Page 117 - MOSAD BIYALIK-zochalim.MOSAD BIYALIK-zochalim.1A

‫‪Pg: 117 - 8-Front 21-06-15‬‬

‫שקשאיםק ‪:‬הרדס ‪117‬‬

‫רבייה‪ :‬הנקבה מטילה תטולה אחת גדולה (‪ 41-17‬ביצים; גודל‬
‫המדגם לא דווח) בחודש יוני‪ .‬לעיתים קרובות הנקבה שומרת‬
‫על התטולה במשך כמה שבועות‪ .‬משך האינקובציה כ־‪ 60‬יום‬

‫ב־‪ 35‬מ"צ‪ .‬בגרות מינית מושגת רק בגיל ‪ 6-4‬שנים [‪.]1027‬‬

‫באזור חצבה הנקבות לפעמים חופרות מחילת הטלה מיוחדת בסמוך‬
‫למחילת המגורים‪ ,‬במרחק ‪ 35-1‬מ' ממנה‪ .‬בשני מקרים היה אורך המחילה‬
‫כשלושה מ' ובסופה תא הטלה מורחב בעומק כ־‪ 80‬ס"מ מפני הקרקע‪.‬‬
‫הנקבה ביציאתה ממלאת את המחילה בעפר תחוח (מלבד תא ההטלה)‪.‬‬
‫במקרים אחרים הטילו במחילת המגורים‪ ,‬סביר שבסעיף צדדי‪ .‬הצעירים‬
‫מגיחים בסוף אוגוסט‪-‬תחילת ספטמבר‪ .‬אורכם ‪ 64‬מ"מ רו"ג (‪.)67-60‬‬
‫לפעמים הצעירים מטפסים על האם והיא סובלת את נוכחותם [‪ .]13‬שלא‬

‫כמבוגרים‪ ,‬הצעירים ניזונים בחרקים בצד אכילת צמחים‪.‬‬

‫שרידות‪ :‬בשבי החרדון–צב המצוי (לפחות אחד) חי למעלה מ־‪ 15‬שנים‬
‫[‪ .]41 ,40‬בטבע‪ ,‬באזור חצבה‪ ,‬מסופר על פרט שחי לפחות ‪ 20‬שנה [‪.]4‬‬
‫בתצפיות שנערכו באבו דאבי (איחוד האמירויות הערביות) ב־‪ 20‬מחילות‬
‫מאוכלסות‪ ,‬לאחר שנה נמצאו רק תשעה מהדיירים‪ .‬בארץ החרדון–צב‬
‫כנראה חשוף לטריפה בייחוד מצד עופות דורסים‪ ,‬והצעירים אפילו מצד‬
‫חנקנים [‪ .]322‬בהרי אילת דווח במקרה אחד על זוג עיטי סלעים שבעונת‬
‫דגירה אחת השאיר אחריו ‪ 125‬זנבות קוצניים של בוגרי החרדון–צב המצוי‬
‫[‪ .]63‬באזור חצבה כנראה שמיקום המחילות בשטח מושפע במידה רבה‬

‫מסכנת הטריפה [‪.]322‬‬

‫מפת ממצאים‪ :‬חרדון–צב הדור‬ ‫‪Uromastix ornata‬‬ ‫חרדון–צב הדו ר‬
‫‪Heyden, 1827‬‬ ‫ איורים ‪131-130‬‬

‫רבייה‪ :‬תטולה אחת של ‪ 17-7‬ביצים בחודש מאי (גודל המדגם‬ ‫תיאור‪ :‬דומה לחרדון–צב המצוי‪ ,‬נבדל ממנו בגודלו הקטן‬
‫לא דווח)‪ .‬בגרות מינית מושגת בגיל שנתיים [‪.]1027‬‬ ‫יותר (משקל עד ‪ 300‬ג'; אורך כולל עד ‪ 350‬מ"מ אך בסיני עד‬
‫‪ 385‬מ"מ); בתכונות קשקשים מסוימות‪ ,‬למשל דורי הקוצים‬
‫הערה‪ :‬בחרדון–צב ההדור שיעור הפציעות ברגליים גבוה הרבה יותר (יותר‬ ‫בזנב מכילים גם בצידו התחתון רק טבעת אחת של קשקשים;‬
‫מכפול) מאשר ביתר מיני החרדוניים שנבדקו‪ ,‬וכן גם מידת האסימטריה‬ ‫ובצבעו הססגוני‪ :‬בטמפרטורה גבוהה צבעו ירוק־תכול עם‬
‫בפציעות אלה (ריבוי פציעות ברגל ימין)‪ ,‬ואיתה גם מידת האסימטריה‬
‫במבנה האצבעות (ריבוי קשקשים ברגל ימין)‪ .‬זהו צירוף נסיבות האומר‬ ‫כתמים צהובים או כתומים שערוכים בשורות רוחב [‪.]1027‬‬

