Page 83 - MOSAD BIYALIK-zochalim.MOSAD BIYALIK-zochalim.1A
P. 83

‫‪Pg: 83 - 6-Back 21-06-15‬‬

‫םיבצ ‪:‬הרדס ‪83‬‬

‫הגחון בהיר אבל בתת־המין הפסיפי הוא כהה בהתחלה ומבהיר רק בהמשך‬          ‫ובטווח זה הרווח הוא קצר לאחר הזדווגות שנמשכה מעל ‪ 100‬דקות‪,‬‬
‫הגדילה‪ .‬בזמן הבקיעה יש בגפיים הקדמיים שני טפרים ובאחוריים טופר‬                                             ‫וארוך לאחר הזדווגות קצרה יותר‪.‬‬
‫או שניים‪ .‬בהמשך הגדילה נשאר בכל גף טופר יחיד‪ .‬הצעירים גדלים‬
‫לאט יותר מצעירי צבי ים אחרים‪ ,‬והקצב שונה באוכלוסיות שונות‪ .‬בשבי‬        ‫בשנה שבה הנקבה אכן נודדת אל חוף ההטלה ומטילה‪ ,‬היא מטילה‬
‫אפשר להאיץ את הגדילה בעזרת מזון עתיר חלבון‪ :‬כך אבקועים באורך‬           ‫בדרך כלל ‪ 6-2‬תטולות ולפעמים אפילו יותר‪ ,‬בהפסקות של ‪ 17-9‬ימים‪.‬‬
‫שריון ממוצע של ‪ 55.9‬מ"מ ובמשקל ‪ 25.8‬ג' הגיעו בתוך ‪ 15‬חודשים‬            ‫רוב הנקבות נאמנות למקום ההטלה וחוזרות לאותו קטע חוף במשך כל‬
‫לאורך של ‪ )282-178( 239.5‬מ"מ ולמשקל ‪ 2,162.5‬גרם (‪2,950-1,100‬‬           ‫חייהן‪ .‬מספר הביצים בכל תטולה עשוי לעלות על ‪ .100‬בחוף הטלה‬
‫ג')‪ .‬בשני הזוויגים הושגה בגרות מינית בשבי בגיל ‪ 13-6‬שנים‪ ,‬אבל‬          ‫נתון‪ ,‬מספר הנקבות המטילות משתנה מאוד משנה לשנה‪ ,‬ואיתו מספר‬
‫בטבע נדרש זמן רב יותר‪ :‬באוכלוסייה האטלנטית דווחה התבגרות בגיל‬          ‫הקינים ומספר האבקועים‪ .‬מעניין שהשינויים האלה נוטים להתרחש‬
                                                                       ‫במקביל בחופים נפרדים באותו האזור (למשל בים התיכון) ויש משערים‬
                              ‫‪ ,24-19‬ובמחקר אחר בגיל ‪.]668[ 33-27‬‬      ‫שהדבר עשוי לנבוע מתנודות באספקת המזון‪ .‬למשל הן בצפון קפריסין‬
‫את הזוויג של הפרט קובעת טמפרטורת האינקובציה שבה התפתח‬                  ‫הן בישראל‪ ,‬בשנים ‪ 1994‬ו־‪ 1998‬היו הטלות רבות במיוחד ואילו בשנים‬

