Page 84 - MOSAD BIYALIK-zochalim.MOSAD BIYALIK-zochalim.1A

‫‪Pg: 84 - 6-Front 21-06-15‬‬ ‫‪84‬‬
‫הזוחלים של ארץ ישראל‬

‫תת–מינים‪ :‬מקובל להכיר בשני תת־מינים‪ :‬באוקיינוס האטלנטי (לרבות‬ ‫דמוי לב‪ ,‬קטום מלפנים ומחודד מאחור‪ ,‬ומקורן בבירור‪ .‬לוחות הצד סדורים‬
‫מערב הים התיכון) ‪Eretmochelys imbricata imbricata (Linnaeus,‬‬ ‫בארבעה זוגות ולוחות השוליים ב־‪ 11‬זוגות ולעיתים רחוקות יותר ‪ 12‬זוגות‪,‬‬
‫)‪ ,1766‬והאוכלוסייה האינדו־פסיפית‪ ,‬המופיעה במפרץ אילת‪ ,‬היא‬ ‫ואחריהם זוג לוחות זנב‪ .‬לוחות הצד הקדמיים אינם נוגעים בלוח העורף‬
‫אף שהוא רחב מאוד‪ .‬לוחות השוליים האחוריים מחודדים ויחדיו יוצרים‬
‫)‪.E. i. bissa (Rüppell, 1835‬‬ ‫שינון חזק‪ ,‬שנחלש בפרטים מזדקנים‪ .‬לוחות שריון הגב מרועפים היטב‬
‫יש טוענים שהתת־מינים נבדלים מעט בצורת השריון ושהתת־מין‬ ‫במבוגרים אך לא במזדקנים‪ .‬לוחות שריון הגב עבים מהמקובל במשפחה‬
‫האטלנטי בהיר יותר אך החלוקה לתת־מינים שנויה במחלוקת [‪,196‬‬ ‫אך אלה של שריון הגחון — דקים‪ .‬שריון הגחון גדול יחסית ושטחו מחולק‬
‫לשלושה בזוג קרינים‪ .‬מכל צד‪ ,‬בגשר‪ ,‬ארבעה לוחות תת־שוליים בלי‬
‫‪.]667 ,630‬‬ ‫נקבים‪ .‬יש לוח אינטרגולרי‪ .‬בכל גף בשפתו הקדמית שני טפרים [‪.]667‬‬
‫באבקועים לוחות שריון הגב אינם מרועפים‪ .‬הריעוף מתחיל להתפתח‬
‫אורח חיים‪ :‬בעיקר במים רדודים‪ .‬לעיתים קרובות חופי הקינון מוגנים‬ ‫בערך בהגיעם לאורך שריון של ‪ 50‬מ"מ ומגיע למצב הבוגר בערך ב־‪150‬‬
‫יחסית בנוף‪ ,‬למשל בצומח (כלומר לא חשופים כל כך לתצפית)‪ ,‬לפעמים‬ ‫מ"מ‪ .‬לאבקועים שלושה קריני אורך ברורים‪ ,‬שרק האמצעי מהם נשאר‬
‫על איים קטנים סמוכים לחוף‪ ,‬ומוגנים מצד הים בשוניות סלע או בשוניות‬
‫אלמוגים שהן גם שטחי מרעה‪ .‬היה מקובל לומר על המין הזה שבהשוואה‬ ‫במבוגרים [‪.]667‬‬
‫ליתר צבי הים הוא קבוע־מקום‪ ,‬מבלה את חייו ושוחר את מזונו בסמיכות‬ ‫זהו הצב–ים הצבעוני ביותר‪ .‬שריון הגב חום כהה ירקרק‪ ,‬עם נקודות‬
‫יחסית לחופי הקינון‪ ,‬ואינו נודד‪ .‬אבל יש גם כמה תיעודים של נדידה‬ ‫או קווים בצבעי צהוב‪ ,‬אדום ושחור‪ .‬החלקים הרכים כהים יותר מגבם‬
‫על פני מאות‪ ,‬וגם למעלה מאלף‪ ,‬קילומטרים [‪ .]667‬מחקר חדש בים‬ ‫מאשר מגחונם; במזרח האוקיינוס השקט הם לפעמים שחרחרים‪ .‬מגיני‬
‫הקריבי‪ ,‬שהסתמך על אפיון דנ"א של ‪ 92‬צעירים מאזור מרעה מסוים‪,‬‬ ‫הצד הגבי של הראש וקשקשי הצד הגבי של הגפיים בצבע חום כהה עד‬
‫מצא שהצבים הרועים באזור כזה מקורם באזורי קינון מפוזרים ורחוקים‪.‬‬ ‫שחור עם שוליים צהובים‪ .‬הצד הגחוני צהוב או צהוב־כתום עם תפזורת‬
