Page 79 - MOSAD BIYALIK-zochalim.MOSAD BIYALIK-zochalim.1A
P. 79

‫‪Pg: 79 - 5-Back 21-06-15‬‬

‫םיבצ ‪:‬הרדס ‪79‬‬

‫הבוגרים קרובים יחסית לחוף‪ :‬בים האדריאטי‪ ,‬במערב מפרץ סידרה‪,‬‬                     ‫תיאור‪ :‬רוב נתוני אורך השריון נובעים מנקבות מטילות‪ ,‬שכנראה מגיעות‬
‫סמוך ללוב‪ ,‬מצרים וסיני‪ ,‬וכן בצפון הלבנט‪ .‬חופי הטלה עיקריים ידועים‬              ‫לגודל מרבי שונה באוכלוסיות שונות‪ .‬למשל באוקיינוס האטלנטי‪ ,‬בחוף‬
‫ממערב יוון בצפון ותוניסיה בדרום‪ ,‬ומזרחה בייחוד בדרום יוון ואנטוליה‪,‬‬            ‫דרום אפריקה מקרב ‪ 1,182‬נקבות המרב היה ‪ 985‬מ"מ‪ ,‬באוסטרליה מתוך‬
‫בכרתים וקפריסין וגם בלבנט ‒ סוריה‪ ,‬לבנון‪ ,‬ישראל וסיני‪ ,‬אך לא בחוף‬              ‫‪ 2,207‬נקבות ‪ 1,069‬מ"מ‪ ,‬בפלורידה מ־‪ 661‬נקבות המרב היה ‪ 1,092‬מ"מ‪,‬‬
                                                                               ‫ובחוף גאורגיה מתוך ‪ 110‬נקבות בלבד‪ 1,149 ,‬מ"מ‪ .‬בים התיכון נקבות צב‬
                                        ‫מצרים האפריקנית [‪.]666 ,359‬‬            ‫הים החום בדרך כלל קטנות יותר‪ ,‬עד ‪ 950‬מ"מ‪ ,‬וזה מתבטא גם במשקל —‬
                                                                               ‫בפלורידה עד ‪ 181‬ק"ג‪ ,‬בדרום תורכיה עד ‪ 80‬ק"ג [‪ .]666‬אבל ממצרים‬
‫תפוצה בארץ‪ :‬בים התיכון זהו צב הים השכיח ביותר בחופנו‪ ,‬ובמפרץ‬                   ‫דווח על מרב של ‪ 1,240‬מ"מ [‪ .]169‬דיווחים על צבי ים חומים ענקיים‬
‫אילת הוא נדיר יחסית‪ .‬באילת נתפס וצולם פרט ב־‪ .]255[ 1953‬מטילים‬                 ‫באורך ‪ 2‬מטר ייתכן שמקורם בזיהוי שגוי של צב גלדי (ראו שם)‪ .‬הראש‬
‫ביצים רק בחוף הים התיכוני של הארץ אך לכל אורכו‪ .‬מאז שנות‬                       ‫מגושם והצוואר קצר ועבה שאינו מתכנס כהלכה‪ .‬שפת הלסת חלקה‪ .‬על‬
‫השלושים של המאה ה־‪ 20‬האוכלוסייה המקומית‪ ,‬שהייתה גדולה‪,‬‬                         ‫הראש שני זוגות של מגיני קדמת־מצח שביניהם יש לפעמים מגן מרכזי‬
‫צומצמה עד כמעט אובדן בשל דיג נרחב ובשל כרייה של חול החוף‬                       ‫קטן‪ .‬מגן המצח מחומש בקירוב‪ ,‬דומה בגודלו למגיני קדמת המצח‪ .‬מגן‬
‫לצורכי בנייה בהיקף עצום שהביא להיעלמותו של צב הים החום בחלק‬                    ‫הפרונטופריטל גדול ובערך מרובע‪ .‬שריון הגב צורתו במידה מסוימת‬
‫מהחופים‪ .‬אחר כך הצטמצם הדייג עקב ירידת הכדאיות וחקיקה וב־‪1970‬‬                  ‫צורת ביצה‪ ,‬כמעט ּכַד מלפנים וכמעט חד מאחור‪ .‬רוחבו ‪86%-76%‬‬
