Page 113 - MOSAD BIYALIK-zochalim.MOSAD BIYALIK-zochalim.1A

‫‪Pg: 113 - 8-Front 21-06-15‬‬

‫שקשאיםק ‪:‬הרדס ‪113‬‬

‫‪ .2‬הנחיר ממוקם מעל ל־‪ . . . . . . . . canthus rostralis‬חרדון מדבר‬ ‫התיאור הוא על סמך פרט יחיד בלי בדיקת השונות בתכונות הקובעות‬
‫‪T. pallidus‬‬ ‫ובלי בדיקת התפוצה הגיאוגרפית‪ .‬לפיכך ייתכן שהמחקר שהתחלנו יעלה‬
‫‪ .--‬הנחיר ממוקם מתחת ל־‪ . . . . . . canthus rostralis‬חרדון הערבה‬
‫‪T. lessonae‬‬ ‫שזה השם הנכון לחרדון סיני בישראל‪.‬‬

‫חרדון מדבר )‪Trapelus pallidus (Reuss, 1834‬‬ ‫אורח חיים‪ :‬חרדון סיני נמצא גם ברום ‪ 2,200-2,000‬מ'‪,‬‬
‫בסיני‪ .‬שוכן סלעים‪ ,‬מטפס וקופץ בזריזות רבה‪ .‬כמו החרדון‬
‫איורים ‪125-123‬‬ ‫המצוי‪ ,‬בעת סכנה אינו תוקף‪ ,‬אלא בורח ומסתתר [‪ .]765‬חובב‬
‫טמפרטורות גבוהות‪ :‬יושב חשוף לשמש בצוהרי יום קיץ‪,‬‬
‫במדבר‪ .‬בכיכר ים המלח‪ ,‬בראשית הקיץ‪ ,‬חרדוני סיני ויסתו‬ ‫‪8‬‬

