Page 105 - MOSAD BIYALIK-zochalim.MOSAD BIYALIK-zochalim.1A
P. 105
Pg: 105 - 7-Front 21-06-15
שקשאיםק :הרדס 105
לטאה טיפוסית הולכת לאיטה באותו סדר הנעת גפיים כמו צב .בזמן קיטוע הזנב .אחרי הרגנרציה הזנב המחודש אינו מכיל חוליות ,אלא רק
ריצה גורמים אחדים תורמים לזריזות הלטאה :מחזור תנועת הרגליים צינור סחוסי ,ובו עובר צינור של ,ependymeבתור המשך למוח השדרה
מתקצר .במקום הסדר המסורתי ,שמאלית־קדמית — ימנית־אחורית —
ימנית־קדמית — שמאלית־אחורית אחת אחרי האחרת ,כל שתיים נגדיות־ הקטוע (ראו סעיף .)2.7.4.2
באלכסון מורמות באותו זמן .סדר זה מגביר את נטיית הפיתול הצדדי בעור הלטאות אפשר לפגוש מגוון רחב של טיפוסי קשקשים (ראו
של הגוף :אגן הירכיים מתכופף מצד לצד עם תנופת ירך ימין או סעיף .)2.2.2.1בחלק מהמינים הקשקשים ערוכים בסדר סגמנטלי ברור,
שמאל קדימה ומכופף את עמוד השדרה והגוף לסירוגין ימינה לפחות בחלקי גוף מסוימים ,ובייחוד בזנב .בתוך העור של טיפוסים שונים
ושמאלה ,כלומר הגוף מתפתל לצדדים ,בייחוד על נקודת המשען של מוצאים קשקשים גרמיים ( .)osteodermsכשהגפיים מפותחים היטב,
אגן הירכיים .הפיתולים הצידה באים על חשבון ההתקדמות; אך את
ההתפתלות בולם ייצוב אגן הירכיים על ידי המשקל המאזן של הזנב הארוך החגורה הפקטורלית מכילה מרכיבי גרם דרמליים.
וכבד יחסית .לטאה שאיבדה את זנבה (ראו אוטוטומיה ,סעיף )2.7.4.1 העין מוגנת על ידי עפעפיים (ראו סעיף — )2.4.2.3.2עליון ותחתון
רצה בפיתולים ,ולמרות השתחררות ממשקל הזנב היא רצה פחות מהר וקרום מצמוץ .במשפחות אחדות העפעפיים נעצמים יחד (בארץ:
בחרדוניים וזיקיתיים) אך ברובן מתפקד בעיקר העפעף התחתון .בזה
[.]377 מתפתח לפעמים חלון שקוף נייד (בארץ :בעיקר בחומט פסים ובנחושיות)
תנועות הרגליים הקדמיות אינן גורמות פיתול ניכר באזור החזה: או מקובע במקביל לזה שבנחשים (בארץ :בשממיתיים ,בחומט גמד
חגורת הכתפיים קשורה אל עצם החזה במפרק מחליק ,כך שאין כיפופי
החגורה ימינה ושמאלה נאכפים על בית החזה ועמוד השדרה .הודות ובלטאת עינחש).
לכך ,פלג גופה הקדמי של לטאה רצה פונה היישר קדימה כחץ מקשת, האוזן בדרך כלל ניכרת מבחוץ כשקע או פתח שמוביל אל עור התוף
ואין תנועתה מתבזבזת בפיתולים לצדדים [ .]377יעילות התנועה גם (ראו סעיף ,)2.4.2.4אך לפעמים הפתח מוסתר היטב בין קשקשים (למשל,
מותנית בכך שאותן רגליים הנצמדות לקרקע כנקודת משען שמהן הגוף בחומט הרפואי) .לפעמים עור התוף אינו שקוע משטח פני העור אלא
נדחף קדימה ,אכן תיצמדנה לקרקע ולא תחלקנה .הטפרים הארוכים נראה היטב (בארץ :בחרדון מצוי ובחרדון סיני) ולעומת זאת לפעמים
העור החופה את אזור האוזן התיכונה לא התפתח לעור תוף אלא נשאר
והכפופים מבטיחים זאת.
במחקרים אחדים נבדקה מהירות הריצה של לטאות במעבדה "רגיל" (בארץ בזיקיות).
