Page 98 - MOSAD BIYALIK-zochalim.MOSAD BIYALIK-zochalim.1A

‫‪Pg: 98 - 7-Back 21-06-15‬‬ ‫‪98‬‬
‫הזוחלים של ארץ ישראל‬

‫צב–יבשה מדברי‪ ,‬נקבה מהנגב המערבי‪.HUJ-R 949 ,‬‬ ‫לזה [ורנר‪ ,‬לא פורסם]‪ .‬בעדר הניסויי הנ"ל [‪ ]925‬משך האינקובציה ב־‪29‬‬
‫מ"צ היה ‪ 83.5‬ימים בממוצע‪ .‬מאירופה יש דיווחים על אינקובציה קצת‬
‫צב–יבשה מדברי‪ ,‬זכר מהנגב המערבי‪.HUJ-R 989 ,‬‬ ‫יותר ממושכת‪ ,‬בין שלושה וארבעה חודשים‪ ,‬בלי תיעוד הטמפרטורה‬

‫הסגל‪ .‬הופיין זיהה מיד את המציאה המרעישה והרעיף על התלמיד שבחים‬ ‫[‪.]348‬‬
‫חמים‪ .‬התלמיד חשב שלועגים לו על הלכידה הקלה של יצור נדוש ונעלב‬ ‫צב היבשה המצוי הוא אחד משני מיני הצבים (השני הוא צב הביצה‬
‫עמוקות; רק כשתלמיד אחר הביא צב שני‪ ,‬קלט את ההסבר ונרגע‪ .‬בהמשך‬ ‫האירופי) שבהם נתגלתה ב־‪ 1971‬השפעת הטמפרטורה שבה מתפתח‬
‫למדנו שזכינו במזלנו לא רק בשל כוח החיפוש העצום שהבאנו‪ ,‬אלא‬ ‫העובר על זוויג האבקוע‪ .‬טמפרטורות של ‪ 30‬מ"צ או פחות השרו התפתחות‬
‫של גונדות זכריות; בטמפרטורות של ‪ 33-31‬מ"צ מתפתחות גונדות‬
‫שקלענו במקרה לעונה ומזג האוויר של שיא הפעילות של המין הזה‪.‬‬
‫תיאור‪ :‬צב–יבשה קטן במיוחד‪ ,‬המין הקטן בסוג‪ ,‬אורך שריונו עד כ־‪130‬‬ ‫נקביות [‪.]1179 ,1178 ,1177 ,348‬‬
‫מ"מ‪ .‬דומה בצורתו לצב היבשה המצוי‪ ,‬אבל שונה ממנו בכמה תכונות‬ ‫קצבי הגדילה של הצעירים והאופן שבו מושג הפרש הגדלים בין‬
‫ברורות‪ :‬בצד הקדמי של הרגל הקדמית (הנראה במצב מכונס לשריון) יש‬ ‫הזוויגים בבגרותם שונים באוכלוסיות שונות‪ .‬למשל‪ ,‬בדרום ספרד ובצפון‬
‫רק שלושה טורים‪ ,‬סדירים מאוד‪ ,‬של קשקשים מרועפים גדולים‪ ,‬עבים‪,‬‬ ‫אפריקה הצעירים בוקעים בגודל דומה‪ ,‬אינם מספיקים לגדול הרבה‬
‫ושווי גודל (פחות או יותר)‪ .‬אין בירך קשקש גבשושי דמוי קוץ‪ .‬לשריון‬ ‫בסתיו עד החורף‪ ,‬וגדילתם הממשית מתחילה באביב‪ .‬בגיל שנה אורך‬
‫הגב שוליים פרושים לצדדים מאחור (‪ .)flared‬החלק האחורי של שריון‬ ‫השריון הממוצע של הזכרים ‪ 56.8‬מ"מ ושל הנקבות ‪ .49.0‬ב־‪ 6-5‬עונות‬
‫הגחון בר־תנועה בזכר כבנקבה‪ .‬הטפרים במין זה ארוכים וחדים מאשר‬ ‫הגדילה הראשונות הזכרים גדלים מהר מן הנקבות‪ ,‬אבל אחר כך הנקבות‬
‫ממשיכות לגדול עד לגיל ‪ .10-9‬לעומת זאת באוכלוסייה יוונית נמצא‬
‫בצב היבשה המצוי אך תכונה זו צפויה להשתנות לפי הקרקע‪.‬‬ ‫ששני הזוויגים גדלים במשך תקופה דומה אבל הנקבות גדלות מהר יותר‬
‫צבע השריון צהוב‪ .‬לכל מגן גב יש שוליים שחורים‪ ,‬אך אין כתמים‬ ‫וכך נעשות גדולות יותר‪ .‬גם הגודל של שני הזוויגים וגילם בעת הגעה‬
‫שחורים במרכזי המגינים‪ .‬שריון הגחון צהוב‪ ,‬עם זוג סימטרי של כתמים‬
‫שחורים שצורתם משולשת‪ ,‬ולפניהם ברוב הפרטים עוד זוג כתמים קטנים‬ ‫לבשלות המינית שונים בין אוכלוסיות שונות [‪.]348‬‬

