Page 102 - MOSAD BIYALIK-zochalim.MOSAD BIYALIK-zochalim.1A

‫‪Pg: 102 - 7-Back 21-06-15‬‬ ‫‪102‬‬
‫הזוחלים של ארץ ישראל‬

‫תנין היאור מוצא את מזונו לא רק מן המארב אלא גם בחיפוש פעיל‪.‬‬ ‫אחרים‪ ,‬בעיקר הקישון‪ ,‬ואפילו בנהר הירדן [‪.]1556 ,674 ,2‬‬
‫התפריט משתנה עם הגיל והגודל [‪ .]1193‬לפי סקר תוכן הקיבה של ‪851‬‬ ‫ברם‪ ,‬לפחות אחד הדיווחים מהירדן יסודו בטעות שבה השם‬
‫תנינים שנערך באמצע המאה העשרים‪ ,‬האבקועים אוכלים חרקים ואלה‬ ‫הערבי של נחל התנינים‪ ,‬זרקא‪ ,‬פורש כאילו התייחס לנחל‬
‫נמצאו בקיבות של כולם‪ ,‬אך מקצתם הכילו גם עכבישים או צפרדעים‪.‬‬
‫בתנינים באורך ‪ 1.5-1‬מ' נמצאו חרקים ב־‪ 68%‬מהקיבות‪ ,‬סרטנים ב־‪,33%‬‬ ‫זרקא האחר שנשפך לירדן מהמזרח [‪.]712‬‬
‫רכיכות ב־‪ ,21%‬דגים ב־‪ ,19%‬צפרדעים ב־‪ ,15%‬ויונקים ב־‪ .12%‬בתנינים‬
‫באורך ‪ 3-2.5‬מ' המזונות העיקריים היו דגים ב־‪ ,60%‬רכיכות ב־‪,25%‬‬ ‫נשאלה השאלה‪ :‬אם החלוקה באפריקה לשבעה תת־מינים תקפה‪,‬‬
‫ויונקים ב־‪ .17%‬בתנינים באורך ‪ 5-4.5‬מ' נמצאו בעיקר יונקים ב־‪,64%‬‬ ‫האם האוכלוסייה הארץ־ישראלית אכן השתייכה לתת־מין הקרוב ביותר‬
‫זוחלים ב־‪ 46%‬ודגים ב־‪ .]418[ 36%‬כמובן‪ ,‬בהערכת מחקרים כאלה‬ ‫גיאוגרפית והסביר בתור מקור‪ ,‬החי במצרים התחתונה‪Crocodylus ,‬‬
‫צריך תמיד להביא בחשבון שאם‪ ,‬למשל‪ ,‬מוצאים חיפושיות בקיבה של‬ ‫)‪ ?niloticus niloticus (Laurenti, 1768‬או שמא התפתח תת־מין‬
‫תנין גדול למדי‪ ,‬ייתכן שלאמיתו של דבר התנין טרף צפרדע שבקיבתה‬ ‫מקומי‪ ,‬במושגי הסיסטמטיקה הזאת‪ ,‬וכך נשמד כאן טקסון ייחודי? הכרתי‬
‫היו החיפושיות‪ ,‬ושהיא כבר עוכלה והחיפושיות נותרו‪ .‬בחוות התנינים‬ ‫שלושה פרטים המיוחסים לאוכלוסייה המקומית ובדקתי אותם‪ ,‬ואלה‬
‫בקיבוץ גן שמואל נערכו ניסויי העדפת מזון ב־‪ 500‬תניני יאור צעירים‬ ‫הם‪ )1( :‬פוחלץ השמור באוסף הזוחלים הלאומי באוניברסיטה העברית‬
‫בני ‪ 15‬חודשים‪ .‬אלה העדיפו דגים חיים על פני כל מזון אחר‪ ,‬אך ביניהם‬ ‫בירושלים (מספר קטלוגי ‪ )HUJ-R 16146‬שבו חסר החלק הדורזלי‬
‫העיקרי של הראש‪ .‬זהו הפרט שפורסם עליו [‪ ]151‬כאילו הוא מצוי באוסף‬
‫הקרפיוניים הועדפו על האמנוניים [‪.]1073‬‬ ‫שמיץ [‪ ,]61‬ולא היא‪ .‬מקורו בביצות כברה או נחל התנינים‪ ,‬ונאסף לאחר‬
‫התנינים מפורסמים בזה שהם בולעים אבנים ואוצרים אותן בקיבה‪.‬‬ ‫שניצוד בירייה על ידי י‪ .‬אהרוני בערך בשנת ‪( ]47[ 1912‬איור ‪)2( .)111‬‬
‫בליעתן אינה תאונה בזמן האכילה אלא מכוונת‪ ,‬ותנינים החיים באזורים‬ ‫עור שלם השמור באוניברסיטת תל אביב (בלי מספר קטלוגי)‪ ,‬שהתקבל‬
‫חוליים נטולי אבנים הולכים רחוק כדי להשיגן‪ .‬ככל שהתנינים גדלים‪,‬‬ ‫ממשפחה חיפאית‪ ,‬שלפי מסורתה מקורו בארץ‪ )3( .‬פוחלץ גדול בלי ראש‬