‫התת־מין ‪ ,T. p. agnetae‬זכר מדרום‬ ‫חרדון מדבר זכר מהנגב המרכזי‬ ‫טמפרטורת גוף ממוצעת של ‪ 39‬מ"צ‪.‬‬
‫לבנון (‪)HUJ-R 5215‬‬ ‫(‪)HUJ-R 1623‬‬
‫הם נעדרו בשעות שיא החום ‪ .]767[ 16:00-13:00‬בתימן נעדרו כנראה‬
‫תיאור‪ :‬אורך רו"ג עד כ־‪ 80‬מ"מ‪ ,‬והזנב ‪ 135%-115%‬מזה‪.‬‬ ‫מהרים מעל רום ‪ 2,500‬מ'‪ .‬נמצאו בעיקר בוואדיות עם זרימה עילית‬
‫חרדון מסורבל ושטוח גוף‪.‬‬ ‫או תת־קרקעית המשופעים בצומח — הבוגרים על הסלעים בשוליים‬
‫והצעירים גם על משטחי חול חשופים‪ .‬בשעות החמות ביותר נעלמו מן‬
‫העפעפיים מפותחים‪ ,‬בולטים‪ ,‬משוננים‪ ,‬וסוככים על העין גם בעמדתם‬ ‫העין רק הבוגרים [‪ .]580‬במין זה גילינו תופעה שמוכרת בלטאות שונות‬
‫הפתוחה‪ .‬מפתח האוזן עגול‪ .‬קשקשי הגב מקורנים‪ .‬בין הקטנים מפוזרים‬ ‫במקומות חמים‪ :‬ביום חם‪ ,‬על מצע חם‪ ,‬הלטאה מרימה מעל הקרקע את‬
‫קשקשים גדולים ובולטים‪ .‬הגפיים — ובייחוד האחוריים — קצרים יחסית‪.‬‬ ‫קצות הגפיים — הזנב והאצבעות‪ ,‬ועומדת על העקבים ושורשי כפות‬
‫הצבע חום‪ ,‬אפור או לבנבן‪ ,‬עם כתמי רוחב כהים ובהתאמה חזקה לצבע‬ ‫הידיים (איור ‪ .)122‬טרם הוברר אם תפקוד העמדה הזאת הוא להציל את‬
‫האיברים מכווייה מחום המצע‪ ,‬או לפזר עודף חום גוף לאוויר [‪.]1594a‬‬
‫הסביבה‪.‬‬ ‫חרדון סיני ניזון מחרקים ומצמחים (למשל פרחי מורכבים)‪ .‬בדרום־‬
‫מערב חצי האי ערב נצפה ניזון מעצי שיטה (‪Acacia ehrenbergiana,‬‬
‫דו־פרצופיות זוויגית‪ :‬לזכר שורות אחדות של קשקשים בלוטיים‬
‫פראנליים‪ .‬לנקבה אין כאלה או לפעמים יש מספר קטן‪ .‬הזכר קטן מהנקבה‬ ‫‪ )A. tortilis‬או חלבלוב (‪.]1279[ )Euphorbia cactus‬‬
‫בהרבה‪ :‬רו"ג עד ‪ 73‬מ"מ לעומת ‪ 81‬מ"מ‪ ,‬וזנבו הרבה יותר ארוך — ‪134%‬‬ ‫לפי ארבל ]‪ ,]8‬חרדון סיני הוא הסוליטרי ביותר מבין החרדוניים‬
‫רו"ג לעומת ‪ .117%‬ראשו וגפיו גדולים (יחסית) במקצת מאלה של הנקבה‬ ‫בישראל‪ .‬כל פרט בוגר‪ ,‬זכר או נקבה‪ ,‬מגן על טריטוריה אישית‪ .‬רק‬
‫[‪ .]1533 ,656e‬במדידת חרדוני מדבר ממצרים נמצא שהראש גדול יותר‪,‬‬
‫במונחים מוחלטים‪ ,‬בזכרים [‪ ]89‬ומכאן אפשרות היפותטית שהזכרים‬ ‫בעונת הרבייה מבקרת הנקבה לשבועות אחדים בטריטוריה של זכר‪.‬‬

‫טורפים חרקים גדולים יותר‪.‬‬ ‫רבייה‪ :‬בחמש נקבות נמצאו תטולות בנות ‪ 6-3‬ביצים‪ ,‬בממוצע‬
‫‪ .]656h[ 4.4‬במדגם אחר של ארבע נקבות נמצאו ‪ 6-5‬ביצים‬
‫תפוצה בעולם‪ :‬מצרים שמזרחית לנילוס לרבות סיני‪ ,‬דרום ישראל וירדן‪,‬‬ ‫בתטולה‪ ,‬בממוצע ‪ .5.3‬הביצים גדולות יחסית‪ .‬ככל שהנקבה‬
‫סוריה‪ ,‬עיראק וחצי האי ערב עד כוויית [‪.]475‬‬ ‫גדולה יותר‪ ,‬כך עולים הן גודל התטולה (כמקובל) הן גודל‬
‫הביצה — שזו תופעה נדירה‪ ,‬כמעט חריגה‪ ,‬בלטאות [‪.]576‬‬
‫תפוצה בארץ‪ :‬בכל הנגב (לרבות עמק הערבה) ובחלק הדרומי של שפלת‬
‫החוף‪ .‬באזור זה חלה כנראה נסיגה דרומה של גבול התפוצה בתוך עשרות‬ ‫הטלת ביצים במאי‪-‬אוגוסט [‪.]576‬‬
‫השנים האחרונות‪ .‬חי בקרקעות שונים אך לא בחול חופשי‪ .‬מופיע בחול‬
‫הגס המיוצב למחצה של מישור ימין‪ ,‬וכמו תופס שם את מקומו של חרדון‬ ‫כמקובל בקשקשאים‪ ,‬ביצי חרדון סיני סופגות מים ותופחות במשך‬
‫האינקובציה‪ .‬אבל בניגוד למקובל‪ ,‬במין הזה נצפה שהודות לכך הצעיר‬
‫החולות הנעדר מהמקום [‪.]1559 ,1555a‬‬ ‫הבוקע אכן כבד מן הביצה בזמן הטלתה‪ ,‬כלומר מכיל מלאי של מים [‪.]1023‬‬

