Page 93 - MOSAD BIYALIK-zochalim.MOSAD BIYALIK-zochalim.1A
P. 93
Pg: 93 - 6-Front 21-06-15
םיבצ :הרדס 93
זאת ,לדעת חוקרים מסוימים ,באילן הפילוגנטי הצבים הביצתיים מקורבים .1.7-1.48אין בגודל הביצה מפל גיאוגרפי כמו בגודל התטולה ,אבל
יותר לצבים היבשתיים מאשר לצבי הבריכות [ .]1207השמות העבריים יש מתאם לגודל האם .קליפת הביצה סידנית אבל רכה ,גלדית ,והביצה
צמודים לאוכלוסיות ולא למערכת המדעית ושם המשפחה העברי נשאר זקוקה ללחות להתפתחותה בהתאם .בתנאי מעבדה משך האינקובציה
תלוי בטמפרטורה כדלקמן :ב־ 25מ"צ — 112.5ימים ,ב־ 30-29.5מ"צ —
תקף למשפחה הכוללת את המין המקומי השכיח. 69-58.7ימים .בטבע הבקיעה לרוב לאחר 88-60ימים .כשהבקיעה
מתוזמנת לסתיו ,לקראת החורף ,האבקועים נשארים בקן למשך החורף
אפיון :תכונות ייחודיות בגולגולת כוללות בין השאר עצם בזיאוקסיפיטל וניזונים משק החלמון .כך הם יוצאים אל המערכת האקולוגית ומתחילים
רחבה עם בליטה צדדית ייחודית הקבועה ברצפת חלל האוזן התיכונה. לשחר מזון ולגדול כמעט שנה אחרי ההטלה .אורך השריון הממוצע של
בלסת התחתונה עצם האנגולר מופרדת או כמעט מופרדת מסחוס מקל אבקועים הוא כ־ 31.4מ"מ ( .)35.8-24.9באבקועים השריון מעוגל יותר
על ידי עצם הּ ְפֵרארטיקולר .מרכזי החוליות החמישית והשישית מקושרים
במפרק יחיד בעמוד השדרה .לכולם גפיים כפיפים עם אצבעות חופשיות, עם קרין על כל לוח שדרה ,וצבעיו בהירים וססגוניים יותר.
לרוב מקושרות בקרומי שחייה .אפילו במינים היבשתיים אין "גפיים בשנים הראשונות הם גדלים מהר :בעונת הגדילה הראשונה מושג
דמויי אלה" כמו בצבי יבשה .יש בלוטות מושק באזור בית השחי ,באזור אורך שריון של 55-35מ"מ ,ובשנייה 65-55מ"מ; אחר כך לאט יותר.
המפשעה ,או בשניהם .בקצה האחורי של השריון המגינים שמעל הזנב קצב הגדילה של שני הזוויגים שווה בהתחלה ,ומואט עם השגת הבגרות
משתרעים קדימה על פני השריון הגרמי כך שהלוח הגרמי האחורי, המינית .זו מושגת בזכרים מוקדם יותר ,ובתלות בגודל יותר מאשר בגיל.
הפיגאלי ,אינו נושא עקבות של תלם רוחבי [ .]1009a ,584ברוב מיני בשלב זה הנקבות ממשיכות לגדול ובעיקר הגיל מכתיב את הבשלתן
המשפחה הזכר קטן מן הנקבה [.]424 המינית [.]257
כמו בצבים אחרים ,הטמפרטורה בשליש האמצעי של האינקובציה
תכולה :במשפחה כ– 25סוגים ועד כ־ 70מינים [.]1274 ,584 ,215 קובעת את זוויג האבקועים .טמפרטורות נמוכות ( 27-21מ"צ) יוצרות
זכרים ,וגבוהות ( 30-29מ"צ) — נקבות [ .]900בניסוי בטמפרטורות קבועות
תפוצה :אסיאתית בעיקרה :רחבי אסיה עד יפן במזרח ,בעיקר בדרום־ נמצא שטמפרטורת האיזון המשרה זכרים ונקבות בשיעור דומה הייתה
מזרח אסיה ובארכיפלג האינדו־אוסטרלי .במערב אסיה מיוצג סוג אחד 29.5-29מ"צ .ייתכן שגם במין זה ,כמו בצב הביצה האירופי ,יש מרכיב
מסביב לים התיכון .סוג בודד חי באמריקות הדרומית והמרכזית [.]597a כרומוזומלי בקביעת הזוויג .באירופה נתקלים בטבע בשיעור גבוה של
אורח חיים :רובם אקווטיים אך יש גם יבשתיים למחצה ויבשתיים .המזון נקבות (באיטליה .)74.5%משערים שטמפרטורת אינקובציה גבוהה,
הנהוגה לשם זירוז התהליך בחוות בארצות הברית לייצוא צבגונים ,היא
שונה במינים שונים. הגורמת שיעור זה [ .]257את זוויג הפרטים קובעת טמפרטורת האינקובציה
רבייה :רוב המינים מטילים מספר לא גדול של ביצים גדולות יחסית, (ראו פרק 28-25 :)2.6.6מ"צ לזכרים 32-30 ,מ"צ לנקבות.
