Page 80 - MOSAD BIYALIK-zochalim.MOSAD BIYALIK-zochalim.1A

‫‪Pg: 80 - 5-Front 21-06-15‬‬ ‫‪80‬‬
‫הזוחלים של ארץ ישראל‬

‫שרוב השריון מכוסה‪ ,‬ואז עוברת לשחייה‪ .‬רוב הצבות מתרחקות מהחוף‬ ‫הדגים המושלכת מסירות דיג‪ .‬לפעמים נאכלים גם ספוגים‪ ,‬שושנות ים‬
‫בזווית ישרה‪ .‬במרחק כחמישה מטרים אחדות מהן מרימות את ראשן‬ ‫ומדוזות‪ .‬נמצאו בקיבות גם עשבי ים ואצות אך לפחות בחלק מהמקרים‬
‫אלה נבלעו כנראה אגב אכילת טרף חי‪ .‬מזון הצעירים נחקר הרבה פחות‪.‬‬
‫מהמים כמעט בניצב [‪.]666‬‬ ‫בקיבות כל הגילים מוצאים גופים זרים בלתי מתעכלים כגון חתיכות עץ‬
‫התופעה של גיחות עקרות‪ ,‬יציאות ליבשה שמסיבה זו או אחרת‬
‫מסתיימות בשלב זה או אחר בלי קינון‪ ,‬היא שכיחה‪ .‬למשל בחוף הטלה‬ ‫וחומרי פלסטיק שמן הסתם נאכלו בטעות בתור טרף [‪.]666‬‬
‫מסוים בצפון קפריסין‪ ,‬בשנת ‪ ,1996‬בחודשי יוני‪-‬יולי‪ ,‬בכל תקופה של‬
‫עשרה ימים הוטלו תטולה או שתיים; אבל באותן תקופות מספר הגיחות‬ ‫רבייה‪ :‬הרבייה עונתית להוציא בכמה אוכלוסיות טרופיות‪ .‬בים התיכון‬
‫העקרות עלה בהדרגה מארבע בראשית העונה לתשע באמצעה‪ ,‬וירד שוב‬ ‫עונת ההטלה מאמצע מאי עד תחילת ספטמבר‪ ,‬אך בעיקר מתחילת יוני‬
‫עד תחילת אוגוסט [‪( ]666‬בארץ‪ :‬ביוני [‪ .)]60‬נקבה אינה מטילה כל שנה‬
‫בהדרגה לשלוש בסוף העונה [‪.]824‬‬ ‫ובין שתי שנים שבהן היא מטילה יכולות לחצוץ בין שנה עד ‪ 15‬שנות‬
‫מספר הביצים בתטולה שונה בין מקומות שונים ובשנים שונות‪.‬‬ ‫הפוגה‪ ,‬אך לרוב שנתיים‒שלוש‪ .‬בניגוד לנקבות‪ ,‬הזכרים כנראה משתתפים‬
‫בים התיכון נרשמו ממוצעים מקומיים בטווח ‪ ,130-65‬ומרב של כ־‪,200‬‬ ‫ברבייה כל שנה‪ .‬בשנה של רבייה הנקבה מטילה עד ‪ 7-6‬פעמים בעונה‪,‬‬
‫ובישראל עד כ־‪ .150‬נטען שהתטולות בים התיכון קטנות יותר מאשר‬ ‫אך הממוצעים במקומות שונים הם ‪ 3.4-1.1‬תטולות בעונה‪ .‬בים התיכון‬
‫באוקיינוסים‪ ,‬כנראה בהקשר לגודל הקטן יותר של הצבים‪ .‬הביצים לבנות‪,‬‬ ‫משך ההפוגה בין שתי הטלות עוקבות הוא ‪ 34-10‬ולרוב ‪ 20-12‬ימים‪.‬‬
‫רכות קליפה‪ ,‬וכדוריות או כמעט כדוריות‪ .‬בים התיכון קוטרן ‪ 45-27‬מ"מ‬ ‫הנקבות נאמנות למקומות מסוימים והמרחק בין קינים של נקבה אחת‪,‬‬
‫(‪ 38.6-15.9‬ג') ולרוב ‪ 42.1-34.5‬מ"מ (‪ 32.4-26.9‬ג')‪ .‬המסה של הביצה‬ ‫בתוך אותה השנה ובשנים שונות‪ ,‬נופל מחמישה ק"מ‪ .‬בים התיכון נדיר‬
‫מתחלקת בממוצע ל־‪ 5.8%‬קליפה‪ 55% ,‬חלמון ו־‪ 39.2%‬חלבון‪ .‬קליפת‬ ‫שנקבה מחליפה מקום הטלה ואז כמעט תמיד המרחק בין המקומות קטן‬
‫הביצה מכילה גבישי ארגונט (פחמת סידן) ומצופה בשכבה אורגנית‬ ‫מ־‪ 100‬ק"מ‪ .‬הנקבות מעדיפות חופים חוליים פתוחים שבעורפם דיונות‪,‬‬
‫שמתפרקת בזמן האינקובציה‪ .‬שיעור הפוריות הממוצע בקרב התטולות‬
