Page 89 - MOSAD BIYALIK-zochalim.MOSAD BIYALIK-zochalim.1A

‫‪Pg: 89 - 6-Front 21-06-15‬‬

‫םיבצ ‪:‬הרדס ‪89‬‬

‫שוחים לפחות יום (לרבות לילה) כאחוזי תזזית בקו ישר המרחיקם מן‬ ‫מבנה הקן מושפע מאופי הקרקע והלחות‪ .‬תחילה הנקבה חופרת‬
‫היבשה וממי האפסיים המסוכנים [‪.]578‬‬ ‫בסנפיריה הקדמיים שקערורית גוף ורק אחר כך חופרת בסנפיריה האחוריים‬
‫את הקן עצמו‪ .‬לשכתו עשויה להיות בעלת שטח ‪ 45 × 39‬ס"מ ובעומק‬
‫האבקוע עובר גלגול דרמטי מכסות קרן לכסות גרם‪ .‬בניגוד למבוגר‪,‬‬ ‫‪ 103-61‬ס"מ מתחת לפני החול‪ .‬אחרי ההטלה הסנפירים האחוריים‬
‫גוף האבקוע כולו עטוי בפסיפס של קשקשי קרן קטנים‪ .‬שמונה ימים‬ ‫גורפים חול לתוך הקן‪ ,‬אך המנות הראשונות נזרות בעדינות על הביצים‪.‬‬
‫לאחר הבקיעה מתחילה התנשלות בקטעים עד שכל כסות הקשקשים‬ ‫תוך כדי מילוי הקן החלק האחורי של הגוף מתרומם ויורד‪ :‬בהתרוממו‬
‫תיעלם‪ .‬בגיל ‪ 32‬ימים‪ ,‬ובאורך שריון ‪ 89-85‬מ"מ‪ ,‬בשריון הגב נשארים‬ ‫גורפים הסנפירים חול על הקן‪ ,‬וברדתו הוא מהדק את החול‪ .‬אחרי שהקן‬
‫קשקשים רק באזור העורף‪ .‬בערך בגיל חמישה חודשים‪ ,‬באורך שריון ‪160‬‬ ‫התמלא‪ ,‬הנקבה מפזרת עליו וסביבו חול בזנבה ובסנפיריה האחוריים‪.‬‬
‫מ"מ‪ ,‬מתחילות להתפתח לוחיות גרם ברכסים שלאורך שריון הגב והגחון‪,‬‬ ‫לאחר זמן שוככות התנועות האלה‪ ,‬והסנפירים הקדמיים משליכים חול‬
‫ובהמשך מופיעות לוחיות גרם קטנות יותר ברווחים שבין הרכסים‪ .‬רק‬ ‫אחורה בתנופות חתירה בו־זמניות‪ .‬גם הסנפירים האחוריים משליכים חול‬
‫בגיל כשנתיים‪ ,‬באורך שריון כ־‪ 450‬מ"מ‪ ,‬התהליך מושלם והשריון כולו‬ ‫אחורה‪ .‬בהמשך הנקבה מתקדמת לאיטה‪ .‬באופן כזה הנקבה משאירה‬
‫עטוי בפסיפס של גרמיות דרמליות‪ .‬קשקשי קרן נשארים רק פה ושם‬ ‫מאחוריה אזור חול שטוח עם שקערוריות ותלוליות‪ .‬התקדמותה עשויה‬
‫ב"חלקים הרכים" של הצב‪ .‬גדילתו של הצב הגלדי מהירה מזו של צבי‬ ‫להיות בחצי מעגל או בזיגזג‪ .‬בדרכה חזרה לים היא עשויה לחוג כמה‬
‫הים הקטנים יותר‪ ,‬אך הקצב יורד עם הגיל‪ .‬עד גיל שנה השריון מתארך‬
‫בממוצע (המדידות לאורך הקימור) ב־‪ 349‬מ"מ לשנה‪ .‬בין שנה ושנתיים‪:‬‬ ‫מעגלים‪ .‬התהליך כולו אורך שעה וחצי עד שעתיים‪.‬‬
‫‪ 261‬מ"מ לשנה‪ ,‬בין שנתיים וארבע שנים‪ 175 :‬מ"מ לשנה‪ .‬בין ארבע‬ ‫תטולות הצב הגלדי קטנות במקצת מן המקובל בצבי ים אחרים‪,‬‬
‫ושבע ורבע שנים‪ 86 :‬מ"מ בשנה‪ ,‬ואז השריון באורך ‪ 1.3‬מ' [‪.]578 ,462‬‬ ‫‪ 160-46‬ביצים תקינות בתטולה‪ .‬גודל התטולה הממוצע באוכלוסיות‬
‫האטלנטיות הוא ‪ 90-80‬ביצים אך באוכלוסיות הפסיפיות רק ‪.66-60‬‬
‫שרידות‪ :‬הטריפה של הצב הגלדי ביבשה מתחילה כבר בקן‪ .‬טורפים‬ ‫בדרך כלל התטולה מכילה בצד הביצים התקינות גם ביצים קטנות פגומות‬