‫הופסק לחלוטין המסחר בצב הים החום [‪ .]1325 ,666‬סקר שיטתי של‬                     ‫מאורכו‪ .‬אזור העורף משוטח או קעור קמעה‪ .‬בדרך כלל יש לוח עורף‬
‫הקינון לכל אורך חופי ישראל נעשה מאז ‪ ,1994‬אז נספרו ‪ 31‬קינים‪.‬‬                   ‫שרוחבו עולה על אורכו‪ ,‬חמישה לוחות שדרה‪ ,‬חמישה זוגות לוחות צד‬
‫מאז חלה עלייה הדרגתית בלתי סדירה עד שבשנים ‪ 2009-2006‬נמצאו‬                     ‫שהקדמי קטן מיתרם‪ 12 ,‬זוגות לוחות שוליים וזוג לוחות זנב‪ .‬הזוג הקדמי‬
‫כ־‪ 200-100‬קינים בשנה‪ .‬רשות הטבע הנהיגה הדגרה מבוקרת של הביצים‬                  ‫של לוחות צד נוגע בלוח העורף‪ .‬במקרים חריגים יש רק ארבעה זוגות‬
‫ובשנים אלה שחררה לטבע בין ‪ 9,200-5,500‬אבקועים בשנה [‪ .]77‬לפי הדוח‬              ‫לוחות צד‪ ,‬ואז אין הזוג הראשון נוגע בלוח העורף‪ .‬לוחות שריון הגב דקים‬
‫של רשות הטבע לשנת ‪ ,2010‬בשנים ‪ 2010-2006‬נספרו בכל שנה בחוף‬                     ‫וקשים‪ ,‬אינם מרועפים ובלי טבעות גדילה‪ .‬בפרטים צעירים שטחם של‬
‫הים התיכון של ישראל ‪ 186-98‬קינים המייצגים בערך ‪ 93-49‬נקבות [‪.]60‬‬               ‫הלוחות חלק אך במבוגרים מחוספס‪ .‬בפרטים צעירים בשריון הגב שלושה‬
                                                                               ‫קרינים‪ ,‬שמתוכם האמצעי בולט במיוחד ומכיל בכל לוח שדרה גבנון משוך‬
‫תת–מינים‪ :‬יש מבחינים בין אוכלוסיות האוקיינוס האטלנטי‪Caretta ,‬‬                  ‫אחורה; ואחורי שריון הגב משוננים בבירור‪ .‬שתי תכונות אלה מוחלקות‬
‫)‪ ,caretta caretta (Linnaeus, 1758‬שמופיעה בארץ בים התיכון;‬                     ‫עם הגדילה‪ .‬בשריון הגחון שישה זוגות לוחות (רק לעיתים רחוקות מאוד‬
‫ובין האוכלוסייה של האוקיינוס השקט והאוקיינוס ההודי‪C. c. gigas ,‬‬                ‫תחוב לוח אמצעי קטן בזוג הקדמי או האחורי); בגשר מכל צד שלושה‬
                                                                               ‫לוחות תת־שוליים שאין בהם נקבים (מוצאי בלוטות)‪ ,‬ולפניהם לרוב‬
        ‫‪ ,Deraniyagala, 1933‬שמופיעה בארץ במפרץ אילת [‪.]597a‬‬                    ‫מספר קשקשים קטנים בלתי סדירים‪ .‬הגפיים הקדמיים בצורת משוטים‬
                                                                               ‫או סנפירים שטוחים מאורכים; בסנפיר קשקשים גדולים לאורך השפה‬
