו‬
‫הטילו שתי תטולות בשנה ולפעמים שלוש‪ ,‬עם ‪ 15-10‬ביצים בתטולה‪.‬‬ ‫עקרבים‪ .‬גם בתורכיה נמצאה אכילת חרקים אופורטוניסטית בדגש על‬
‫באינקובציה בחול לח (לא רטוב) וב־‪ 30-29‬מ"צ‪ ,‬הבקיעה לאחר ‪50‬‬ ‫נמלים‪ ,‬וצריכת מעט חומר צמחי [‪ .]498‬על עיכול צמחים בזוחלים ראו‬
‫בחרדון–צב המצוי‪ .‬חרדון מצוי גדול יכול לצום יותר מעשרה שבועות‬
‫יום [‪.]921‬‬ ‫ב־‪ .18°C‬התנהגות השיחור לטרף שלו היא של "אורב" ובהתאמה נמצא‬
‫בצפון יוון החרדונים חורפים בקבוצות של כעשרה בממוצע‪ ,‬בסדקי‬ ‫שרמת המטבוליזם שלו נמוכה יחסית [‪ .]955‬לפחות ביוון‪ ,‬תצרוכת המזון‬
‫סלעים יבשים במפנה דרומי או דרום־מזרחי‪ .‬הזכרים והנקבות‪ ,‬בעיתוי‬ ‫(שנמדדה לפי יצירת הגללים) גבוהה באביב כמו בקיץ‪ ,‬וסביר ששפעת‬
‫משותף‪ ,‬חורפים מאוקטובר עד אפריל‪ .‬הצעירים נכנסים לחריפה כחודש‬
‫מאוחר מהבוגרים‪ ,‬ויוצאים לפעילות כשבועיים לפניהם [‪ .]952‬לעומת זאת‬ ‫החרקים באביב מפצה על קיצור שעות האכילה [‪.]956‬‬
‫במצרים טווח הטמפרטורה בחורף הוא ‪ 17-10‬מ"צ והחרדונים יוצאים‬ ‫את ההתנהגות החברתית של החרדון חקר אברהם ארבל [‪,8 ,7 ,6‬‬
‫‪ .]150‬החרדון המצוי הוא המין החברתי ביותר מבין החרדוניים בישראל‪.‬‬
‫בשעות החמות‪.‬‬ ‫הזכר טריטוריאלי ובטריטוריה שלו חיה איתו נקבה או נקבות אחדות‪.‬‬
‫שרידות‪ :‬בין טורפי החרדון יש למנות — בתנאים מסוימים — גם את הבז‬ ‫אבל במקומות מסוימים המזמנים את התנאים לכך חיות יחד גם‬
‫המצוי (‪ :)Falco tinnunculus‬זוג בזים‪ ,‬שאחריו עקבו במרכז הארץ‬ ‫קבוצות גדולות יותר‪ ,‬שבהן יש היררכיה בקרב הזכרים (על תחום‬
‫(רמלה)‪ ,‬אכל חרדונים מצויים רבים (וזיקיות) בשנה שבה אוכלוסיית‬ ‫המחיה ראו בסעיף ‪ .)2.7.1.3‬קבוצות כאלה נצפו גם בגולן הסורי בשולי‬
‫החרמון באוכלוסייה שהוגדרה בטעות בתור ‪ .]520[ L. s. picea‬החרדונים‬
‫הנברנים הייתה בשפל [‪.]1044a‬‬ ‫מראים כמה עמדות גוף מוגדרות ובעלות משמעות‪ .‬בעמדת תצפית‬
‫הראש והכתפיים מורמים‪ ,‬ויתר הגוף הדוק למצע‪ .‬בעמדת התחממות‬
‫החרדון צמוד כולו למצע‪ ,‬אך בוחר את מקומו כך שגבו יפנה לשמש‬
‫בכל רוחבו‪ .‬זכרים‪ ,‬בעיקר בוגרים‪ ,‬מנפנפים זנבם לצדדים‪ ,‬למטרה לא‬
‫ידועה‪ .‬רק זכרים נלחמים נמצאים בעמדת איום של התרוממות על‬
‫ארבע‪ .‬לעומתה קיימות עמדות פיוס וכניעה‪ .‬הקידות שבהן מפורסם‬
‫החרדון מופיעות אצל זכרים‪ ,‬נקבות וצעירים‪ ,‬ותפקידן כנראה להפגין‬

‫זכויות טריטוריאליות‪.‬‬

‫רבייה‪ :‬במחקר ביוון‪ ,‬הזכרים הגיעו לבגרות מינית (בעלי תאי זרע בשלים)‬
‫באורך רו"ג של ‪ 90‬מ"מ‪ .‬האשכים הראו מחזור שנתי בולט‪ ,‬היו בשיא‬
‫הגודל והפעילות במארס‪-‬אפריל ומצומקים לגמרי ביולי‪-‬אוגוסט [‪.]957‬‬
‫אורכן של הנקבות הצעירות ביותר שהכילו ביצים באובידוקט היה ‪94‬‬
‫מ"מ רו"ג‪ ,‬אך הצטברות חלמון באואוציטים ניכרה כבר ב־‪ 90‬מ"מ רו"ג‪.‬‬
‫האואוציטים בשחלה הגיעו לשיא גודלם באפריל‪-‬מאי‪ .‬אובידוקט הנקבות‬
‫הכיל ביצים במאי‪-‬יולי אך בעיקר ביוני‪ .‬לפי התצפיות בנקבות‪ ,‬גודל‬