‫חשובים הם סרטנים מהסוג ‪ Ocypode‬שטורפים ביצים‪ ,‬עוברים ואבקועים‪.‬‬ ‫בצורה כזו או אחרת‪ ,‬שמספרן יכול להגיע לעשרות אחוזים ממספר הביצים‬
‫בעקבותיהם‪ ,‬מחילות הסרטנים מאפשרות גישה של זבובים טפילים‬ ‫התקינות‪ .‬גודל התטולה שונה מנקבה לנקבה ובמשך עונת הקינון הוא‬
‫שחודרים לרוב הקינים בחופי קינון מסוימים‪ ,‬וכתוצאה עלולים ‪5%‬‬ ‫הולך ופוחת‪ .‬נקבות גדולות יותר מטילות תטולות גדולות יותר וגם רבות‬
‫מהביצים ומהאבקועים להיות נגועים ברימות טפילות‪ .‬כוחים ממינים‬ ‫יותר באותה עונת קינון‪ .‬כנראה שנקבה יכולה להטיל בעונה אחת לכל‬
‫מסוימים שודדים את הקינים באזורי תפוצתם‪ ,‬ולפעמים את רוב הקינים‪.‬‬
‫במקומות רבים טורפים שונים‪ ,‬ובייחוד כלבי בית פראיים‪ ,‬הם בעיה חמורה‬ ‫היותר ‪ 1,000‬ביצים [‪.]578‬‬
‫(למשל חשיפת שליש התטולות בשטח ושוד שלהן)‪ .‬אחרי שהיונקים‬ ‫הביצים התקינות הן כדוריות‪ ,‬בצבע לבן‪ ,‬בקוטר ‪ 65-49‬מ"מ‪ ,‬ובמשקל‬
‫האלה חושפים את התטולה‪ ,‬לפעמים מצטרפים לסעודה עופות מקבוצות‬ ‫‪ 103.6-70‬ג'; בכך הן גדולות מאלה של רוב צבי הים האחרים‪ .‬הביצים‬
‫שונות‪ .‬האבקועים העושים דרכם מן הקן אל הים חשופים במיוחד‬ ‫הפגומות עשויות להיות בקוטר ‪ 40-10‬מ"מ‪ ,‬כדוריות‪ ,‬מוארכות או בצורת‬
‫לטריפה‪ .‬הטורפים שלהם כוללים‪ ,‬לפי המקום‪ ,‬סרטנים ממינים שונים‬ ‫אגס‪ .‬משך האינקובציה ‪ 78-50‬ימים‪ ,‬בתלות בטמפרטורה‪ ,‬לכן בתחום‬
‫של ‪ ;Ocypode‬עופות כגון עורבים‪ ,‬שחפים גדולים ודורסים שונים;‬ ‫הזה המשך ארוך בראשית עונת הקינון וקצר בסופה‪ .‬המדובר במשך הזמן‬
‫עד לעזיבת הקן‪ ,‬כלומר כולל תקופת ההמתנה בין הבקיעה מהביצה ובין‬
‫טורפים שונים‪ ,‬הכוללים גם נמרים בסרי לנקה [‪.]578 ,462‬‬ ‫היציאה מן הקן‪ .‬שלבי ההתפתחות העוברית דומים לאלה של צב הים‬
‫גודלן של הנקבות המקננות כנראה מגן עליהן מטריפה‪ .‬בעבר תועדה‬ ‫החום‪ ,‬עד לשלבים המאוחרים ביותר שבהם מתפתחים ההבדלים‪ .‬העובר‬
‫או שוערה לפעמים טריפה מצד חתוליים גדולים (יגוארים בסורינאם‪,‬‬ ‫מקבל את רוב הסידן הדרוש לו מקליפת הביצה‪ ,‬ורק מיעוט מן החלמון‪.‬‬
‫אורך שריון האבקועים בטווח של ‪ 68-51‬מ"מ והממוצע נע באוכלוסיות‬
‫טיגריסים במלזיה) [‪.]578‬‬
‫גורמי הטריפה של הצב הגלדי בים כמעט בלתי ידועים‪ .‬שרידי צבים‬ ‫שונות בטווח ‪ 65-56‬מ"מ [‪.]578‬‬
‫גלדיים נמצאו בקיבות של קטלנים (‪ ,)Orcinus orca‬לווייתן ממשפחת‬ ‫טמפרטורת האינקובציה קובעת את הזוויג של האבקוע (ראו גם‬
‫הדולפיניים‪ .‬את האבקועים טורפים דיונונים‪ ,‬שחפים ודגי גרם שונים‬ ‫פרק ‪ :)2.6.6‬בטמפרטורה נמוכה נוצרים זכרים; בגבוהה — נקבות‪.‬‬