‫יותר; במקרים נדירים יש עוד זוג שלישי קטן‪.‬‬ ‫שרידות‪ :‬על אריכות החיים של צב היבשה המצוי דווחו שיאים של ‪57‬‬
‫דו–פרצופיות זוויגית‪ :‬הנקבה (אורך שריון עד ‪ 130‬מ"מ) גדולה מן הזכר‬ ‫שנים וארבעה חודשים [‪ ]261‬ושל ‪ 62‬שנים [‪ ,]40‬מן הסתם מתוך מדגמים‬
‫(עד ‪ 104‬מ"מ‪ ,‬ובמקרה חריג ‪ 110‬מ"מ)‪" .‬זנב" הזכר ארוך במידה ניכרת‬
‫מ"זנב" הנקבה [‪ .]555‬ההבדל במגיני הראש בין שני הפרטים המאוירים‬ ‫גדולים‪.‬‬
‫צב היבשה אינו חסין לטריפה‪ ,‬בייחוד בגיל צעיר‪ .‬שני סוגי טריפה‬
‫כנראה אינו זוויגי‪ ,‬אלא משקף שונות באוכלוסייה‪.‬‬ ‫מעניינים במיוחד‪ :‬ראשית‪ ,‬יש עדויות ישירות‪ ,‬אך בעיקר עקיפות‪ ,‬לכך‬
‫תפוצה בעולם ותת–מינים‪ :‬צב היבשה המדברי תואר במקור בשם ‪Testudo‬‬ ‫שמספר עופות דורסים‪ ,‬ובראשם העיט הזהוב (‪)Aquila chrysaetos‬‬
‫)‪ .leithii (Günther, 1869‬אבל התברר ששם זה כבר ניתן (לצב מאובן)‪,‬‬ ‫נוהגים לתפוס צב בוגר‪ ,‬לנסוק איתו למרומים ולהפילו מגובה רב פעמים‬
‫ואז זכה לשם )‪ .]949[ Testudo kleinmanni (Lortet, 1883‬המין הזה‬ ‫מספר לפי הצורך לשם פיצוח שריונו‪ .‬הצב המנופץ הוא טרף נוח‪ .‬לפחות‬
‫נפוץ באזור החוף הים תיכוני של אפריקה מצפון לוב מזרחה דרך צפון‬ ‫פרטים מסוימים של העיט צדים צבים בשיטתיות ובכמויות‪ .‬אצל זוג שקינן‬
‫מצרים וצפון סיני עד לנגב של ישראל [‪ .]196‬נמצא באזורים החוליים של‬ ‫בשולי ירושלים ונצפה בשיטתיות‪ ,‬הרכיבו הצבים כ־‪ 20%-10%‬ממשקל‬
‫צפון סיני (הפרט היחיד באוסף הלאומי באוניברסיטה העברית הוא מימת‬ ‫המזון השנתי [‪ .]62‬בבלקן נצפה שהעיטים נוטים לכוון את הטלת הצבים‬
‫ברדוויל — מערבית לנח"ל ים — ונמצא מת ויבש)‪ .‬אבל הצבים ממערב‬ ‫לסלע חשוף קבוע [‪ .]547 ,546‬מספרים שגם הָר ָחם נוהג כך‪ ,‬ושאף הוא‬
‫מכוון את ההפלה אל משטח סלע — אך מצאתי סימוכין לנוהג דומה של‬
‫הרחם רק ביחס לכוח (ראו שם)‪ .‬לעומת זאת מדווח מהבלקן שהרחם עוקב‬
‫אחרי הציד של העיט‪ ,‬ואם העיט מחמיץ צב שהפיל ומתייאש מלמוצאו‪,‬‬
‫הרחם מוצאו ומנצלו; לפעמים החוויאי נוהג כמוהו [‪ .]547 ,546‬שנית‪,‬‬
‫לפעמים אנו מוצאים‪ ,‬למשל תחת עץ‪ ,‬ריכוז של גופות של צבים צעירים‬
‫ששריונותיהם מנוקרים‪ ,‬שכנראה אספו אותם עופות‪ ,‬אולי עורבים‪ ,‬וטרפו‬
‫אותם‪ .‬יש גם תצפיות של עורבים שטורפים צבים צעירים תוך כדי החדרת‬
‫המקור לפתחי השריון הקדמי והאחורי וגם הרחם עושה זאת [‪ .]1025‬את‬
‫האבקועים והצעירים הרכים טורף גם הכוס (‪ .]1039b[ )Athene‬השפעת‬

‫האדם על צב היבשה המצוי תידון בפרק ‪.4.4.2‬‬

‫צב–יבשה מדברי ‪Testudo kleinmanni werneri‬‬
‫‪Perälä, 2001‬‬ ‫ איורים ‪107 ,101 ,100 ,99‬‬

‫על נוכחותו של צב היבשה המדברי בנגב דיווחו החוקרים־הנוסעים‬
‫המפורסמים של המאה התשע־עשרה [‪ .]1432 ,950 ,949‬ואולם‪ ,‬כאשר‬
‫חיפשנו אותו בנגב בשנות החמישים של המאה הקודמת‪ ,‬ושאלנו את‬
‫הבדואים על אודותיו‪ ,‬טענו אלה שאינם מודעים לקיומו‪ .‬רק בשנת ‪,1963‬‬
‫כשהנהגנו באוניברסיטה העברית בירושלים לימודי פאונה עם סיורים‪,‬‬
‫מצאנו אותו‪ .‬ביום ‪ 12‬במארס ‪ 1963‬לפני הצוהריים סיירנו בחולות נחל‬
‫סכר‪ ,‬אז נקרא המקום "חולות ‪ 14‬ק"מ דרומית לבאר שבע"‪ .‬מזג האוויר‬
‫היה אביבי — לא חם ומעונן חלקית‪ .‬כמאה ומעלה תלמידי הקורס פשטו‬
‫על החולות המנוקדים בעשבים חד־שנתיים רעננים‪ .‬תלמיד אחד‪ ,‬עוזי‬
‫שטראוס‪ ,‬מצא צב והביאו אל יעקב ח‪ .‬הופיין [‪16‬ב‪ ]1483 ,‬שתגבר את‬