‫והעולים מן הים במדרון שטוח [‪.]666‬‬
‫הוא ‪.]666[ 100%-80%‬‬ ‫על סמך תצפיות ב־‪ 16-5‬נקבות בשלבים שונים של הקינון‪ ,‬התהליך‬
‫משך האינקובציה דומה מאוד באזורים שונים של התפוצה הרחבה‪.‬‬ ‫מתחיל בזה שלקראת העלייה ליבשה הנקבה נחה זמן מה במים הרדודים‬
‫הטמפרטורה המרבית שבה אפשרית אינקובציה מוצלחת נמצאה‬ ‫וצופה על החוף‪ .‬למראה הפרעה היא נסוגה למים עמוקים‪ .‬אם הכול כשורה‬
‫באוסטרליה בכ־‪ 33‬מ"צ ובאמריקה הצפונית כ־‪ 34‬מ"צ‪ .‬בטמפרטורות‬ ‫היא מטפסת על החוף (במשך ‪ 13.5-2‬דקות) בראש מורכן כך שלעיתים‬
‫אלה האינקובציה נמשכת רק כ־‪ 45‬ימים ויש שיעור מוגבר של אבקועים‬ ‫קרובות הלסת התחתונה משאירה עקבה בחול‪ .‬בהפסקות הקצרות היא‬
‫אנומליים‪ .‬בטווח הטמפרטורות ‪ 32-26‬מ"צ כל עלייה או ירידה של‬ ‫מרימה את ראשה ובוחנת את הסביבה‪ .‬היא מתקדמת בעיקר תוך כדי‬
‫הטמפרטורה במעלה אחת מקצרת או מאריכה את האינקובציה בכשבוע‪.‬‬ ‫הצלבת הגפיים (שחיית כלב‪ ,‬ראו למעלה) אך לפעמים מתרוממת על‬
‫באוכלוסיות הים התיכון נמצאו משכי אינקובציה בטווח ‪ 84-42‬ימים‬ ‫ארבעת הגפיים יחדיו ונוחתת קדימה‪ .‬הרבה גיחות ליבשה מופסקות בשלב‬
‫(הממוצעים ‪ 62-47‬ימים) ובקפריסין נמצא המשך הקצר‪ 49-47 ,‬ימים‪.‬‬ ‫זה והנקבה חוזרת לים‪ ,‬ולעיתים מותירה עקבות בחצי מעגל‪ .‬לעיתים‬
‫השונות הזאת היא כנראה תוצאת מזג האוויר‪ .‬בתורכיה ובקפריסין נמצא‬ ‫הנקבות משוטטות כך מרחק ניכר לפני החלטה לסגת (כאמור) או לקנן‪.‬‬
‫שהטמפרטורה הממוצעת בתוך עומק הקן היא ‪ 31.7-28.1‬מ"צ אך למעשה‬ ‫כשנקבה מוצאת מקום מתאים היא נחה דקה לפחות‪ ,‬לרוב כשראשה‬
‫עלתה במשך האינקובציה‪ ,‬מ־‪ 24.5‬ל־‪ 34.1‬מ"צ‪ .‬בתוך הקן חלקו העליון‬ ‫אל פנים היבשה‪ ,‬ואז חופרת שקע גוף במשך ‪ 10-2‬דקות‪ ,‬בגריפת חול‬
‫היה חם מהתחתון ב־‪ 1.4-0.3‬מ"צ‪ .‬לעומת זאת הבדלי יום־לילה התבטאו‬ ‫החוצה בארבע גפיה לסירוגין‪ .‬הראש והגפיים הקדמיים נשארים בכך לרוב‬
‫בקן רק בכ־‪ 1.5‬מ"צ‪ .‬החל מאמצע זמן האינקובציה שיעור החמצן בקן‬ ‫מחוץ־מעל השקע ופסגת שריון הגב חורגת מעליו‪ .‬השקע עמוק יותר‬
‫הולך ופוחת‪ ,‬ושיעור הפחמן הדו־חמצני עולה עד לרמות המזערית‬ ‫באחוריו ‒ שיפוע הקרקעית עד ‪ 10‬מעלות‪ .‬הנקבה ממשיכה וחופרת גומת‬
‫והמרבית‪ ,‬בהתאמה‪ ,‬בעת הבקיעה; כל זה מתפרש כנובע מהפעילות‬ ‫הטלה ברגליה האחוריות במשך ‪ 29-3‬דקות‪ .‬כדי לייעל את החפירה קדמת‬
‫גוף הנקבה מתרוממת מעט על הגפיים הקדמיים המוצמדים מטה‪ ,‬וכך‬
‫המטבולית של העוברים [‪.]666‬‬ ‫אחורי הגוף מוטים למטה‪ .‬גומת ההטלה דמוית אגס‪ ,‬צווארה בקוטר ‪21-16‬‬
‫בתהליך הבקיעה נעזרים האבקועים בשן הביצה לקריעת קרומי העובר‬ ‫ס"מ ולשכתה בקוטר ‪ 26-23‬ס"מ‪ .‬עומק הגומה עד כ־‪ 60‬ס"מ והביצים‬