         ‫(ראו בפרק ‪ 26 :)2.6.6‬מ"צ לזכר‪ ,‬ו־‪ 33-29‬מ"צ לנקבה [‪.]900‬‬                                ‫‪ 1967-1966‬היה שפל במספר ההטלות [‪.]668‬‬
                                                                       ‫מועד הטלת הביצים שונה באזורים שונים‪ ,‬בצפון קפריסין מתחילת‬
‫‪Genus Eretmochelys‬‬      ‫סוג‪ :‬צב–ים קרני ‬                               ‫יוני עד סוף אוגוסט‪ .‬ההטלה לרוב בלילה‪ ,‬רק לפעמים ביום‪ .‬הנקבה עולה‬
‫‪Fitzinger, 1843‬‬                                                        ‫לחוף מעל אזור הגאות‪ ,‬ומעניין שבמין הזה היא מתקדמת על היבשה‬
                                                                       ‫בהנפה בו־זמנית של הגפיים השמאלי והימני (הקדמיים או האחוריים)‬
‫אפיון הסוג המדעי‪ :‬צבי ים בגודל קטן עד בינוני‪ .‬הגודל המרבי של‬           ‫בניגוד לצבי הים האחרים שזוחלים ב"הצלבת" הגפיים‪ .‬קצב ההתקדמות‬
‫נקבות מטילות שונה מאוד בין אזורי הטלה שונים‪ ,‬לרוב בטווח ‪90-60‬‬          ‫מגיע ל־‪ 1.8‬מ' לדקה‪ .‬מזמן לזמן הנקבה עוצרת ובוחנת את החול‪ ,‬אולי‬
‫ס"מ‪ .‬הקטנות ביותר הן בסודן (אורך שריון ‪ 53‬ס"מ) והגדולות ביותר‬          ‫את לחותו [‪ .]668‬גיחות עקרות — יציאות ליבשה שמסיבה זו או אחרת‪,‬‬
‫ביוקטן‪ ,‬מקסיקו‪ ,‬עד ‪ 114‬ס"מ‪ .‬הנתונים המעטים על זכרים הם בטווח‬           ‫כגון הפרעה כלשהי‪ ,‬מסתיימות בשלב זה או אחר בלי קינון — הן תופעה‬
‫‪ 85-71‬ס"מ‪ .‬הראש צר־מוארך יחסית והחרטום צר‪ .‬בלסת העליונה‬                ‫שכיחה‪ .‬למשל בחוף הטלה מסוים בצפון קפריסין‪ ,‬בחודשים יוני‪-‬יולי‬
‫השפה החותכת חלקה‪ ,‬ובקצה מחודדת וקצת מאונקלת כמקור‪ .‬מגיני‬               ‫בשנת ‪ 1996‬הוטלו ‪ 5-1‬תטולות בכל תקופה של עשרה ימים; אבל באותן‬
‫הראש כוללים שני זוגות מגיני קדמת־מצח‪ .‬שריון גב המבוגרים מקורן‬          ‫תקופות עלה בהדרגה מספר הגיחות העקרות משלוש בראשית העונה‬
‫בבירור‪ .‬לוחות הצד סדורים בארבעה זוגות ולוחות השוליים ב־‪12-11‬‬
‫זוגות‪ .‬לוחות הצד הקדמיים אינם נוגעים בלוח העורף‪ .‬לוחות השוליים‬                   ‫ל־‪ 31‬באמצעה‪ ,‬וירד שוב בהדרגה לאחת בסוף העונה [‪.]824‬‬
‫האחוריים מחודדים ויחדיו יוצרים שינון חזק שנחלש בפרטים מזדקנים‪.‬‬         ‫בהיעדר הפרעה ובמקום שנראה מתאים הנקבה גורפת קצת חול‬
‫לוחות שריון הגב מרועפים במבוגרים אך לא במזדקנים‪ .‬בשריון הגחון מכל‬      ‫הצידה בסנפיריה הקדמיים‪ .‬אם אין הפרעה כאמור היא חופרת בסנפיריה‬
‫צד‪ ,‬בגשר‪ ,‬ארבעה לוחות תת־שוליים בלי נקבים‪ .‬יש לוח אינטרגולרי‪ .‬בכל‬      ‫הקדמיים‪ ,‬ותוך כדי הסתובבות‪ ,‬שקע גוף שטוח שקוטרו עד שלושה מטר‬
‫גף בשפתו הקדמית שני טפרים‪ .‬זהו צב הים הצבעוני ביותר‪ .‬שריון הגב‬         ‫ועומקו רב יחסית‪ ,‬עד ‪ 60‬ס"מ‪ .‬בתחתיתו היא חופרת בתנועות זהירות של‬
‫חום כהה ירקרק‪ ,‬עם נקודות או קווים בצבעי צהוב‪ ,‬אדום ושחור‪ .‬שריון‬        ‫סנפיריה האחוריים את גומת ההטלה דמוית הבקבוק‪ .‬הנקבה משחררת‬
‫הגחון צהבהב‪ .‬לאבקועים שלושה קרינים גביים ושניים גחוניים [‪.]667‬‬         ‫את הביצים בקבוצות קטנות‪ ,‬שהרווחים ביניהן מתארכים בהדרגה‪ .‬משך‬
                                                                       ‫הטלת התטולה עד כ־‪ 20‬ד'‪ .‬בסנפיריה האחוריים הנקבה גורפת חול לתוך‬
                                                ‫מינים‪ :‬בסוג מין יחיד‪.‬‬  ‫הגומה‪ ,‬מהדקת אותו‪ ,‬ומוסיפה עליו עד ליצירת תלולית קטנה בשקע‬
                                                                       ‫גוף‪ ,‬במשך עד ‪ 18‬ד'‪ .‬אחר כך היא ממלאה את שקע הגוף בגריפת חול‬
                                                    ‫תפוצה‪ :‬ראו במין‪.‬‬   ‫מעבריו‪ ,‬במשך עד ‪ 50‬ד'‪ ,‬כך שהיא מסווה את מיקום הקן על ידי פיזור‬

                                                 ‫בארץ‪ :‬במפרץ אילת‪.‬‬                                                   ‫החול‪ ,‬וחוזרת לים [‪.]668‬‬