‫דרשני [‪.]1317‬‬ ‫תפוצה בעולם‪ :‬הרי סיני‪ ,‬דרום ישראל וערב (לפחות בסביבות חוף ים‬
‫סוף)‪.‬‬
‫‪Family Anguidae‬‬ ‫משפחה‪ :‬קמטניי ם‬
‫תפוצה בארץ‪ :‬בהרים בסביבות אילת‪ .‬נדיר‪ .‬תפוצה בסיני‪ :‬אזור ההרים‬
‫משפחת הקמטניים מיוצגת ברוב היבשות (להוציא אוסטרליה)‪.‬‬ ‫הדרומיים‪.‬‬
‫משפחה זו מראה הקבלה אבולוציונית רבה במבנה הגוף‬
‫ובביולוגיה לנראה במשפחת החומטיים‪ .‬כמו בחומטיים‪ ,‬צורת‬ ‫אורח חיים‪ :‬שוכן בסלעים עתירי חורים וסדקים‪ ,‬בעיקר סלעי‬
‫הגוף גלילית ומוארכת‪ ,‬ולצד סוגים בעלי גפיים מפותחים‬ ‫שחם (גרניט)‪.‬‬
‫(לא בארץ) יש סוגים שעברו "התנחשות" והם מוארכים מאוד‬
‫וחסרי גפיים‪ .‬כמו בחומטיים‪ ,‬יש מינים מטילי ביצים ואחרים‬ ‫מחילתו בסדקי הסלע‪ ,‬בדרך כלל בגובה מטרים מתחתית הוואדי‬
‫משריצים (לא בארץ)‪ .‬היבט שלישי של גיוון‪ ,‬בולט לעין‪ ,‬הוא‬ ‫[‪ .]475‬חי במדבר עם כמות משקעים שנתית ממוצעת מתחת ל־‪ 50‬מ"מ‪.‬‬
‫הקמט הנותן למין הישראלי היחיד — הקמטן — את שמו‪ ,‬ומכאן‬ ‫בקיץ טמפרטורת האוויר המרבית ‪ 41-38‬מ"צ‪ ,‬לפעמים עד ‪ 46‬מ"צ;‬
‫שם המשפחה‪ .‬זהו שקע ארוך דמוי מרזב לאורך צד הגוף‪ ,‬חפוי‬ ‫טמפרטורת הקרקע ביום לרוב מעל ‪ 50-45‬מ"צ ולפעמים מעל ‪ 65‬מ"צ‪.‬‬
‫בקשקשים עדינים‪ ,‬שמאפשר לגוף המשוריין בקשקשים נוקשים‬
‫להתנפח ולהגדיל מעט את נפחו‪ .‬נוסף על סוגים בעלי קמט כזה‬ ‫בקיץ הטמפרטורה במחילה בסביבות ‪ 35‬מ"צ‪.‬‬
‫יש סוגים שחסרים אותו (לא בארץ)‪ .‬מעניין שבמינים שונים‬
‫יומי וחובב שמש‪ .‬טמפרטורת הגוף בפעילות ‪ 41-38‬מ"צ‪.‬‬
‫קיימים צירופים שונים של התכונות האלה‪.‬‬
‫התרמורגולציה באמצעות תנוחות ושינוי צבע מתחילה ב־‪ 40-39‬מ"צ‪,‬‬
‫אפיון‪ :‬משפחה של לטאות מוארכות‪ ,‬רבות מהן עברו התנחשות והן‬ ‫ובאמצעות הלחתה והתנשמות ב־‪ 42‬מ"צ‪ .‬הודות לטמפרטורות הגבוהות‬
‫חסרות רגליים [‪ .]1647‬החרטום קהה‪ .‬בגולגולת‪ ,‬הקשתות קיימות;‬ ‫בסביבה ובמחסה‪ ,‬בקיץ מושגת כמעט הומיאותרמיה‪ .‬החרדון–צב ההדור‬
‫החלון הטמפורלי ארוך וצר‪ ,‬ולפעמים מכוסה חלקית‪ ,‬בעיקר על ידי‬ ‫מבלה את רוב זמן הפעילות בתנוחת תצפית סמוך למחילה‪ .‬גם רוב האכילה‬
‫הפוסטפרונטל‪ .‬פתח פריאטלי קיים (קטן) או נעדר‪ .‬השיניים שונות‬ ‫קרובה למחילה בשל סכנת הטריפה‪ .‬חורף בחודשים דצמבר‪-‬פברואר ואז‬
‫רואים בשטח פרטים מעטים‪ ,‬בעיקר צעירים‪ .‬ניזון ממגוון צמחים שאינם‬
‫הלופיטים‪ ,‬אך עונתית עשוי להיות תלוי במין יחיד‪ .‬אוכל גם זרעים‪ ,‬יותר‬
‫מהחרדון–צב המצוי‪ .‬החרדון–צב ההדור חי כבודד או בקבוצה כזאת או‬

‫אחרת‪ ,‬שאין בה יותר מזכר בוגר אחד [‪.]1027‬‬

‫‪M‬‬
‫‪K‬‬