‫בצפון אמריקה הדרומית‪ ,‬בטמפרטורות עד ‪ 28.75‬מ"צ נוצרים זכרים‪,‬‬
‫ומן הסתם גם כרישים [‪.]578‬‬ ‫ומעל ‪ — 29.75‬נקבות‪ .‬ב־‪ 29.25‬מ"צ נוצרים זכרים ונקבות בשיעורים‬
‫האדם גורם להרבה מהתמותה המוקדמת של צבים גלדיים‪ ,‬במישרין או‬ ‫שווים‪ .‬משערים שקביעת הזוויג מתרחשת בשליש האמצעי של משך‬
‫בעקיפין‪ ,‬גם מעבר לציד הישיר למטרות אכילה שנמשך באזורים טרופיים‬ ‫התפתחות העובר‪ .‬בצב הגלדי קשה לזהות את זוויג האבקוע ולשם‬
‫מסוימים‪ .‬כיום‪ ,‬גורם חשוב לתמותה המוקדמת נובע מכך שהצב הגלדי‬ ‫סטטיסטיקה אמינה רצוי לגדל את האבקועים בשבי במשך שבועות מספר‬
‫ניזון ממדוזות‪ .‬הוא כנראה טועה בזיהוי ואוכל‪ ,‬בתור מדוזות‪ ,‬גם אשפה‬
‫של חומרי פלסטיק‪ ,‬שיכולה לגרום סתימה במערכת העיכול ולמוות מרעב‪.‬‬ ‫[‪.]578‬‬
‫כך‪ ,‬למשל‪ ,‬מתוך ‪ 87‬גופות של צבים גלדיים שנפלטו בחוף האטלנטי‬ ‫שיעור הבקיעה של קינים תקינים נמוך יחסית‪ ,‬כ־‪ 50%‬בממוצע;‬
‫של צרפת‪ )55%( 48 ,‬הכילו פסולת פלסטיק‪ .‬במקרים אחדים אותר זיהום‬ ‫זוהי אחת החידות בביולוגיה של צבי ים [‪ .]1384‬השיעור הולך ועולה‬
‫כימי תעשייתי של מי הים כגורם תמותה‪ .‬בסקרים מסוימים נמצא שרוב‬ ‫עם גודל התטולה עד למרב בתטולות של כ־‪ 55‬ביצים‪ ,‬אבל בתטולות‬
‫הנקבות המקננות סובלות מפצעים שונים או מצלקות‪ ,‬בייחוד בגפיים‪,‬‬ ‫גדולות יותר הוא הולך ופוחת‪ .‬שיעור הבקיעה כנראה גבוה יותר בחופים‬
‫אם כי רוב הפגיעות אינן חמורות (סביר שככל שבעל חיים מאריך ימים‪,‬‬ ‫שבהם טמפרטורת זרמי הים העליונים היא בטווח ‪ 31-26‬מ"צ‪ .‬כושר‬
‫הוא צובר פציעות רבות יותר במשך הזמן)‪ .‬גורם תמותה בלתי זניח‪,‬‬ ‫הניווט של אבקועי הצב הגלדי דומה לזה שבצב הים הירוק‪ .‬האבקועים‬
‫בייחוד בים התיכון‪ ,‬הוא הדיג‪ .‬לפחות במחצית ההיתקלויות המדווחות‬ ‫יודעים למצוא את הים לפי בהירות האופק‪ ,‬ומגיבים לאורות חשמל כמו‬
‫של דייגים בצבים גלדיים‪ ,‬הצבים מתו תוך כדי הסתבכותם בציוד דיג‬ ‫לשמש‪ .‬כושר זה נשמר גם באבקועים ששחרורם עוכב בארבעה ימים‬
‫(רשתות עומדות או נגררות‪ ,‬או מחרוזות קרסים)‪ ,‬בעיקר מוות בטביעה‪.‬‬ ‫לשם הניסוי‪ :‬אבל אחרי ‪ 15‬ימים הכושר הזה אבד‪ .‬הניווט של אבקועי‬
‫בגופות אחדות נמצאו פגיעות חמורות שנגרמו ממדחפי ספינות וכנראה‬ ‫הצב הגלדי מתייחד בזה שמקצת מן האבקועים (פחות מ־‪ )8%‬מפסיקים‬
‫במסלולם הישיר והולכים במעגל — מעגל התמצאות — כפי שעושות‬
‫היו סיבת המוות [‪.]578‬‬ ‫גם אחדות מהנקבות החוזרות מהקינון‪ .‬מעגלי ההתמצאות מרובים יותר‬
‫ידועות שתי התנהגויות של התגוננות‪ .‬החל בגיל שלושה חודשים‬ ‫במזג אוויר קודר וזאת ראיה לתפקודם‪ .‬ברגע שהגיעו למים האבקועים‬
‫בערך‪ ,‬צב גלדי מפריש צואה בתגובה לזה שמרימים אותו‪ .‬בים צב‬