‫‪Eretmochelys imbricata‬‬  ‫צב–ים קרנ י‬                                    ‫מספר הביצים בתטולה עד כ־‪( 200‬למשל בצפון קפריסין) אך‬
‫)‪(Linnaeus, 1766‬‬                                                       ‫תלוי מאוד בגודל הנקבה‪ .‬למשל נקבות באורך שריון ממוצע של‬
                               ‫איור ‪93‬‬                                 ‫‪ 81.3‬ס"מ הטילו תטולות בנות ‪ 81‬ביצים (בממוצע; באיי גלאפגוס)‬
                                                                       ‫ואילו נקבות באורך ‪ 102.4‬ס"מ הטילו תטולות של ‪ 110‬ביצים‬
‫תיאור‪ :‬צב–ים בגודל קטן עד בינוני שמגיני שריונו מרועפים‪.‬‬                ‫(באי ֶהרון שבאוסטרליה)‪ .‬הביצה רכת קליפה‪ ,‬כדורית וגדולה‬
‫הגודל המרבי של נקבות מטילות שונה מאוד בין אוכלוסיות‬                    ‫בהשוואה לאלה של המינים הקרובים‪ ,‬קוטרה כ־‪ 50-45‬מ"מ‪.‬‬
‫הטלה שונות‪ ,‬וגדול באוקיינוס האטלנטי מאשר בשקט ובהודי‪.‬‬
                                                                       ‫תוך כדי האינקובציה מתחממת תכולת הקן מן המטבוליזם של‬
‫לדוגמה‪ ,‬אורך השריון הממוצע‪ ,‬בסרט מדידה לאורך קימור הגב (שיטה‬           ‫העוברים‪ .‬בעיקר אלה שבמרכז מתחממים יותר ולכן בוקעים ראשונים‬
‫המראה בערך ‪ 30%-20%‬יותר מהמידה הישרה)‪ ,‬בברזיל ‪ 974‬מ"מ (מ־‪34‬‬            ‫מקליפת הביצה‪ ,‬אבל הם ממתינים לאחיהם ופורצים יחד מהקן [‪.]668‬‬
‫פרטים)‪ ,‬במזרח מקסיקו ‪ 933‬מ"מ (‪ 15‬פרטים)‪ ,‬ובקוסטה ריקה ‪ 888‬מ"מ‬          ‫הצעירים בוקעים בתלות בטמפרטורה אחרי כחודשיים (חודש וחצי עד‬
‫(‪ 80‬פרטים); אבל באוסטרליה ‪ 817‬מ"מ (‪ 360‬פרטים)‪ ,‬בצפון בורנאו ‪760‬‬        ‫שלושה חודשים)‪ .‬בטווח הטמפרטורות ‪ 33-28‬מ"צ הבקיעה מתרחשת אחרי‬
‫מ"מ (‪ 431‬פרטים) ובמפרץ הפרסי ‪ 712‬מ"מ (‪ 240‬פרטים)‪ .‬אומנם לא ידוע‬        ‫‪ )90-30( 60-45‬ימים בהתאמה [‪ .]900‬מחקרים שונים הראו שהאבקועים‪,‬‬
 ‫באיזו מידה ההבדלים האלה נובעים אולי מהבדלים בלחץ הדיג [‪.]667‬‬          ‫שבוקעים בלילה כנראה בשל סכנת טריפה‪ ,‬מוצאים את דרכם לים‬
                                                                       ‫בעזרת כמה אותות סביבתיים ובראשם היות המים בהירים יחסית הודות‬
‫הראש צר־מוארך יחסית ובייחוד החרטום צר‪ .‬בלסתות השפה‬                     ‫להשתקפות הירח והכוכבים‪ .‬מחקרים אחרים הראו שהבוגרים יכולים‬
‫החותכת חלקה‪ ,‬בלתי משוננת וקצה הלסת העליונה מחודד‬
‫וקצת מאונקל כמקור‪ ,‬ומכאן השם האנגלי ‪.hawksbill turtle‬‬                                ‫להיעזר בשדה המגנטי של כדור הארץ לשם ניווט [‪.]668‬‬
                                                                       ‫אורך שריון האבקועים הוא ‪ 59-35‬מ"מ ולרוב ‪ 53-49‬מ"מ‪ .‬משקלם‬
‫המגינים על הראש כוללים שני זוגות מגיני קדמת־מצח; מגן המצח קטן‬          ‫‪ 35-17.7‬ולרוב ‪ 30-22‬ג'‪ .‬לשריון האבקועים קרין שדרתי עדין‪ .‬צבע‬
‫יחסית ומגיני העל־עין גדולים במיוחד‪ .‬הצוואר ארוך ובעל כושר תנועה‬        ‫השריון חום או זית‪ ,‬לפעמים נקוד‪ .‬באבקועי התת־מין האטלנטי שריון‬
‫רב מביתר בני המשפחה (בני זמננו)‪ .‬שריון גב המבוגרים סגלגל־מוארך או‬
   78   79   80   81   82   83   84   85   86   87   88