‫כן מצאו שהצבים המקננים באזור אחד באים מאזורי מרעה שונים‪ ,‬ומדובר‬ ‫כתמים כהים בסנפירים‪ .‬לאבקועים שלושה קרינים בגב ושניים בגחון‬
‫במרחקים של ‪ 2,500-200‬ק"מ‪ .‬בתוך כך נשמרות גם קבוצות מגובשות‬
‫וזאת כנראה הודות לזה שהנדידה אינה אקראית אלא בהיסחפות עם‬ ‫והם לרוב בצבע חדגוני למדי [‪.]667‬‬
‫הגולגולת צרה באופן בולט‪ ,‬עם ארובות עין גדולות ומפרץ עמוק‬
‫זרמי ים שיטתיים [‪.]274‬‬ ‫באזור הפריאטלי‪ .‬הלסתות‪ ,‬עליונה ותחתונה‪ ,‬מחודדות וכמעט יוצרות‬
‫צב הים הקרני הוא פעיל יום‪ ,‬לפי תצפיות בשביה בעיקר בשעות‬
‫צורת ‪.]667[ V‬‬
‫‪.18:30-06:30‬‬
‫טמפרטורת הגוף שלו תואמת את זו של הסביבה‪ .‬בשבע נקבות מקננות‬ ‫דו–פרצופיות זוויגית‪ :‬עד כמה שניתן לשפוט מן הנתונים המעטים על‬
‫נמצא ממוצע של ‪ 29.9‬מ"צ‪ ,‬רק ‪ 2-1‬מ"צ מעל טמפרטורת המים בסמוך‬ ‫גודל הזכרים‪ ,‬שני הזוויגים מגיעים כנראה לגודל דומה‪ .‬לזכרים שריון‬
‫לחוף ההטלה‪ .‬צב הים הקרני שוחה כמו צבי הים האחרים‪ ,‬חותר בסנפירים‬ ‫גחון רך וקעור ו"זנב" ארוך ועבה החורג הרבה אחורה מן השריון‪ ,‬וטפרים‬
‫הקדמיים בעוד האחוריים פועלים רק כהגאים‪ .‬בארבעה פרטים באורכי‬ ‫ארוכים ועבים‪ .‬בנקבות שריון הגחון יותר קשה ופחות קעור‪ ,‬ה"זנב"‬
‫שריון ‪ 534-320‬מ"מ נצפה שבזמן פעילות רעייה (‪ 639-450‬צלילות‬ ‫חורג רק מעט מהשריון‪ ,‬והטפרים קצרים ודקים‪ .‬לוחות שריון הגב עבים‬
‫לפרט) הם צללו לעומק מרבי של ‪ 72-27‬מ'‪ ,‬במתאם עם גודל הצב‪ ,‬אבל‬
‫העומק הממוצע של כל צב היה כעשירית מהמרב שלו‪ .‬כל צלילה נמשכה‬ ‫בנקבה מאשר בזכר [‪.]667‬‬
‫עד כשעה‪ ,‬במתאם מקורב לגודל הצב‪ ,‬אבל המשך הממוצע של ארבעת‬
‫הפרטים היה בטווח של ‪ 14-8.6‬דקות‪ .‬בין הצלילות בילו הצבים על פני‬ ‫תפוצה בעולם‪ :‬מבין כל צבי הים זהו כנראה המין הקשור ביותר לאזור‬
‫המים תקופות של ‪ 34-18‬דקות בממוצע‪ ,‬וגם בכך הצבים הגדולים יותר‬ ‫הטרופי‪ .‬אזורי הקינון העיקריים (ביוצאים מן הכלל מעטים כגון המפרץ‬
‫הם שהאריכו בעמדה זו עד למשך מרבי של שלוש שעות‪ .‬בזמן מנוחה‬ ‫הפרסי) הם בין מעלות רוחב ‪ 25‬צפון ו־‪ 35‬דרום‪ .‬אזורי קינון חשובים‬
‫(‪ 332-263‬צלילות לצב) לא היה משטר הצלילה קשור לגודל הצב‪.‬‬ ‫במיוחד נמצאים בים הקריבי שבו מקננות מדי שנה בשנה כ־‪ 5,000‬נקבות‪.‬‬
‫הצבים צללו לעומק מרבי של ‪ 56-31‬מ'‪ ,‬והעומק הממוצע של כל צב היה‬ ‫אזורי הטלה אחרים עם מעל ‪ 1,000‬נקבות בשנה נמצאים באיי סיישל‪,‬‬
‫בטווח ‪ 9-4‬מ'‪ .‬כל צלילה נמשכה עד כ־‪ 80‬דקות‪ ,‬והמשך הממוצע של‬ ‫מקסיקו‪ ,‬אינדונזיה ואוסטרליה‪ .‬מחוץ לאזור הטרופי פוגשים רק פרטים‬