שקליפתן קשה. באמריקה הצפונית ,העשירה במיני צבים ,הצבגון אדום האוזן הוא
מין שכיח ביותר ,ובמקומות רבים פרטיו הם 87%-71%מכלל אוכלוסיית
בארץ :בארץ מיוצג סוג אחד ומין אחד ממשפחה זו; אך רלוונטיים גם הצבים .צפיפות האוכלוסייה שלו עשויה להגיע ל־ 353-88פרטים להקטאר.
מחקר בקרוליינה הדרומית מצא שבגיל 3-1שנים השרידה השנתית היא
שני מינים משני סוגים ממשפחת .Emydidaeההבחנה בין השלושה ,83%-54%ומעל גיל ,4בזכרים 84%ובנקבות .81%מחקרים אחרים
מצאו שכ־ 10%מהאוכלוסייה מגיעים לפחות לגיל ,10ורק 1%לגיל ,20
היא כדלקמן: ובטבע הגיל המרבי אולי 30שנה .בשבי הושגו גילים מעל 40שנה []257
.1הצוואר והגפיים בצבע שחרחר עם ניקוד דק בהיר (צהוב או לבנבן) והוצע שאפשרי מרב של 75שנה [.]357
בחלק ממקומות ההתנחלות של הצבגון מתקיימת רבייה ,ואז כפי
. . . . . . . . . . . . . . . . .צב הביצות האירופי Emys orbicularis הנראה עם דחיקה של המינים המקומיים ,הודות לגודלו ולפוריותו
העדיפים .בכמה מהמקרים האלה אומנם לא נשללה האפשרות שהמין
(ממשפחת )Emydidae
המקומי סבל משינוי תנאי הסביבה ,מעשה אדם.
.--הצוואר והגפיים כהים עם קווי אורך בהירים2. . . . . . . . . . . . . . .
הצבגון אדום האוזן נחשב למין פולש בלתי רצוי ומסוכן למינים
.2שריון הגחון בצבע בהיר עם כתמים כהים ,סגלגלים פחות או יותר, מקומיים [.]1180 ,630 ,355
בזוגות .פסי האורך הבהירים בצוואר ובגפיים בצבע צהוב או צהבהב. שרידות :הצבגון ,בתלות בגודלו ,חשוף לטריפה על ידי חולייתנים
מכל הקבוצות :יונקים ,עופות ,נחשים ,דגים גדולים ואפילו צפרדעים
מאחורי העין פס אדום שבהמשכו ,באזור האוזן ,מתרחב לכתם אדום־ גדולות .אויב חמור הוא האדם ,בדרכים שונות ,לרבות "ספורט" של ירייה
בצבגונים המשתזפים .סכנת הטריפה בעבור נקבות השוהות על היבשה
סגלגל . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .צבגון אדום–אוזן לצורך קינון גדלה ככל שהן קטנות .רבות מן התטולות נשדדות ,בעיקר
( Trachemys scripta elegansממשפחת )Emydidae על ידי בואשים ורקונים [.]333
.--שריון הגחון בצבע כהה ולפחות בצעירים עם כתמים בהירים ,בלתי משפחה :צבים ביצתיי ם Family Geoemydidae
סדירים ,בזוגות .פסי האורך הבהירים בצוואר ובגפיים בצבע לבן או שמה המדעי הקודם של משפחה זאת היה Bataguridaeוהוחלף רק
לאחרונה מטעמי בכורה היסטורית [ .]584המשפחה הזאת פוצלה מתוך
כסוף .בצד הראש אין שום קישוט אדום. . . . . . . . . . . .צב ביצות משפחת הצבים הביצתיים הגדולה ,המגוונת ורחבת התפוצה Emydidae
(שגם היא מיוצגת כאן :ראו צבי בריכות) [ .]1009a ,584לפיכך הרבה
( Mauremys rivulataממשפחת )Geoemydidae מהספרות הנוגעת לסוג ולמין המקומי יימצא תחת שמות אלה .לעומת
סוג :צב ביצו ת Genus Mauremys Gray, 1869
במשך זמן רב הוכללו בני הסוג הזה בסוג .Clemmysהפרדתם משם לא
הייתה דקדקנית גרידא וכיום ממוינים שני הסוגים בשתי משפחות שונות:
Mauremysבמשפחת Geoemydidaeואילו Clemmysבמשפחת
( Emydidaeראו למעלה) .לכן הרבה מידע רלוונטי לישראל פורסם
לפי שם הסוג .Clemmys
אפיון הסוג המדעי :צבי ביצות בגודל בינוני ,אורך השריון עד 250מ"מ.
בנוסף לתכונות מסוימות בגולגולת ,שריון הגב ושריון הגחון מחוברים
בגשר גרמי רחב .שריון הגב ,לפחות בצעירים ,עם שלושה קרינים .בשריון
תמיד קיימים מגיני .axilar, inguinalבאזור המפשעה יש פתחים של
בלוטות מושק מפותחות .מגן הגחון צפיד ,באחוריו מפרץ משולש .ה"זנב"
ארוך .אצבעות הגפיים הקדמיים (חמישה טפרים) והאחוריים (ארבעה
טפרים) מקושרות בקרומי שחייה [.]585