‫אורח חיים‪ :‬צבי הים החומים מחבבים מפרצים בעלי עומק מתון‪ ,‬אך הם‬                  ‫הקדמית והאחורית‪ ,‬וביניהם קשקשים קטנים בארבע‪-‬חמש שורות בלתי‬
‫נודדים מובהקים ונמצאים גם בים במרחק מאות קילומטרים מהיבשת‪.‬‬                     ‫סדירות‪ .‬הגפיים האחוריים גם הם סנפירים‪ ,‬קצרים ורחבים מן הקדמיים‪.‬‬
‫נכנסים לשפכי נהרות‪ .‬בים הפתוח לפעמים צפים במים כאילו הם‬                        ‫גם באלה יש בשוליים קשקשים גדולים‪ ,‬ובתווך קשקשים קטנים בלא סדר‪.‬‬
‫ישנים‪ .‬הם כנראה צפים במים חלק גדול מזמנם‪ ,‬בעמדה שבה הרבה‬                       ‫צבע שריון הגב חום־אדמדם‪ ,‬לפעמים עם גוון מעט זיתי‪ .‬החום מבהיר‬
‫משטח השריון בולט מעל פני המים ואפילו יבש‪ ,‬וכך מתחממים בחום‬                     ‫כלפי שולי הלוחות לצהוב או לחום־קרם‪ ,‬כלומר ללוחות שריון הגב בדרך‬
‫השמש‪ .‬במקומות מסוימים (למשל באוסטרליה באזור שונית המחסום‬                       ‫כלל שוליים צהבהבים‪ .‬מגיני הראש לרוב בצבע חום־זיתי או חום־ערמוני‬
‫הגדולה) הם גם עולים ליבשה להשתזף עם צבי הים הירוקים ולפעמים‬                    ‫במרכזם‪ ,‬וצהבהבים בשוליהם‪ .‬צבע הגחון צהוב‪ .‬לאבקועים גבנונים קהים‬
‫נשארים על החוף גם בלילה‪ .‬האבקועים בכלל צפים גם בלא תנועה‪ .‬עם‬                   ‫על לוחות שריון הגב היוצרים שלושה קריני אורך‪ .‬בשריון הגחון יש להם‬
‫הגדילה גדל נפח הריאות והם מפתחים כושר צלילה‪ .‬במשקל ‪400-300‬‬                     ‫שני קריני אורך הנעלמים בהמשך הגדילה‪ .‬האבקועים בצבע חום כהה עד‬
‫ג' הם יכולים לצלול לעומק של כשני מטרים‪ .‬המבוגרים משתמשים‬                       ‫שחור מגבם‪ ,‬ובצבע חום עד חום כהה מגחונם‪ .‬לעיתים רחוקות יש אבקוע‬
‫בריאות לוויסות משקלם ביחס למים על ידי גיוון כמות האוויר הנשאפת‪.‬‬
‫בשעות היום הם בדרך כלל צוללים רק עד עומק ‪ 10‬מ'‪ .‬בלילה הם נוהגים‬                                                                         ‫אלבינו [‪.]666‬‬
‫לצלול לעומקים מעבר ל־‪ 15‬מ' והעומק המרבי שנצפה הוא ‪ 233‬מ'‪ .‬משך‬
‫הצלילה השכיח הוא בסדר גודל של כעשר דקות אבל נצפה שיא של ‪20‬‬                     ‫דו–פרצופיות זוויגית‪ :‬הזכר ניכר ב"זנבו" הארוך יותר‪ ,‬עבה יותר‪ ,‬ובעל‬
‫שעות‪ .‬בתנועתם משמשים שני סדרים שונים של הנעת הגפיים‪ ,‬הקיימים‬                   ‫פתח ביב קרוב יותר לקצהו‪ .‬בסנפיריו הקדמיים טופר אחד כפוף אחורה‪,‬‬
‫כבר באבקועים‪ .‬ב"שחייה מקדמת" (שחייה רגילה) הם מתקדמים על‬                       ‫ומשמש להחזקת שריון הנקבה בהזדווגות‪ .‬נטען שזכרים מגיעים לגודל‬