‫כך עולה שיעור הפרטים שהשיגו אבנים לקיבה; כשהם באורך ‪ 1‬מ'‪,‬‬ ‫(אורך כולל ‪ 267‬ס"מ) השמור במוזיאון הבריטי (כיום המוזיאון לטבע‬
‫בערך למחציתם כבר יש אבני קיבה; ובאורך ‪ 3‬מ' — לכולם יש כאלה‪.‬‬ ‫בלונדון)‪ ,‬מספר ‪ ,R.R.1977-446‬מנחל זרקא‪ ,‬שאם כך עשוי להיות זה‬
‫התנינים מווסתים מטען אבנים במשקל ‪ 1%‬ממשקל הגוף‪ .‬אין המדובר‬ ‫שטריסטרם צד אותו ודיווח עליו (אלא שהמידות אינן מתאימות‪ ,‬ומאוחר‬
‫בכלי עזר לריסוק המזון בקיבה כמו בעופות אוכלי זרעים‪ ,‬כי דווקא‬
‫בתנינים הצעירים האוכלים מזון עם כסות קשה — אבקועים האוכלים‬ ‫יותר פרט זה יוחס במוזיאון לצפון אפריקה) [‪.]1454‬‬
‫חרקים וצעירים האוכלים סרטנים — לרוב עוד אין אבנים‪ .‬כפי הנראה‬ ‫התברר שמבין שלושת הפרטים‪ ,‬רק זה שביחס אליו אין ספק בדבר‬
‫המטען הזה מייצב את התנוחה והתנועה של התנין במים‪ ,‬בין היתר על‬ ‫מקורו הישראלי (מס' ‪ ,)1‬מתאים בתכונות המפתח לתת־המין המצרי ‪n.‬‬
‫‪ .niloticus Crocodylus‬שני האחרים אינם מתאימים וגם אינם זהים‬
‫ידי הנמכת מרכז הכובד [‪.]420 ,418‬‬ ‫ביניהם‪ .‬לפיכך אין ראיה להתפתחות תת־מין מקומי; יש התאמה (אך‬
‫התנין מבלה כמחצית חייו ביבשה‪ ,‬אבל רוב הזמן הוא רובץ רביצה‬ ‫לא אישור) להיפותזה שהאוכלוסייה המקומית באה מדלתת הנילוס; אך‬
‫רגועה ואינו מרבה להשקיע אנרגיה בהנעת גופו הכבד‪ .‬תנועתו ביבשה‬ ‫אין מכאן אישור להבחנה בין התת־מינים וגם לא רמז בדבר מקורם של‬
‫נעשית באחד משלושה אופני הליכה [‪ ]1653‬אלה‪( :‬א) הליכה גבוהה‪ .‬הגפיים‬
‫אינם פרושים לצדדים כבלטאות‪ ,‬אלא זקופים מתחת לגוף כביונקים‪.‬‬ ‫הפרטים מס' ‪ 2‬ו־‪.3‬‬
‫הגפיים נעים בזוגות אלכסוניים‪ ,‬קדמי־שמאלי ואחורי־ימני מתקדמים‬ ‫הצעות שונות הועלו בדבר עיתוי הגעת התנין לאזור נחל התנינים‪,‬‬
‫יחד‪ .‬בכל צעד נמצאים שני גפיים באוויר ושניים על הקרקע‪ .‬זאת דרך‬ ‫אופן הגעתו והתפתחות אוכלוסייתו כאן‪ ,‬והן אכן אפשריות‪ .‬בהקשר זה‬
‫ההליכה השכיחה ביותר‪( .‬ב) ריצת גחון‪ .‬התנין בעמדת זחילה בגפיים‬ ‫מעניין שלא רחוק מנחל התנינים נמצא שריד מאובן ממין זה מתקופת‬
‫פרושים לצדדים כמשוטים‪ ,‬ומחליק על גחונו החלק‪ .‬הגפיים מניעים‬ ‫הרבעון‪ ,‬ומתעוררת גם האפשרות שמדובר באוכלוסייה ותיקה יציבה [‪.]712‬‬
‫אותו‪ .‬צורת הליכה זו מהירה יותר ומשמשת לבריחה למחסה או אל המים‪.‬‬
‫(ג) דהירה‪ .‬הגפיים הקדמיים והאחוריים פועלים כזוגות‪ .‬כשהאחוריים‬ ‫אורח חיים‪ :‬מאכלס נהרות‪ ,‬אגמים וביצות ולפעמים (אך לא במצרים) מים‬
‫דוחפים את הגוף קדימה‪ ,‬הקדמיים מושטים קדימה לנחיתה; וכשהקדמיים‬ ‫מליחים או מי ים‪ .‬מעדיף מקומות עם חופים חוליים חשופים להשתזפות‪.‬‬