‫ארבעת הפרטים היה בטווח ‪ 37-30‬דקות‪ .‬בין הצלילות בילו הצבים על‬ ‫בודדים שתעו או נסחפו‪ :‬למשל‪ ,‬בחופים המערביים של אירופה עד לדרום‬
‫פני המים תקופות של ‪ 55-29‬דקות בממוצע‪ .‬הצבים הגדולים יותר הם‬ ‫אירלנד בצפון‪ ,‬ובים התיכון המערבי‪ ,‬מזרחה עד האיים למפדוזה ומלטה‪.‬‬
‫שהאריכו בעמדה זו עד למשך מרבי של שעתיים וחצי‪ .‬לפי מחקר אחר‪,‬‬
‫בזמן פעילות צב הים הקרני עולה לנשום אוויר כל ‪ 10-0.5‬דקות אבל‬ ‫אבל בים התיכון ובחופי אירופה אין קינון‪ ,‬אין רבייה [‪.]667‬‬
‫במצב מנוחה רק כל ‪ 56-10‬ד'‪ .‬כשהצבים מתחת למים יותר מ־‪15-10‬‬
‫דקות‪ ,‬אז בעלייתם לנשום הם שואפים אוויר ‪ 11-5‬פעמים‪ ,‬ברווחי זמן‬ ‫תפוצה בארץ‪ :‬דיווח קודם מהחוף הים התיכוני של ישראל‬
‫בני שניות מספר ואפילו עד שלוש דקות‪ .‬לעומת זאת בעלותם לנשום‬ ‫[‪ ]1556‬היה שגוי‪ .‬אבל בים סוף זהו צב הים השכיח ביותר‬
‫אחרי צלילה קצרה הם מסתפקים לרוב בשאיפה אחת‪ .‬בשעות הלילה‬ ‫והידוע מכל חלקי ים סוף‪ ,‬לרבות מפרצי סואץ ועקבה‪ .‬חובבי‬
‫הצלילה באילת נתקלים בו לפעמים‪ .‬ידוע שיש קינון במקומות‬
‫הרווחים בין עליות לנשימה מתארכים ל־‪ 45-35‬ד' [‪.]667‬‬
‫צבי הים הקרניים הם אומניבורים ואוכלים אצות וצמחי ים אחרים;‬ ‫שונים בים סוף‪ ,‬לרבות דרום סיני [‪.]196‬‬
‫נבוביים‪ ,‬רכיכות‪ ,‬סרטנים ודגים‪ ,‬בין היתר [‪ .]667‬לעיתים קרובות בשרם‬
‫רעיל עד סכנת מוות לאדם שאוכלו‪ .‬משערים שהם אוגרים בגופם רעלים‬ ‫שני פרטים נתפסו ברשתות דייגים במפרץ עקבה‪ ,‬בנואיבה (בחוף סיני)‬
‫מצמחים או מבעלי חיים מסוימים שבמזונם‪ .‬הרעל מכונה ‪chelonitoxin‬‬ ‫בדצמבר ‪ ,1975‬ונשארו בידי הדייגים‪ .‬אחד מהפרטים היה באורך שריון‬
‫ופעולתו כנראה נירוטוקסית אך הרכבו ומקורו אינם ידועים; גם אין תרופה‬ ‫‪ 620‬מ"מ‪ ,‬רוחב ‪ 420‬מ"מ ומשקל ‪ 18.8‬ק"ג והשני באורך שריון ‪ 600‬מ"מ‪,‬‬
‫ידועה‪ .‬בעבר אירעו מקרי הרעלה רבים‪ ,‬עם שיעורים שונים של גרימת‬ ‫רוחב ‪ 450‬מ"מ ומשקל ‪ 25‬ק"ג‪ .‬השריון דמוי הלב והצבע השחום של הצד‬
‫מוות‪ .‬ילדים רגישים יותר ממבוגרים‪ ,‬ודווחו פטירות רבות יחסית של‬ ‫הגבי של הראש והסנפירים נראו תואמים את התת־מין ‪.]255[ E. i. bissa‬‬
‫תינוקות שאמם המיניקה אכלה מבשר הצב‪ ,‬לפעמים בלי שום השפעה‬ ‫באוסף האוניברסיטה העברית בירושלים יש פרט יבש (‪HUJ-R‬‬
‫שלילית עליה‪ .‬התופעה של צבים רעילים נדירה במזרח האוקיינוס השקט‬ ‫‪ ,)16198‬נקבה באורך שריון בערך ‪ 35‬ס"מ‪ .‬את הפרט הזה החרימה רשות‬
‫הטבע והגנים במעבר טאבה מתיירים‪ ,‬שלדבריהם רכשו אותו כמזכרת‬
‫באלכסנדריה (אך מקורו לא אומת)‪ .‬באוסף אוניברסיטת תל אביב יש‬

‫פרט ממפרץ סואץ (ראס שרתיב)‪.‬‬