‫וקליפת הביצה‪ .‬עם בקיעתם נוצר בקן חלל פנוי‪ ,‬כי נפח הביצים עלה‬ ‫העליונות תהיינה לרוב בעומק כ־‪ 35‬ס"מ מתחת לפני החול‪ .‬כ־‪20-15‬‬
‫על נפח האבקועים ושאריות הקליפה‪ .‬תנועות האבקועים רומסות את‬ ‫שניות לאחר השלמת הגומה מתחילה ההטלה שנמשכת ‪ 19-6‬דקות‪ .‬עד‬
‫שאריות הביצים והחול התחוח כלפי מטה כך שהחלל מתרומם בהדרגה‬ ‫רגע זה הצבה ערנית וזהירה וכל הפרעה תגרום לה לסגת ולברוח לים‪.‬‬
‫בלי שהקן מתמוטט‪ ,‬עד שעם התייבשות החול הוא מתמוטט והאבקועים‬ ‫אך משהתחילה ההטלה הנקבה אינה מופרעת בקלות‪ ,‬ואפשר להתקרב‬
‫בוקעים החוצה‪ .‬נטען שהתקופה בין בקיעה מהביצה עד בקיעה מהקן‬ ‫בזהירות ולצפות‪ .‬הביצים נפלטות יחידות או בקבוצות של ‪ ,4-2‬בהפסקות‬
‫יכולה להתארך עד שבועיים כשהחול יבש ומקשה על תמרון האבקועים‬ ‫עד עשר שניות‪ .‬בסיום ההטלה הנקבה משמיעה כעין רטינה רכה‪ .‬לאחר‬
‫בתוך הקן כלפי מעלה‪ .‬הבקיעה מן הקן קורית כמעט תמיד בשעות הערב‬ ‫מנוחה של עד כשלוש דקות היא ממלאה את לשכת ההטלה (‪ 16-5‬ד')‪:‬‬
‫או הלילה‪ .‬את שעת הבקיעה מכוונת טמפרטורת שכבת החול העליונה‪.‬‬ ‫כל גף אחורי גורף בזהירות חול פנימה כמה גריפות‪ ,‬לפני שיחליף אותו‬
‫אם החול חם‪ ,‬האבקועים ממתינים להתקררותו היחסית‪ ,‬דבר הקורה כרגיל‬ ‫הגף הנגדי‪ .‬התהליך מכסה את הביצים אך ביניהן נשארים חללי אוויר‪.‬‬
‫בלילה אך עשוי לקרות גם ביום‪ .‬הבקיעה של אבקועי קן אחד עשויה‬ ‫אחרי שמולאה גומת ההטלה הנקבה מתחילה למלא את שקע הגוף‬
‫להתפרש על פני ‪ 7-2‬ימים‪ .‬מידת ההצלחה של תטולה מותנית בגורמים‬ ‫(‪ 19-2‬ד')‪ .‬הגפיים הקדמיים גורפים חול אחורה‪ ,‬והאחוריים מפזרים אותו‬
‫רבים‪ .‬לרוב חלק מן האבקועים מתים אחרי שבקעו מהביצה בלי לבקוע‬ ‫כדרוש‪ ,‬בהתחלה שניהם בו בזמן ואחר כך לרוב בעבודה לסירוגין‪ .‬תוך‬
‫מהקן‪ .‬אלה נוטים להיות קטנים מאחיהם שבוקעים מן הקן [‪ .]666‬מחקר‬ ‫כדי כך הצבה מתקדמת לאיטה כך שלבסוף עקבות הגריפה של הגפיים‬
‫ב־‪ 66‬קינים בחוף הדרומי של אנטוליה מצא שבטבע לפעמים רק ‪55%‬‬ ‫הקדמיים נמשכים כמה וכמה מטרים‪ ,‬אולי כהסוואה למקום ההטלה‬
‫מהביצים בוקעות וביתרן העוברים מתים בשלבים שונים של התפתחותם‪.‬‬ ‫המדויק‪ .‬לאחר מנוחה בראש מורכן הנקבה‪ ,‬כמו לפתע‪ ,‬צועדת חזרה‬
‫התקבל הרושם שכנראה אחד הגורמים החשובים לתמותת עוברים הוא‬ ‫לים (‪ 12-2‬ד')‪ ,‬לפעמים עם הפסקות מנוחה קצרות (‪ 30-10‬שניות) אבל‬
‫בזריזות רבה יותר מאשר בעלייה לחוף‪ .‬הצבה צועדת לתוך המים עד‬
‫עודף לחות בחול‪ ,‬המופיעה בעיקר בחופים השטוחים יותר [‪.]1122‬‬
‫בים התיכון אורך השריון של האבקועים הוא בטווח ‪ 49.3-24.9‬מ"מ‬
‫ולרוב ‪ 41.5-39.1‬מ"מ (מתוך ‪ 2,928‬פרטים) משקלם ‪ 21.5-9.4‬ג' ולרוב‬