‫דוחפים את הגוף קדימה‪ ,‬האחוריים מושטים קדימה מתחת לגחון לקראת‬ ‫בלילה התנין במים‪ ,‬ומשחר לטרף; ביום הוא מרבה להיות ביבשה‪ ,‬סמוך‬
‫נחיתה‪ .‬דהירה זו‪ ,‬כמו של סנאי‪ ,‬נצפתה לעיתים רחוקות ורק בפרטים‬ ‫לשפת המים‪ ,‬משתזף ומתחמם [‪ .]196‬במספר קטן של תנינים באורך ‪-2.5‬‬
‫צעירים באורך ‪ 2-1‬מ'‪ .‬היא משמשת כשהתנין נמצא על היבשה‪ ,‬רחוק‬ ‫‪ 4‬מ' נבדקה טמפרטורת הגוף מייד אחרי ציד בירייה‪ ,‬בחודשים שונים‪.‬‬
‫טמפרטורה זו עמדה על ‪ 26.3-23‬מ"צ באלה שנבדקו בלילה במים אבל‬
‫מן המים ומופתע בגלל הפרעה פתאומית [‪.]418‬‬ ‫‪ 29-26.5‬מ"צ באלה שנבדקו לפני הצוהריים על היבשה‪ .‬כשהתנינים‬
‫רובצים על היבשה בשעות היום‪ ,‬רבים מהם מחזיקים את הפה פתוח (ראו‬
‫רבייה‪ :‬לפי מחקרים שונים ובאוכלוסיות שונות‪ ,‬בשלות מינית מושגת‬ ‫בתצלום המין)‪ .‬מתוך מחקרים בחיות אחרות‪ ,‬סביר שבזה הם מלחיתים‬
‫בקירוב גס בגיל ‪( 17‬במצרים נטען שבגיל ‪ ,)10‬בזכרים באורך ‪ 3‬מ'‬ ‫ומצטננים‪ .‬ואכן‪ ,‬בשעות החמות‪ ,14:00-10:00 ,‬שיעור פעורי הפה מגיע‬
‫ונקבות באורך ‪ 2.5‬מ'‪ .‬בעונת הרבייה התנין טריטוריאלי והנקבה מגינה‬ ‫לשיא של ‪ 70%-60%‬בהשוואה לשיעורם בשעות מוקדמות או מאוחרות‬
‫בתוקפנות על הקן נגד פולשים‪ .‬הטיפול האימהי המתקדם ייחודי בקרב‬
‫הזוחלים [‪ .]418 ,196‬עונת ההטלה שונה במקומות שונים ובסך הכול‬ ‫יותר‪ ,‬שהוא נמוך יותר בהתאמה לטמפרטורת האוויר [‪.]418‬‬
‫כנראה משתרעת מאוגוסט עד ינואר‪ .‬בכל מקום ומקום היא מתוזמנת‬ ‫התנין שחיין טוב אבל שוהה בעיקר במים רדודים קרוב ליבשה‪,‬‬
‫לאחר עונת הגשמים המקומית‪ ,‬בעונת היובש ובעת ירידת מפלס המים‬ ‫ומתרחק רק לעיתים רחוקות‪ .‬את רוב זמנו הוא מבלה בציפה על פני‬
‫לשם מזעור סכנת ההצפה לביצים‪ .‬בהתאם‪ ,‬כשהאבקועים מופיעים לאחר‬ ‫המים‪ .‬במים זורמים הוא מקיים את מיקומו כנגד הזרם‪ .‬בשעות היום‬
‫שלושה חודשים מתחדשים הגשמים‪ ,‬העשב מתחדש והחרקים — מזון‬ ‫החמות ביותר הוא שוכב לפעמים על קרקעית מקווה המים בעומק ‪2-1‬‬
‫מ'‪ .‬השחייה הפעילה נעשית אך ורק על ידי פיתולים צידיים נינוחים‬
‫האבקועים — מתרבים [‪.]420‬‬ ‫של הזנב‪ ,‬בדרך כלל ‪ 30-20‬גלים בדקה; הגפיים מוצמדים לצידי הגוף‪.‬‬
‫לקראת עונת הרבייה [‪ ]542a‬הזכרים השליטים תופסים טריטוריות‬ ‫אך בשעת בריחה או התקפה התנין מסוגל לזנק בפתאומיות‪ .‬משך הזמן‬
‫לאורך שפת המים‪ ,‬כל אחת באורך מעשרות רבות של מטרים עד מאות‬ ‫שהתנין שוהה מתחת למים בין הפסקות נשימה עולה עם הגיל והגודל‪.‬‬
‫מעטות של מטרים‪ ,‬בהתאם לתנאים באזור‪ .‬הזכרים מסיירים בשטחיהם‬ ‫באבקוע — עד כ־‪ 15‬ד'; בצעיר באורך מטר עד כ־‪ 45‬ד'; ובמבוגרים גם‬

‫שעה‪.‬‬

‫‪C‬‬
‫‪Y‬‬