ובשדה מבחינות שונות .במעבדה אופיינו מינים שונים מאמריקה תפוצה :בחצי הכדור המזרחי מצפון נורווגיה עד ניו זילנד ,ובחצי הכדור
הצפונית במהירויות ,לטווח קצר ,של 6.2-1.6מטר בשנייה (22.3-5.8
קמ"ש) .המהירויות שאפיינו את המינים השונים היו בעיקר במתאם המערבי מקנדה עד ארץ האש [.]223
עם אורך הרגליים האחוריות .הגדול שבאותם המינים ,איגואנת המדבר אורח חיים :חרף הפופולריות המרובה שממנה נהנים הצבים מצד אחד
( ,)Dipsosaurusהגיע למהירות מעל 8מ' בשנייה ( 28.8קמ"ש) [.]299 והנחשים מצד שני ,נראה שחלק הארי של חקר הזוחלים נעשה בלטאות,
המהירות המוחלטת (קמ"ש) כמובן תלויה חלקית בגודל הגוף בגלל אורך וזאת קרוב לוודאי מסיבות לוגיסטיות .ספרים רבים מופיעים על ביולוגיה,
הרגליים .יש לערוך מחקרים השוואתיים תוך כדי שקלול לאלה .עליית ובעיקר על אבולוציה ואקולוגיה של לטאות ,והן נחשבות "חיית מודל"
המהירות עם הטמפרטורה מתונה יותר ,ותלויה בטג"מ במידה פחותה
במחקר אקולוגי [.]1476 ,1235 ,1050a ,811
מהרבה תפקודים אחרים [.]244 מטעם זה ,וגם בשל הטיה ברורה בהתנסות האישית שלי (הטיה שגם
בחרדון המצוי מהירות הריצה האופקית אכן עולה עם גודל הגוף: היא נובעת מאותה הסיבה) ,רוב המסופר בשער השני מבוסס על חקר
2.5-1.75מ' בשנייה ( 9-6.12קמ"ש) בפרטים עד משקל 40גרם ,אך עד הלטאות ואין טעם לחזור עליו כאן .ברם ,בעניין התנועה ()locomotion
4מ' בשנייה ( 14.4קמ"ש) בפרטים בני 100-60גרם .אבל בריצה במעלה מבנה הגוף אוכף הבדלים בין הסדרות ולכן התנועה תידון במסגרת כל
שיפוע של 60מעלות חרדונים גדולים ( 75-55גרם) מפחיתים את מהירותם
לכמחצית ,בעוד קטנים ( 26-18גרם) אינם מושפעים כלל .במילים אחרות, סדרה.
בריצה בעלייה מצטמצם היתרון שיש לחרדונים הגדולים על הקטנים בשל המגוון העצום במורפולוגיה ובאקולוגיה ,נערכו מחקרים רבים
[ .]809aייתכן שהסיבה היא שלצעירים רגליים ארוכות יותר יחסית שעסקו במורפולוגיה התפקודית ובתנועתן של לטאות .מבנה גופה של
הלטאה ,העדין יחסית ,הוא שמכתיב את המראה של לטאה הולכת ,עם
לגוף. עמדת הגפיים כפי שהייתה בדו־חיים ובזוחלים הקדומים (על סמך מבנה
החרדון–צב המצוי ,הידוע בסרבולו ,יכול לרוץ לטווח ארוך במהירות העצמות) :השוק זקופה ,ניצבת לקרקע ,הברך בזווית ישרה והירך אופקית,
42ס"מ לשנייה ( 1.5קמ"ש) .בריצה איטית גופו נמצא בעמדה נטויה עם מקבילה לקרקע .הוא הדין ברגל הקדמית :האמה אנכית ,המרפק כפוף
הראש למעלה ,והזנב נגרר על הקרקע; בריצה מהירה גופו וזנבו אופקיים. והזרוע אופקית .רגל מונפת קדימה בתנועה אופקית של הירך או הזרוע.
המהירות שבה מתרחש המעבר מהעמדה האיטית לעמדה המהירה תלויה העמדה הטיפוסית של לטאה צועדת נראית יפה בשממית שוכנת קרקע,
בטמפרטורה :ב־ 35מ"צ המעבר מתרחש ב־ 1.3קמ"ש ,ב־ 38מ"צ ב־1.1 שאצלה הגפיים ארוכים יחסית (ראו תצלום ישימונית תמנע המלקקת את
קמ"ש; ב־ 41מ"צ ב־ 0.7קמ"ש ואילו ב־ 44מ"צ הוא רץ רק בעמדתו עינה) .בלטאות ארוכות גוף ,בדרגה זו או אחרת של התנחשות ,פיתולי
המהירה [.]483b הגוף בולטים יותר תוך כדי הליכה או ריצה (איור .)56
לטאות ממשפחות שונות פיתחו כושר לרוץ באופן חליפי על שתי
רגליהן האחוריות (ריצה ביּ ֶפ ָדלית) .זאת ריצה מהירה אך יתרונותיה, איור .56תרשים הליכה של לטאה :הלטאה עשתה צעד אחד שבו קידמה בו־
בזמן את הרגליים קדמית־ימנית ואחורית־שמאלית ,תוך כדי מעט פיתול של
הגורמים להתפתחות הריצה הביפדלית ,אינם מובנים היטב [.]828
במשפחות רבות של לטאות חלה התארכות של הגוף עם התקצרות הגוף .לפי ורנר [.]42
הגפיים ואפילו ניוון גמור שלהם (התנחשות ,ראו פרק ;)2.5.2בארץ —
בחומטיים והקמטן .ככל שהגוף מוארך יותר והגפיים קצרים יותר ,כך
התנועה נעשית פחות ופחות בעזרת הגפיים ויותר ויותר ישירות על ידי
פיתולי הגוף .כל כיפוף נודד אחורה לאורך הגוף ,כעין גל ,וקימורו לוחץ
אחורנית (ובאלכסון הצידה) כנגד גבנון כלשהו בקרקע .על גוף החומט