‫ידי תנועות חתירה של הגפיים הקדמיים הדוחפים אחורה ומטה‪ ,‬בקצב‬                    ‫גדול יותר ושראשם נעשה מסיבי יותר‪ ,‬ונטען שלנקבות שריון גחון ארוך‬
‫של ‪ 30-10‬חתירות בדקה‪ ,‬בעוד הגפיים האחוריים הם בעיקר הגאים‬                      ‫יותר‪ .‬בפרטים צעירים אי אפשר להבחין בזוויג בבדיקה חיצונית אך‬
‫למישורים האופקי והאנכי‪ .‬ב"שחיית כלב" הם מקדמים בבת אחת את‬                      ‫בבדיקת הורמונים בדם בזכרים יש רמה גבוהה יותר של אנדרוגן [‪.]666‬‬
‫שני הגפיים המוליים־באלכסון (קדמי־ימני עם אחורי־שמאלי‪ ,‬לסירוגין‬
‫עם קדמי־שמאלי ואחורי־ימני‪ ,‬כפי שהולכות לטאות)‪ .‬האבקועים נוקטים‬                 ‫תפוצה בעולם‪ :‬קוסמופוליטית‪ ,‬בעיקר בתחום הטרופי והסובטרופי‪:‬‬
‫שחייה זו בעיקר כשהם מתמרנים בתוך משטחי צומח; אך המבוגרים‬                       ‫האוקיינוסים האטלנטי [‪ ,]948‬השקט וההודי‪ ,‬הים התיכון והים הקריבי‪.‬‬
                                                                               ‫מבחינת אזורי ההטלה הסביבה טרופית פחות משל צבי הים האחרים‪.‬‬
             ‫הולכים־זוחלים כך על הקרקעית (וביבשה בקשר לקינון)‪.‬‬                 ‫הודות לזרמי ים חמים‪ ,‬כגון זרם הגולף‪ ,‬צבי ים חומים חודרים לעיתים‬
‫צב הים החום הוא בעל חיים חסון המסוגל להתאים עצמו לתנאים‬                        ‫קרובות לאזורים ממוזגים‪ ,‬צפוניים יותר או דרומיים יותר; למשל נמצאו‬
‫שונים‪ .‬הצעירים מבלים שנים בלב ים אך אינם מתאימים להגדרה "ּ ָפלֵגיים"‬           ‫לעיתים קרובות בחופים המערביים של האיים הבריטיים‪ .‬בים התיכון‬
‫כי אינם מנצלים את העומק‪ .‬הפרטים הגדולים יותר נמצאים במים רדודים‬                ‫זהו הצב הימי השכיח ביותר‪ .‬ככל הידוע אזורי השהייה של הצעירים הם‬
‫יותר ומשנים את מקומם בין חורף וקיץ‪ .‬הזכרים והנקבות הבוגרים מינית‬               ‫בעיקר בלב ים במערב הים התיכון‪ ,‬בין ספרד וצרפת ובין מרוקו ואלג'יר;‬
‫נודדים אל חופי הטלה שבים התיכון אינם רחוקים ביותר מאזורי התזונה‬                ‫ובמרכזו מסביב לקורסיקה ובין איטליה ללוב‪ .‬עיקר אזורי השהייה של‬
‫(ראו למטה)‪ .‬ניזונים בעיקר מן החי‪ ,‬הן ּפָלֵגי הן ּבֶנְּתי‪ ,‬באופן אופורטוניסטי‪.‬‬
‫הראש הכבד‪ ,‬בעל חך משני מגורם המשמש היטב למעיכת טרף קשה‬
‫קליפה כגון סרטנים‪ ,‬צדפות ושבלולים‪ .‬יש צבים שלמדו לנצל את פסולת‬
   74   75   76   77   78   79   80   81   82   83   84