‫תת־מינים ומינים קרובים‪ :‬האוכלוסיות בארצות שממזרח לעמק‬ ‫‪Genus Trapelus‬‬ ‫סוג שימושי עברי‪ :‬חרדון ‬
‫הערבה נבדלות בגודל גוף גדול יותר‪ ,‬דו־פרצופיות זוויגית מופחתת‪,‬‬ ‫‪Cuvier, 1816‬‬
‫ובייחוד בפתח אוזן שונה — כעין חצי עיגול שטוח למעלה ותחום וחפוי‬ ‫הסוג הזה נכלל עד ‪ 1980‬בסוג ‪.]1061[ Agama‬‬
‫מלמעלה בכמה קשקשים קוציים [‪ .]1533‬אולי זהו מין נפרד‪ ,‬אך לפי שעה‬
‫האוכלוסיות האלה נחשבות לתת־מין של חרדון המדבר‪ ,‬בשם ‪Trapelus‬‬ ‫אפיון‪ :‬הראש גבוה וקצר‪ .‬פתח האוזן קטן‪ ,‬קוטרו קטן ממחצית קוטר ארובת‬
‫‪( .]475 ,471[ pallidus agnetae F. Werner, 1929‬עליי להבהיר שבזמנו‬
‫[‪ ]1533‬תיארתי טקסון זה בתור תת־מין חדש‪ ,T. p. haasi ,‬כי התיאור‬ ‫העין‪ ,‬ועור התוף פחות או יותר שקוע עמוק; את פתח האוזן מסתירים‬
‫המקורי של ‪ T. p. agnetae‬מעיראק היה שגוי וכך נראה שאינו מתאים‬
‫חלקית קשקשים קוצניים מעליו‪ .‬האצבעות קצרות‪ ,‬אינן פחוסות; האצבע‬
‫לאוכלוסייה הנידונה‪).‬‬
‫מין דומה (‪ ,T. mutabilis (Merrem, 1820‬מצטיין בחוסר קשקשים‬ ‫החמישית אינה מגעת הרחק כמו הראשונה‪ .‬קשקשי הזנב אינם יוצרים‬

‫דורים‪ .‬לזכר רק קשקשים בלוטיים פראנליים‪ .‬הצבע והדגם שונים בין‬

‫הזוויגים ומשתנים לפי מחזור הרבייה [‪.]196 ,130‬‬

‫מינים בסוג‪ :‬כ־‪.]1482b[ 15‬‬

‫תפוצה‪ :‬סהרו־סינדית‪ :‬מצפון אפריקה מזרחה‪ ,‬דרך ערב ודרום־מערב‬

‫אסיה עד למרכז אסיה [‪.]1482b‬‬

‫מינים בארץ‪ :‬שניים בישראל ושלישי בשולי החרמון בגולן‪ ,‬המובחנים‬

‫כדלקמן‪.‬‬

‫‪ .1‬קשקשי הגחון מקורנים בבירור‪ .‬קשקשי הגב פחות או יותר שווי‬

‫גודל (בודדים מוגדלים במידה זו או אחרת אך אינם מגיעים למעמד‬

‫קשקשים גבשושיים)‪ .‬בחולות הנגב ‪. . .‬חרדון חולות ‪T. savignii‬‬

‫‪ .--‬קשקשי הגחון חלקים‪ .‬קשקשי הגב בגדלים מעורבים‪ ,‬עם קרינים‬

‫בולטים ‪2. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